ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים על הרמב"ן, שתלמידו אבנר יצא לתרבות רעה, המיר את דתו, ועלה לגדולה. פעם אחת קרא לרמב"ן בכוח בעיצומו של יום הכיפורים, ניתח לפניו חזיר ואכלו לעיניו בעצם היום הקדוש.
הזדעזע הרמב"ן ושאל את אבנר: מדוע אתה עובר על מצוות התורה?
השיב לו אבנר: בגללך עזבתי את התורה. פעם שמעתי מפיך, שכל ההיסטוריה של העולם וקורות חיי האנשים בתבל נרמזים בתורה בפרשת האזינו. לדעתי, אמירה זו לא הגיונית ובלתי אפשרית, ולכן עזבתי את היהדות. למשל – שמי ומאורעות חיי, היכן נזכרים בפרשת האזינו?
ענה לו הרמב"ן: אכן, אתה ומאורעות חייך מרומזים בפרשת האזינו. טול את האות השלישית של כל מילה בפסוק – "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", והרי שמך אבנר לפניך. ודע לך, שפסוק זה מגלה גם את עתידך...
ואכן, מסיים הסיפור, לשמע דברי הרמב"ן, התעצב אבנר אל ליבו. שכר סירה, ירד לים והפליג בה, ונעלמו עקבותיו וזכרו.
סיפור זה על הרמב"ן (שיום ההילולא שלו בשבוע הקרוב – יא' ניסן) רומז לאחד הרעיונות החשובים המופיעים בפירוש הרמב"ן לתורה – כל מאורעות העולם רמוזים בתורה (עיין בהקדמת הרמב"ן לתורה). יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשת האזינו מדבר על כך, שכל המאורעות שאירעו לעם ישראל רמוזים בפרשה זו. ועלינו להתחזק מפרשה זו, שכשם שראינו את החלקים הקשים העוסקים בגלות ישראל מתקיימים, כך נראה את התממשותם של החלקים העוסקים בגאולת ישראל.
עיקרון חשוב זה מתאים לדמותו של הרמב"ן ולימים שלפני חג הפסח. הרמב"ן היה מגדולי המקובלים שבכל הדורות, ואף האר"י הקדוש, שהחשיב רק מעט מהמקובלים שקדמו לו כבעלי קבלה אמיתית, החזיק מאד מקבלת הרמב"ן. בפירושו גונז הרמב"ן, לעיתים, סודות עמוקים מתורת הנסתר.
ואכן, הרקע היסודי לרעיונות שהובעו בסיפור הינו התפיסה הקבלית שכל מאורעות העולם והאדם, הכלליים והפרטיים, הינם ביטוי של התגלות אלוקית גנוזה בחיים. זוהי בעצם הסיבה, שיציאת מצריים הינה יסוד היהדות, ובכל המצוות הינן זכר ליציאת מצריים.
על האלוקים שברא את העולם, ריננו הפילוסופים, שהוא (חלילה) ברא את העולם ועזב אותו. אולם, כשאלוקי ישראל התגלה ביציאת מצריים ובמעמד הר סיני, הרי התגלה לכל, שה' מנהל את העולם ומנהיגו ויש לו מטרה ותכנית לעולם. ממילא, הוברר, שכל מאורעות העולם והאדם הם דבר ה' בעולם, וודאי רמוזים בדברו לעולם – 'התורה'.
ומכאן לדרך מעשית מאד, שאם נלך בה, נוכל לחוש בחיינו ממש (במשהו) את דבר ה' אלינו. גם דרך זו מתאימה מאד לחודש ניסן, ונאמרה על ידי רבי מרדכי מנסכיז, שגם יום הסתלקותו חל בשבוע זה (ח' ניסן).
וכך פירש רבי מרדכי את הפסוק – "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה'". כשתרצו לחדש מעשיכם, הקריבו לה' את הרעיון הראשון העולה על ליבכם בשעה שאתם מקיצים משנתכם. מי שעושה זאת, יעזור לו ה' שיהיה קשור אליו כל היום, וכל רעיון משיעלה על ליבו ייקשר ברעיונו הראשון.
כלומר – יודעים אנו את דברי הגמרא (ברכות נז:) "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה". מי שמאמין בעיקרון שעליו דיברנו, שה' מדבר אלינו דרך מאורעות חיינו, הרי גם בימינו שאין נבואה, עדיין ה' מדבר אלינו בנסתר. כמובן, כרגע לצערנו אין נבואה גלויה, ובכל זאת עלינו לחשוף במשהו את דבר ה' אלינו בתוך כל ההסתרים.
כשאדם ישן, הרי נשמתו עולה לשמיים, והאדם חולם חלומות. בחלומות אלו מתגלה אלינו עומק נשמתנו האלוקית, ועלינו לנסות להקשיב לה. אמנם – "אין חלום בלא דברים בטלים", ובכל זאת – עלינו לנסות ולדלות משהו מהמסרים המועברים אלינו. כשאדם קם עם פסוק בפיו, ופסוק מהתורה הוא דבר ה', הרי שקיבל מסר קצת יותר בהיר, וזוהי נבואה קטנה.
רבי מרדכי מנסכיז הולך צעד נוסף, ומנסה לחבר את האדם לבוראו גם מתוך יוזמתו של האדם. גם אדם שעלה לו בהקיצו משנתו רעיון שאינו פסוק, יש ברעיון זה משהו מדבר ה'. זהו העניין הראשון שעלה לאדם מיד כשהנשמה הוחזרה נקיה מבוראה (אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...). אם האדם ייקח רעיון זה ויקריב אותו לה', כלומר – ימצא את הדרך איך רעיון זה מהווה חלק מעבודת ה', הרי גם רעיון זה הפך לדבר ה' לאדם.
בעקבות הקטר נוסעים כל הקרונות. אדם כזה, שתחילת יומו מחוברת לה', הרי שה' מסייעו שכל יומו יהיה מחובר לה'. וה' גם מסייעו להתחדשות גדולה ותמידית. (באופן אישי, אני זוכר שהצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל בנו של רבי אריה לוין זצ"ל, שרבים היו מתייעצים איתו בקשר להצעות שידוכין. לעיתים, היה שואל, את מי הציעו ראשונה. ופעמים רבות, לפתע, היה מתגלה שהאישה עימה התחתנו בסוף הוצעה למעשה כבר בעבר).
וכידוע, חודש ניסן, ראש החודשים הוא חודש ההתחדשות. ישראל נגאלו ממצריים בחודש ניסן, ואז החלה עבודת ה' להתגלות ציבורית בעולם, ובעקבותיו – שאר החודשים.
ובחזרה לרמב"ן – זכה הרמב"ן להיות ראש וראשון למחדשי הישוב היהודי בארץ ישראל, ראש וראשון לגאולת ישראל במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
