ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ב - 331 וְכֵיוָן שֶׁהִקְדַּמְתִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲנִי רוֹאֶה לְסַפֵּר מַדְרְגוֹת הַבְּרוּאִים בְּאָפְנֵי זְכוּתָם וְחוֹבוֹתָם כַּמָּה הֵם, מִמַּה שֶּׁיָּדַעְנוּ מִן הַכָּתוּב וּמִן הַמְקֻבָּל*, וְאָשִׂים כָּל אֶחָד מֵהֶם בִּמְקוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר יְדַעְתִּיו, לְבַעֲבוּר יִתְיַשְּׁרוּ בּוֹ רַבִּים מִבְּנֵי אָדָם. וְאֹמַר שֶׁמַּדְרְגוֹת בְּנֵי אָדָם בְּשַׁעַר הַזְּכֻיּוֹת וְהַחוֹבוֹת עֲשָׂרָה מַעֲלוֹת; צַדִּיק וְרָשָׁע, וְעוֹבֵד וּמַמְרֶה, וְשָׁלֵם וּמְקַצֵּר, וְחוֹטֵא וּמֵזִיד, וְשָׁב וְכוֹפֵר . וְיֵשׁ הֵנָּה הַשָּׁוֶה מֻפְרָשׁ לְבַד*, כְּדֵי שֶׁאֲדַבֵּר עַל עִנְיָנוֹ. וְרָאוּי שֶׁאֲבָאֵר כָּל שַׁעַר מֵהֶם וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ. 332 וְאֹמַר נִקְרָא צַדִּיק מִי שֶׁרֹב מַעֲשָׂיו זְכֻיּוֹת, וְרָשָׁע מִי שֶׁרֹב מַעֲשָׂיו חוֹבוֹת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה דּוֹמֶה לַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים. וְהוּא שֶׁהַחֲכָמִים קוֹרִין לְדָבָר חַם, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַחֹם בּוֹ יוֹתֵר מִן הַקֹּר, וְקוֹרִין לְדָבָר קַר, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הַקֹּר יוֹתֵר מִן הַחֹם. וְקוֹרִין לַגּוּף בָּרִיא כְּשֶׁהַבְּרִיאוּת בּוֹ יוֹתֵר, וְחוֹלֶה, כְּשֶׁהַחֹלִי בּוֹ יוֹתֵר. 333 וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה בָּאוּ הַשֵּׁמוֹת הַנְּבוּאִיִּים, שֶׁקּוֹרִין הָאָדָם צַדִּיק כְּשֶׁיִּהְיוּ רֹב מַעֲשָׂיו צֶדֶק. כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ יְהוֹשָׁפָט וְחִזְקִיָּהוּ צַדִּיקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּמִקְצָת מַעֲשֵׂיהֶם חֵטְא, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לִיהוֹשָׁפָט (דברי הימים ב' יט, ב): הֲלָרָשָׁע לַעְזֹר וּלְשֹׂנְאֵי ה' תֶּאֱהָב וּבָזֹאת עָלֶיךָ קֶצֶף. וְנֶאֱמַר לְחִזְקִיָּה (שם לב, כה): וְלֹא כִגְמֻל עָלָיו הֵשִׁיב יְחִזְקִיָּהוּ. וּכְמוֹ שֶׁקָּרְאוּ יֵהוּא רָשָׁע, וְהוּא בִּטֵּל אֶת הַבַּעַל, וְקָרְאוּ צִדְקִיָּהוּ רָשָׁע, וּכְבָר הִצִּיל יִרְמְיָהוּ. 334 וּמִמַּה שֶּׁזָּכַר אוֹתוֹ הֶחָכָם* בַּשַּׁעַר* הַזֶּה, לִגְמֹל בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲבָדָיו עַל הַמְעַט מִמַּעֲשֵׂיהֶם, עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר לָהֶם הָרֹב לָעוֹלָם הָאַחֵר, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְהַעְתִּיקָם* בָּעוֹלָם הַהוּא מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה, כִּי כָּל אֶחָד מֵהַגְּמוּלִים* עוֹמֵד תָּמִיד בְּמַה שֶּׁהוּא בּוֹ, כַּאֲשֶׁר אָמַר (דניאל יב, ב): לְחַיֵּי עוֹלָם וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם. וְשָׂם הַגְּמוּל עַל הַמְעַט בָּעוֹלָם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר בִּכְלַל הַזְּכֻיּוֹת* שֶׁהֵם לַזְּמַן הָרָחוֹק, וְהַמְעַט מִן הַזְּכֻיּוֹת לָעוֹלָם הַזֶּה, 335 כַּאֲשֶׁר אָמַר (דברים ז, ט-י): וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד וגו' וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו* אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ. 336 וּמֵחֵלֶק הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן חָטְאוּ חֵטְא אֶחָד, וְעָנַשׁ אוֹתָם עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כ, יב): יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי וכו' לָכֵן לֹא תָבִיאוּ וגו'. 337 וְשֶׁאֲבִיָּה בֶּן יָרָבְעָם עָשָׂה טוֹבָה אַחַת, וְגָמַל אוֹתוֹ עָלֶיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים א' יד, יג): כִּי זֶה לְבַדּוֹ יָבֹא לְיָרָבְעָם אֶל קָבֶר יַעַן נִמְצָא בוֹ דָּבָר טוֹב.
________________________
הַמְקֻבָּל − תורה שבעל פה. הַשָּׁוֶה מֻפְרָשׁ לְבַד − מי שזכויותיו ועוונותיו שווים נדון בו בנפרד. הֶחָכָם − ה'. בַּשַּׁעַר − בנושא. לְהַעְתִּיקָם – להעבירם. כָּל אֶחָד מֵהַגְּמוּלִים וכו' − בעולם הבא ישנו או שכר נצחי או עונש נצחי. בִּכְלַל הַזְּכֻיּוֹת – עיקר שכר זכויותיו. וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו וכו' − לרשע "בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא" (רש"י).
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
61 - לימוד שבועי באמונה כ"ד-א ניסן תשע"ו
62 - מאמר חמישי חלק ג'
63 - מאמר חמישי חלק ד'
טען עוד
331 -ב- הגדרתם של צדיק ורשע
לאחר שרס"ג ביאר, שהקב"ה שומר את מעשי בני האדם, צדיקים ורשעים, כדי לגמול להם בעולם הבא, הוא מבאר שהעולם נחלק לעשרה סוגי בני אדם, ולא רק לשני סוגים – צדיקים ורשעים. סוגי האנשים הם: צדיק, ורשע, נשמע ומורד, שלם ובלתי שלם, חוטא ופושע, כופר ובעל תשובה.
332 תחילה יש לבאר את המדרגות: צדיק ורשע. מי שרוב מעשיו זכויות נקרא צדיק, ומי שרוב מעשיו חובות נקרא רשע. משמעות הגדרה זו היא, שמי שנקרא צדיק אינו בהכרח מושלם בכל המצוות, אלא הוא נידון על פי הרוב. דבר זה דומה ללשון בני אדם ביחס לדברים הטבעיים, כאשר אומרים על דבר שהוא חם, אין הכוונה בהכרח שהוא לוהט, אלא שהוא נוטה יותר לחום מלקור, וכן דבר נחשב קר כאשר הוא נוטה יותר לקור מלחום. וכן אדם הנקרא בריא, אין זה אומר שהוא בריא לחלוטין ללא כל פגם, אלא שהוא יותר מבריא מחולה. וכן החולה אינו בהכרח במצב אנוש, אלא הוא נוטה יותר לחולי מלבריאות.
333 מכיון שהגדרת צדיק ורשע היא על פי רוב המעשים, לכן הנביאים השתמשו בכינוי צדיק גם ביחס לאנשים שחטאו, כמו שאמרו על יהושפט (מלכים א כב, מג): "וילך בכל דרך אסא אביו, לא סר ממנו לעשות הישר בעיני ה'", ועל חזקיה (מלכים ב יח, ג): "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה דוד אביו", ושניהם חטאו, על יהושפט נאמר (דברי הימים ב יט, ב): "הלרשע לעזר ולשונאי ה' תאהב ובזאת עליך קצף מלפני ה'", ועל חזקיה נאמר (דברי הימים ב לב, כה): "כי גבה ליבו ויהי עליו קצף". וכן נאמר על יהוא (מלכים ב סוף פרק י) שהיה רשע, אף על פי שהשמיד את הבעל, וצדקיה המלך נקרא רשע (מלכים ב כד, יט) אף על פי שהציל את ירמיה (ירמיה לח).
334 מכיון שרוב בני האדם עושים מצוות ועבירות, לכן הקב"ה משלם לבני האדם על מקצת מעשיהם בעולם הזה, ועל רוב המעשים בעולם הבא, כי בעולם הבא אין שינוי ומעבר ממדרגה למדרגה, אלא השכר נצחי במדרגה אחת, כמו שנאמר (דניאל יב, ב): "אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות לדראון עולם".
335 ועוד נאמר (דברים ז, ט-י): "וידעת כי ה' אלהיך הוא האלהים, האל הנאמן שומר הברית והחסד לאוהביו... ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו", וכן אמרו חז"ל (תענית יא, א): "אל אמונה ואין עוול" – "אל אמונה" – כשם שנפרעין מן הרשעים לעולם הבא אפילו על עבירה קלה שעושין, כך נפרעין מן הצדיקים בעולם הזה על עבירה קלה שעושין. "ואין עוול" – כשם שמשלמין שכר לצדיקים בעולם הבא אפילו על מצווה קלה שעושין, כך משלמים שכר לרשעים בעולם הזה אפילו על מצווה קלה שעושין", וכן אמרו בירושלמי (פאה פ"א ה"א): "רובו זכויות – יורש גן עדן, רובו עבירות – יורש גיהנם".
336 עניין זה מופיע גם בתורה, משה ואהרון חטאו חטא אחד, ובגללו נענשו בעולם הזה שלא יכנסו לארץ, כמו שנאמר (במדבר כ, יב): "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם".
337 וכן מצאנו להפך, אביה בן ירבעם עשה מצווה אחת, ונחלקו בגמרא במועד קטן (כח, ב) מהי, יש מי שאמר שביטל את משמרתו ועלה לרגל, ויש מי שאמר שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם אביו על הדרכים שבני ישראל לא יעלו לרגל, וקיבל על מצווה זו שכר בעולם הזה, – שמכל בית ירבעם רק הוא זכה להקבר, ואילו דין שאר זרע ירבעם היה להיאכל על ידי כלבים, כמו שנאמר (מלכים א יד, יג): "כי זה לבדו יבוא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב".
לעילוי נשמת רבי יהודה גבאי ז"ל
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
