ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
186 וְהַשִּׁשִּׁי אֹמַר: כַּאֲשֶׁר הָיְתָה הַמְּלָאכָה בְּשַׁבָּת מֻתֶּרֶת בַּשֵּׂכֶל, וּבִטְּלָהּ הַשֵּׁמַע בִּמְנִיעָה*, כֵּן יִתָּכֵן שֶׁיְּשִׁיבֶנָּה שֵׁמַע אַחֵר אֶל הַתָּרָתָהּ. וְאֹמַר, בְּעִנְיָן זֶה הָיְתָה זֹאת הַהַקָּשָׁה נִגְמֶרֶת אִלּוּ הָיָה הַשֵּׂכֶל מִתְחַיֵּב* הַמַּעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת, וְאָז הָיָה לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁמַע בִּטֵּל הַמְחֻיָּב הַהוּא, אֲבָל הַהֶתֵּר לֹא*. כִּי הָאָדָם לֹא סָר* שֶׁיִּרְאֶה בְּשִׂכְלוֹ שֶׁהוּא מֻתָּר לוֹ שֶׁיְּבַטֵּל* בְּכָל יוֹם שַׁבָּת וְזוּלָתוֹ*, אִם לִמְנוּחַת גּוּפוֹ אִם לַהֲנָאָה שֶׁיֵּהָנֶה בָּהּ, אוֹ לִשְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. וְכֵן בָּאָה הַתּוֹרָה בְּמַה שֶּׁהוּא מֻתָּר בַּשֵּׂכֶל וְאָמְרָה לוֹ הַשַּׁבָּת לִמְנוּחַת גּוּפְךָ, וְשֶׁתִּקְנֶה בָּזֶה תּוֹעֶלֶת גְּמוּל וְלֹא בִּטֵּל לַדָּבָר, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמוֹ עוֹלָמִי*, כִּי יִתָּכֵן בְּשִׂכְלוֹ שֶׁיְּצַוֵּהוּ חָכָם לְבַטֵּל* יוֹם יָדוּעַ וְיִתֵּן לוֹ לְכָל יוֹם דִּינָר.
תורת אברהם ותורת משה
187 וְהַשְּׁבִיעִי אֹמַר: כַּאֲשֶׁר הָיָה נָכוֹן שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרַת מֹשֶׁה בִּלְתִּי* תּוֹרַת אַבְרָהָם, הָיָה גַּם כֵּן נָכוֹן שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָה זוּלַת מֹשֶׁה, בִּלְתִּי תוֹרָתוֹ. 188 וְכַאֲשֶׁר נְעַיֵּן בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, נִמְצָאֶנָּה תּוֹרַת אַבְרָהָם בֶּאֱמֶת, אַךְ הוֹסִיף מֹשֶׁה הַמִּצְווֹת וְהַשַּׁבָּת לְחִדּוּשִׁים שֶׁהִתְחַדְּשׁוּ עַל עַמּוֹ, כְּמִי שֶׁיִּנָּצֵל בְּיוֹם יָדוּעַ וְיִדֹּר לָצוּם אוֹתוֹ הַיּוֹם תָּמִיד, וְכַאֲשֶׁר יִישַׁר* זֶה אֶצְלוֹ מֵחֲמַת עַצְמוֹ, יִישַׁר שֶׁיְּצַוֵּהוּ בּוֹ אֱלֹהָיו. וְאִם תִּהְיֶה הַתּוֹסֶפֶת בִּטּוּל, מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב בִּתְפִלָּה אוֹ בְּצוֹם אוֹ בִּצְדָקָה, כְּבָר בִּטֵּל תּוֹרָתוֹ. וְאִם בַּעַל הַתּוֹרָה הִתִּיר לוֹ זֶה, כְּבָר הִתִּיר שֶׁיְּבַטֵּל תּוֹרָתוֹ, וּמִתְחַיֵּב עַל הַקָּשׁוֹתָיו הָרִאשׁוֹנוֹת כְּמוֹ זֶה, וְאֵלֶּה כֻּלָּם, יְרַחֶמְךָ אֱלֹהִים, טְרָדוֹת לֹא הִתְקַיֵּם מֵהֶם עִם הָעִיּוּן מְאוּמָה.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
35 - מאמר שלישי חלק י"ג
36 - מאמר שלישי חלק י"ד
37 - לימוד שבועי באמונה ג- ט אדר ב תשע"ו
טען עוד
ביאורים
186 טענה שישית - כשם שהשבת מותרת על פי השכל ורק התורה ציותה עליה על פי חכמת הבורא מפני שהייתה לו מטרה בזה, ייתכן שבבא העת תהיה לבורא מטרה אחרת והוא יצווה להתיר את השבת. אולם גם כאן ישנה טעות, מפני שטענה כזו תתכן רק אם עשיית מלאכה בשבת היא דבר הכרחי ובסיסי, והתורה מתנגדת לו, ואז יכול להיות שהתורה תתבטל וההכרח יתקיים, אך המציאות מראה ששביתה בשבת היא דבר הגיוני ואנשים מנצלים זאת למנוחה, לגיבוש המשפחה ועוד, ובגלל שמצווה זו היא הגיונית ואינה סותרת את השכל לא הגיוני שבזמן כל-שהוא תבוא מצוה שתבטל אותה.
187 טענה שביעית - ראינו שתורת משה ביטלה את תורת אברהם, שהרי משה הוסיף מצוות שאברהם לא נצטווה בהם, וכך יכול להיות שהתורה של משה תתבטל על ידי תורה אחרת.
188 אלא שגם דבר זה אינו נכון - משה לא יצר תורה חדשה אלא פשוט הוסיף מצוות ושבת בגלל דברים שקרו לעם ישראל. דומה הדבר לאדם שניצל ביום מסוים והוא קובע לעצמו צום באותו היום. כמו כן, אם הוספה זו נחשבת ביטול התורה, אדם שנדר נדר של תפילה או צום או צדקה ייחשב כאדם שמבטל את התורה, דבר המנוגד לכל הגיון.
לב הדברים
בבואו להתמודד עם הטוענים לביטול התורה בזמנו, מבאר רס"ג את יסוד נצחיות התורה, ומיישב את מה שנראה לכאורה כדברים שהשתנו בתורה. נקודת יחס עדינה זו של נצחיות התורה לעומת השינויים בתורה ובאנושות משמעותית מאוד, ובפרט לדורנו – דור שבו נדרשת התורה לתת מענה לשינויים הגדולים בתפיסות האנושיות והחברתיות לעומת אלו שרווחו בדורות קודמים.
אם נתבונן בטענות לביטול התורה המובאות בדברי רס"ג, נראה שהן מבוססות על שתי נקודות יסוד:
א. הטענות השנייה, השלישית, השישית והשביעית מבוססות על כך שבתורה עצמה יש שינויים וביטולים לכאורה: כשהאדם מת הוא פטור מהתורה; יש מצוות שהן רק לזמן מסוים ואחר-כך בטלות; מצוות שבת לכאורה נובעת מצורך זמני, שהרי ההיגיון אומר שאין בה תועלת; ומצינו שבתורת משה נתווספו מצוות אשר לא היו בתורת אברהם.
ב. הטענות הראשונה הרביעית והחמישית מתבססות על כך שכלל המציאות שה' ברא הוא דינמי ומשתנה, כלומר ה' ברא עולם במהלך , כמו: החיים המשתנים למוות; עשירים נהיים לעניים, וכדומה; וכן שינויים רבים בשאר העולם, כדוגמת התמר המבשיל ומשנה צבעו.
ביאור סברת השתנות התורה – התפתחות התורה
נראה ששתי נקודות עומק עומדות מאחורי טענות אלו שרצו לבטל את התורה:
א. ראוי יותר שהתורה תתפתח ותתעלה בצורה של מהלך . שהרי לכאורה – אדרבה – השתנות זו היא מחמת גדולת התורה האין-סופית, שאינה צרה ומוגשמת – זו היא נקודת האמת העומדת מאחורי טענתם. זה מתאים לקבוצת הטענות הראשונות.
ב. השוואת התורה לשאר הנבראים בעולם הזה: כיון שהתורה היא בריאה מתוך העולם – היא חלק מהעולם (בפרט שהיא באה לתקן את העולם) לכן היא מוגבלת לתנאיו.
תשובת רס"ג – תוספת מצוות לא סותרת את נצחיות התורה
נראה שלנקודה זו, שיש מקום של התעלות והתפתחות בתורה, מסכים רס"ג, אך באופן חלקי. נעמוד על שתי תשובות בדברי רס"ג לטענה זו, ונסבירן.
רס"ג עונה על הטענה שמשה הוסיף מצוות על תורת אברהם – שאין כאן ביטול לתורת אברהם, אלא תוספת בעקבות מאורעות שקרו לעם ישראל. הוא מדמה זאת לאדם הניצל מצרה ומוסיף בעקבות כך נדר ונדבה לה', רק שכאן ה' הוא שציווה על דברים אלו. חילוק זה של רס"ג מלמדנו לימוד חשוב, בפרט לתקופתנו – יש מושג של התפתחות בתורה שאינו סותר לנצחיות התורה, כי הוא אינו מבטל את התורה שקדמה לה חלילה (כדעת המבטלים). מטרת השינוי הזה היא לתוספת והתעלות על גבי מה שכבר קיים, וזאת בעקבות צורך הנובע ממאורעות שקרו לעם ישראל.
ההבדל בין ביטול לתוספת
אך עדיין צריך ביאור לעומק החילוק בין תוספת לביטול, ולברר את השאלה מדוע באמת אין התורה מתבטלת. אומנם לעיל הביא רס"ג ראיות מפסוקים לכך שאין ביטול, אך בדבריו כאן יש גם נימוק והסבר לכך. בראשית דבריו רס"ג עומד על ההבדל בין כך שיתכן השינוי מהחיים אל המוות, ולעומת זאת שלא תיתכן נתינת תורה וביטולה לאחר זמן. רס"ג מבאר – חיים ומוות אינם סותרים, הם שניהם נועדו להביא אל העולם הבא; אך תורה וביטולה זה היפוך מהותי, שכן מטרת התורה היא להורות, ואם היא ניתנה כדי להתבטל בסוף, הרי שכך יהיה דינן של התורות שאחריה, ואז אין משמעות למושג 'תורה' מלשון 'הוראה' – הוראה נצחית.
המבטלים טעו וחשבו שעניין התורה הוא קטן וזמני – אך הוא דוקא נצחי ומוחלט: התורה מורה את הדרך, וכיון שכך אין היא יכולה להתבטל. משום כך, כל שינוי בתורה מוכרח להיות שכלול ותוספת, ולא שינוי מגמה. וזה ההבדל, למשל, בין 'מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש', לבין טענות הנוצרים או המוסלמים, שמצוות התורה אינן תקפות כיום.
אנחנו קודש למענך
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי אתה עם ישראל?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
