ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
– י - 224 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּעִנְיְנֵי הַבִּטּוּל בְּמַה שֶּׁזְּכַרְתִּיו, וְזָכַרְתִּי הָעִרְבּוּבִים הָעוֹלִים עַל הַלְּבָבוֹת בַּעֲבוּר מוֹת הַנְּבִיאִים וַאֲכִילָתָם וּשְׁתִיָּתָם וּמִשְׁגָּלָם וְהֶחָמָס הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶם, לְחַבֵּר אֶת הַלְּבָבוֹת אֲשֶׁר כִּמְעַט שֶׁיִּפָּסְדוּ בַּעֲבוּרָם, וְזָכַרְתִּי עוֹד מֵהַסִּפּוּרִים הַנּוֹפְלִים עַל הַבּוֹרֵא בְּהַרְחָקַת הַדְּמוּת וְשַׁעַר הַחָכְמָה וְהַיְכֹלֶת וְהַתְּאָרִים, אֲשֶׁר אִם הָיִיתִי סוֹבְלָם*, הָיִיתִי יָרֵא שֶׁיִּכְפְּרוּ בְּנֵי אָדָם, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁאֲחַבֵּר אֲלֵיהֶם שְׁנֵים עָשָׂר עִנְיָנִים, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאִם לֹא אֲדַבֵּר עַל אֶחָד מֵהֶם יִתְבַּלְבְּלוּ לִבּוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְתִפָּסֵד אֱמוּנָתָם, וְכַאֲשֶׁר נְבָאֲרֵם, יָסוּר שִׁלְטוֹן סְפֵקוּתָם וְיָבֹרוּ* הַלְּבָבוֹת מֵהֶם כַּאֲשֶׁר הִתְבָּרְרוּ מִן הָרִאשׁוֹנִים.
מחסור בפירושי המצוות בתורה
225 וְאֹמַר: אוּלַי קְצָת בְּנֵי אָדָם מְקַצְּרִים לְהַחֲזִיק בַּסֵּפֶר הַזֶּה*, בַּעֲבוּר שֶׁאֵין פֵּרוּשֵׁי הַמִּצְווֹת מְבֹאָרִים בּוֹ. וְאֹמַר: כִּי אֵינֶנּוּ לְבַדּוֹ הֶמְשֵׁךְ לְתוֹרָתֵנוּ, אַךְ יֵשׁ לָנוּ זוּלָתוֹ* שְׁנֵי מְשָׁכִים* אֲחֵרִים, אֶחָד מֵהֶם לְפָנָיו וְהוּא מַבּוּעַ הַשֵּׂכֶל, וְהַשֵּׁנִי אַחֲרָיו מוֹצָא הַקַּבָּלָה. וּמַה שֶּׁלֹּא מְצָאנוּהוּ וְהִשְׁלִימוּ בָּהּ הַמִּצְווֹת בְּכַמּוּתָם וְאֵיכוּתָם בָּזֶה.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
42 - מאמר שלישי חלק י"ט
43 - מאמר שלישי חלק כ'
44 - מאמר שלישי חלק כ"א
טען עוד
226 וְהַשֵּׁנִי אוּלַי אַחֵר מְקַצֵּר מֵהַחֲזִיק בּוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְתִירָה, כְּאָמְרוֹ בִּשְׁמוּאֵל (ב' כד, ט) וַיְהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' כא, ה) וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ. 227 וְאֹמַר כִּי קָרוֹב לִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף הָיוּ כְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַמֶּלֶךְ אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף לְכָל חֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כז, א) לְכֹל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הַמַּחֲלֹקֶת הָאַחַת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף, וְהִפִּילוּ* מִן הַנְּבוּאָה הָאַחַת הַכְּתוּבִים, וְנִכְתְּבוּ בָּאַחֶרֶת.
החושבים שיש שקרים
228 הַשְּׁלִישִׁי אוּלַי יְבִיאֵהוּ לָזֶה מֵחָשְׁבוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַגָּדָה שֶׁהִיא שֶׁקֶר, שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן גָּדוֹל מִן הָאָב שְׁנָתַיִם, כִּי יְהוֹרָם בֶּן יְהוֹשָׁפָט מֵת וְהָיוּ לוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְעָמַד אֲחַזְיָה בְּנוֹ תַּחְתָּיו, וְנִכְתַּב בִּמְלָכִים (ב' ח, כו) שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (ב' כב, ב) שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים* שָׁנָה. 229 וְאֹמַר כִּי מִנְיַן שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים שָׁנָה לְחַיָּיו, וּמִנְיַן הַשְּׁנַיִם וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לְחַיֵּי אִמּוֹ, וְהָיְתָה הָעִלָּה בָּזֶה כִּי בַּעֲבוּרָה* מֵת. 230 וְאִם יִתְבָּעֵנוּ תּוֹבֵעַ: אֵיךְ יִחֲסוּ הַבֵּן אֶל מִנְיָן שֶׁהָיָה קֹדֶם הֲוָיָתוֹ? וְהִנֵּה חָקַרְתִּי עַל עִנְיָן זֶה, וּמְצָאתִיו שֶׁיִּהְיֶה אֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְבַקֵּשׁ הַבֵּן וְנוֹדֵר נֶדֶר קֹדֶם שֶׁיּוּחַן* אוֹתוֹ בְּשָׁנִים, וְכַאֲשֶׁר יוּחַן אוֹתוֹ יִקְרָאֵהוּ בֶּן נִדְרִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (משלי לא, ב) מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי וּמֶה בַּר נְדָרָי. וְכֵן מַעֲמִיקִים מְבַקְשֵׁי הָאֱמֶת עַל הָעִנְיָנִים עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר לָהֶם הַדֶּרֶךְ.
________________________
סוֹבְלָם – לא מגיב לטענות אלו. וְיָבֹרוּ – ויתנקו. בַּסֵּפֶר הַזֶּה – בתורה. זוּלָתוֹ – חוץ מהתורה שבכתב. מְשָׁכִים – המשכים, מבארים. וְהִפִּילוּ – והחסירו. שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים – במולכו. בַּעֲבוּרָה – בגלל השפעתה השלילית. שֶׁיּוּחַן – שיחוננו אותו.
ביאורים
224 -י- שתים עשרה קושיות על עיקרי הדת ודחייתם
לאחר שהוזכרו בספר הזה: טענת ביטול התורה ודחייתה, היות הנביאים בני אדם הזקוקים לאכילה ושתיה, עלולים להפגע מאחרים ואף למות, היווצרות העולם יש מאין, תארי הבורא, שלילת הגשמות וכו', ישנם עוד שנים עשר דברים שעלולים לבלבל בני אדם ולהביאם לידי כפירה, ולכן ראוי לברר אותם, ואלו הם:
225 קושיה ראשונה - ישנם אנשים הנמנעים מלעסוק בתורה שבכתב מפני שפרטי המצוות אינם מבוארים בה, ולכן הם חושבים שעדיף ללמוד את פרטי המצוות בפני עצמם ועל ידם נדע לקיים את מצוות האל, אולם הם צריכים לדעת שהתנ"ך אינו עומד בפני עצמו אלא יש לנו עוד שני מקורות שאנו מסתמכים עליהם בשביל להשלים את דתנו, והם השכל והמסורת, וכשנצרף את שלושתם יחד נגיע להבנה שלמה של מצוות התורה.
226 קושיה שניה – ישנם הנמנעים מלעסוק בתורה מפני שיש בה סתירות לכאורה. למשל כאשר דוד מצווה למנות את העם, על פי ספר שמואל (ב כד, ט) תוצאת המניין היא – "ותהי ישראל שמונה מאות אלף איש חיל", ואילו בדברי הימים (א כא, ה) מופיע מספר אחר: "ויהי כל איש ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש", זאת אומרת מליון ומאה אלף חיילים. בין שני המספרים קיים הפרש של שלוש מאות אלף חיילים!
227 אלא שלדוד היה צבא קבע שמנה שלוש מאות אלף חיילים והיו לו עוד עשרים וארבע אלף חיילים שהתחלפו כל חודש במשך שנים עשר חודשים, כמו שנאמר (שם כז, א): "הבאה והיֹצאת חֹדש בחֹדש לכל חדְשי השנה המחלֹקת האחת עשרים וארבעה אלף". בשמואל נמנו חיילי המילואים של דוד שמנו קצת יותר משמונה מאות אלף חיילים (ובאופן מדויק שמונה מאות שישים וארבעה אלף), ובדברי הימים נמנה כל הצבא שמנה מליון ומאה אלף חייל.
228 קושיה שלישית - סתירה אחרת מופיעה אצל אחזיה מלך יהודה - במלכים ב (ח, טז) נאמר שהמלך יהורם אביו של אחזיה מת בן ארבעים שנה ואז מלך אחזיה בנו תחתיו כשהוא בן עשרים ושתים שנה, ואילו בדברי הימים ב (כב, ב) נאמר שאחזיה היה בן ארבעים ושתים שנה כשמלך - "בן ארבעים ושתים שנה אחזיה במלכו", ואיך יתכן שהוא היה גדול מאביו שנפטר בן ארבעים שנה.
229 אולם ניתן להסביר קושי זה, שבמלכים כתוב גילו האמתי - עשרים ושתים שנה, ואילו מה שנאמר בדברי הימים הוא גילה של אימו עתליהו בת עמרי, וכתבו את גילה מפני שהוא שמע לעצותיה הרעות, כמו שנאמר (שם שם, ג): "גם הוא הלך בדרכי בית אחאב, כי אימו היתה יועצתו להרשיע" ובגללה לא האריך ימים אלא מלך רק שנה אחת.
230 ואם נשאל, הרי בדברי הימים נקבו זמן שהוא ארוך מזמנו של אחזיה שהרי הוא היה בן עשרים ושתים ואמו בת ארבעים ושתים, ואיך יתכן למנות לאדם שנים מתאריך שקדם ללידתו? התשובה היא שמצינו דברים כאלה לפעמים, למשל כאשר אין לאדם ילדים במשך זמן רב והוא נודר נדרים כאשר נולד לו ילד לאחר זמן הוא קורה לו על שם הנדר, כמו שמופיע במשלי (לא, ב): "מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי", ומונה מזמן זה את ימיו. כך גם כאן נקרא אחזיה על שם אימו בגלל שמלכותו נפלה בגללה. כך אנו צריכים להשתדל להעמיד את פסוקי התורה על פי אמיתותם.
לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
