ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ד - 269 וְאֹמַר אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כִּי הַבּוֹרֵא אֵין לוֹ שׁוּם הַנְהָגָה* בְּמַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם, וְאֵינֶנּוּ מַכְרִיחָם לַעֲבוֹדָה וְלֹא לְמֶרִי*. וְיֵשׁ לִי אֶל זֶה רְאָיוֹת מִדֶּרֶךְ הַמּוּחָשׁ* וּמִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל וּמִמַּה שֶּׁבִּכְתָב וְשֶׁבַּקַּבָּלָה. מִדֶּרֶךְ הַמּוּחָשׁ, שֶׁמָּצָאתִי הָאָדָם שׁוֹעֵר* בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר, וְיוּכַל לִשְׁתֹּק, וְיוּכַל לִתְפֹּשׂ, וְיוּכַל לְהַנִּיחַ, וְאֵינֶנּוּ שׁוֹעֵר בְּכֹחַ אַחֵר שֶׁיִּמְנָעֵהוּ מֵחֶפְצוֹ* כְּלָל. אֵין הַדָּבָר כִּי אִם שֶׁהוּא מַנְהִיג טִבְעוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְאִם יַעֲשֶׂה כֵּן יִהְיֶה מַשְׂכִּיל, וְאִם לֹא יִהְיֶה סָכָל. 270 וּמִן הַמֻּשְׂכָּל כִּי הָרְאָיוֹת כְּבָר תִּתְקַיֵּמְנָה בְּמַה שֶּׁקָּדַם* עַל הֶפְסֵד הֱיוֹת פֹּעַל אֶחָד מִשְּׁנֵי פּוֹעֲלִים. וּמִי שֶׁחָשַׁב שֶׁהַבּוֹרֵא מַכְרִיחַ אֶת עַבְדּוֹ עַל דָּבָר, כְּבָר שָׂם הַפֹּעַל הָאֶחָד לִשְׁנֵיהֶם יַחַד. וְעוֹד שֶׁאִם הָיָה מַכְרִיחוֹ, לֹא הָיָה עִנְיָן לְצִוּוּיוֹ וְהַזְהָרָתוֹ אוֹתוֹ. וְעוֹד אִם יִהְיֶה מַכְרִיחוֹ עַל פֹּעַל, לֹא הָיָה נָכוֹן לְעָנְשׁוֹ עָלָיו. 271 וְעוֹד שֶׁאִם הָיוּ בְּנֵי אָדָם מֻכְרָחִים, הָיָה הַגְּמוּל* רָאוּי לַמַּאֲמִין וְלַכּוֹפֵר יַחַד, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם עָשָׂה מַה שֶּׁצִּוָּה לוֹ לַעֲשׁוֹתוֹ. כְּמוֹ שֶׁאִם הָיָה חָכָם מֵשִׁים אֶחָד מִשְּׁנֵי אָמָּנִים לִבְנוֹת וְהַשֵּׁנִי לַהֲרֹס, חַיָּב לָתֵת שְׂכַר שְׁנֵיהֶם. וְעוֹד שֶׁאִם הָיָה הָאָדָם מֻכְרָח הָיְתָה לוֹ טַעֲנָה, כִּי יֵדַע כִּי הָאָדָם לֹא יוּכַל לְנַצֵּחַ יְכֹלֶת בּוֹרְאוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִתְנַצֵּל לְפָנָיו הַכּוֹפֵר שֶׁאֵינֶנּוּ יָכוֹל לְהַאֲמִין בּוֹ, מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק* בְּמַאֲמָרוֹ, וְהִתְנַצְּלוּתוֹ מְקֻבֶּלֶת. 272 וּמִן הַכָּתוּב כְּמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ תְּחִלָּה (דברים ל, יט): וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. וּמַה שֶּׁבָּא בַּחוֹטְאִים (מלאכי א, ט): מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹאת הֲיִשָּׁא מִכֶּם פָּנִים וְגוֹמֵר. וּמַה שֶּׁבֵּאֵר שֶׁהוּא נָקִי מֵחֲטָאֵיהֶם, בְּאָמְרוֹ (ישעיה ל, א): הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים נְאֻם ה' לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי*. וּמַה שֶּׁבֵּאֵר מֵהִנָּקוֹתוֹ מִמַּעֲשֵׂה הַכּוֹזְבִים, בְּאָמְרוֹ (ירמיה כג, כא): לֹא שָׁלַחְתִּי אֶת הַנְּבִיאִים וְהֵם רָצוּ וְגוֹמֵר. 273 וּמִמַּה שֶּׁיֵּשׁ בַּקַּבָּלָה בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י, יב): וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וְגוֹמֵר (ברכות לג, ב). וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר אַחַר אֵלֶּה הַבֵּאוּרִים דָּבָר שֶׁיְּבֻקַּשׁ*, הִכְחִישׁ הַבּוֹרֵא הַהֶכְרֵחַ* בִּשְׁלֹשָׁה שָׁרָשִׁים. הָרִאשׁוֹן בַּתֵּמַהּ, שֶׁשָּׂם בְּנֵי אָדָם לִתְמֹהַּ עַל הָעִנְיָן הַזֶּה, בְּאָמְרוֹ (יחזקאל יח, כג): הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע נְאֻם ה' אֱ-לֹהִים הֲלוֹא וְגוֹמֵר. וְהַשֵּׁנִי בְּקַיְּמוֹ שֶׁזֶּה הַדָּבָר לֹא יִהְיֶה, בְּאָמְרוֹ (שם שם, לב): כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת נְאֻם ה' אֱלֹהִים וְגוֹמֵר. וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּשְׁבַּע עַל זֶה, בְּאָמְרוֹ (שם לג, יא) אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱ-לֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וגו', וְסִבֵּב הָעִנְיָן מִכָּל צַד וְזֵרֵז עָלָיו.
________________________
הַנְהָגָה – פעולה והשפעה. לְמֶרִי – לאי עשיית רצון ה'. הַמּוּחָשׁ – המושג בעזרת החושים. שׁוֹעֵר – משער, מרגיש. מֵחֶפְצוֹ –מרצונו. שֶּׁקָּדַם – שהתבאר מקודם. הַגְּמוּל – השכר. צַדִּיק – צודק. מִנִּי – ממני. שֶׁיְּבֻקַּשׁ – לא נותרו ספק ושאלה. הַהֶכְרֵחַ – היות האדם מוכרח במעשיו.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
49 - מאמר רביעי חלק ג'
50 - מאמר רביעי חלק ד'
51 - מאמר רביעי חלק ה'
טען עוד
269 -ד- הוכחות לקיום הבחירה החופשית
לקיום הבחירה החופשית יש הוכחות מכמה אופנים, מוחש, מושכל, כתובים ומסורת.
מן המוחש - כל אדם מרגיש שהוא יכול לעשות מה שיבחר, אם ירצה לשתוק ישתוק, ואם ירצה לדבר יוכל לדבר. אם ירצה ללכת כך יהיה, וכך אם ירצה לשבת. בני האדם לא מרגישים שיש כוח חיצוני המונע מהם לעשות את הדבר בו הם בוחרים.
270 מן המושכל - במאמר ראשון הוכחנו שלא יכול להיות שלפעולה אחת יהיו שני פועלים. רבנו הוכיח זאת שם כנגד הדעה שיש שני בוראים לעולם. הוא העלה כמה קושיות כנגד דעה זו, למשל: כיצד שני בוראים בראו יחד את העולם, אם אחד עשה את כל העולם, להרי שהשני אינו בורא. אם נאמר שכל אחד ברא רק חצי עולם, אזי אף אחד מהם לא ברא את העולם בשלמותו, ויש לו שליטה רק על חצי עולם השייך לו. רבנו הביא עוד קושיות רבות על מנת לסתור דעה זו. ומכאן נחזור לנושא שלנו, אם הקב"ה מכריח את האדם לעשות פעולה, הרי ששניהם עושים פעולה אחת, ודבר זה כבר הוכחנו שלא יתכן. ועוד, התורה ציוותה את עם ישראל לקיים מצוות עשה ולא תעשה, לא יתכן לצוות אדם לעשות או לא לעשות מעשה, כאשר הדבר לא תלוי בו, ולתת לו על כך שכר או עונש.
271 וכן, אם מעשי בני האדם מוכרחים כל בני האדם, רשעים וצדיקים, זכאים לשכר טוב, מפני שעשו את רצון הבורא, שהרי לא הייתה להם בחירה. על פי זה, צדיק ורשע צריכים לקבל את אותו השכר, דבר זה דומה לאדם המעסיק שני פועלים, אחד בבניה ואחד בהריסה, שניהם מקבלים שכר, אף שהאחד בנה והשני הרס, מפני שעשו מה שצוו לעשות. וכן אם באמת הבחירה החופשית לא קיימת, אדם רשע יכול לטעון שהוא רצה להיות צדיק אך הוא לא יכול, מפני שהבורא הכריח אותו לעבור עבירות, ואין בכוחו לגבור על הבורא.
272 מן התורה- התורה כתבה שלכל אחד יש את יכולת הבחירה בין הדרך הישרה לדרך הרעה, וציוותה: "ובחרת בחיים" (דברים לט, ל), וכן נאמר במלאכי (א, ט): "מידכם הייתה זאת לכם הישא מכם פנים, כלומר אומר הנביא שהקב"ה לא יקבל את הקרבנות והתפילות של ישראל בגלל מעשיהם הרעים, הרי שהבחירה בידם. וכן הקב"ה מדגיש שאין לו שום קשר לחטאים של בני האדם: "הוי בנים סוררים נאום ה', לעשות עצה ולא מני, ולנסוך מסיכה ולא רוחי, למען ספות חטאת על חטאת" (ישעיה ל, א), וכן בירמיה (כג, כא): "לא שלחתי את הנביאים והם רצו, לא דברתי אליהם והם ניבאו", כלומר הקב"ה לא שלח את נביאי השקר, אלא הם אומרים הכול מעצמם ובני ישראל מאמינים להם.
273 מן המסורת- ישנה אמרה ידועה, הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים (ברכות לג:), הקב"ה הותיר לאדם את יכולת הבחירה אם הוא רוצה ללכת בדרכי ה' או לא, כמו שנאמר (דברים י, יב): "ועתה ישראל מה ה' אלהיך דורש מעימך, כי אם ליראה את ה' אלהיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו". כנגד הטענה שאין בחירה חופשית, יחזקאל אומר שלוש פעמים שאין ההכרח: "החפץ אחפוץ במות רשע" (יחזקאל יח, כג), "כי לא אחפוץ במות המת" (יחזקאל יח, לב), "אמר אליהם חי אני נאום ה' אלהים אם אחפוץ במות רשע" (יחזקאל לג, יא).
לב הדברים
האם תמיד האדם באמת בוחר
גם אם נקבל את זה שיש בחירה, אנו עוד צפויים לשמוע הסברים שונים מדוע הבחירה מצומצמת בהרבה ממה שאנחנו חושבים. יהיו שיגידו שמבחינה ביולוגית כימיקלים שונים במוח משפיעים על החלטותינו רבות. אחרים ידגישו שמבחינה פסיכולוגית הרבה החלטות נובעות מהתת מודע, מתורשה ומדפוסי חשיבה שהסביבה בנתה בנו. טענות כאלו קיימות לרוב, והן לפעמים מחלישות אנשים ביחס לכוחם לבחור, להשתנות ולצמוח. מובן שבטענות אלו קיים גם צד של אמת, אולם צדדים אלו באישיותנו הם שוליים. אם ניתן קצת אמון ברגשות שלנו, נבין שלא לחינם עשה הקב"ה שנרגיש שהכול תלוי בבחירתנו. בפסוקים רבים מדגיש הקב"ה את מרכזיותה של הבחירה. הוא רוצה לומר לנו שבאמת בה הכול טמון. החלק של חיינו שבו אנחנו בוחרים, ולא משנה מה האחוזים המדויקים שלו, הוא עיקר חיינו. שם יהיו כל החוויות שלנו. הוא החלק המשמעותי של האישיות שלנו, של מי אנחנו באמת. הוא החלק הרלוונטי שבו אחרים רואים אותנו באמת. בחלק הבחירה נמצאות הציפיות של ה' מאתנו, ועל פיו ייקבעו כל שאר העניינים של חיינו. בסוף מבינים שבאמת בכוחנו לשנות הכול. כל חיינו יקבעו על פי בחירותינו. הבחירה היא הכוח של האדם, ומיצוי הפוטנציאל שלו תלוי בה בלבד.
לעילוי נשמת רבי אליהו דדון ז"ל
מה המשמעות הנחת תפילין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
