ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים על הרמב"ן, שתלמידו אבנר יצא לתרבות רעה, המיר את דתו, ועלה לגדולה. פעם אחת קרא לרמב"ן בכוח בעיצומו של יום הכיפורים, ניתח לפניו חזיר ואכלו לעיניו בעצם היום הקדוש.
הזדעזע הרמב"ן ושאל את אבנר: מדוע אתה עובר על מצוות התורה?
השיב לו אבנר: בגללך עזבתי את התורה. פעם שמעתי מפיך, שכל ההיסטוריה של העולם וקורות חיי האנשים בתבל נרמזים בתורה בפרשת האזינו. לדעתי, אמירה זו לא הגיונית ובלתי אפשרית, ולכן עזבתי את היהדות. למשל – שמי ומאורעות חיי, היכן נזכרים בפרשת האזינו?
ענה לו הרמב"ן: אכן, אתה ומאורעות חייך מרומזים בפרשת האזינו. טול את האות השלישית של כל מילה בפסוק – "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", והרי שמך אבנר לפניך. ודע לך, שפסוק זה מגלה גם את עתידך...
ואכן, מסיים הסיפור, לשמע דברי הרמב"ן, התעצב אבנר אל ליבו. שכר סירה, ירד לים והפליג בה, ונעלמו עקבותיו וזכרו.
סיפור זה על הרמב"ן (שיום ההילולא שלו בשבוע הקרוב – יא' ניסן) רומז לאחד הרעיונות החשובים המופיעים בפירוש הרמב"ן לתורה – כל מאורעות העולם רמוזים בתורה (עיין בהקדמת הרמב"ן לתורה). יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשת האזינו מדבר על כך, שכל המאורעות שאירעו לעם ישראל רמוזים בפרשה זו. ועלינו להתחזק מפרשה זו, שכשם שראינו את החלקים הקשים העוסקים בגלות ישראל מתקיימים, כך נראה את התממשותם של החלקים העוסקים בגאולת ישראל.
עיקרון חשוב זה מתאים לדמותו של הרמב"ן ולימים שלפני חג הפסח. הרמב"ן היה מגדולי המקובלים שבכל הדורות, ואף האר"י הקדוש, שהחשיב רק מעט מהמקובלים שקדמו לו כבעלי קבלה אמיתית, החזיק מאד מקבלת הרמב"ן. בפירושו גונז הרמב"ן, לעיתים, סודות עמוקים מתורת הנסתר.
ואכן, הרקע היסודי לרעיונות שהובעו בסיפור הינו התפיסה הקבלית שכל מאורעות העולם והאדם, הכלליים והפרטיים, הינם ביטוי של התגלות אלוקית גנוזה בחיים. זוהי בעצם הסיבה, שיציאת מצריים הינה יסוד היהדות, ובכל המצוות הינן זכר ליציאת מצריים.
על האלוקים שברא את העולם, ריננו הפילוסופים, שהוא (חלילה) ברא את העולם ועזב אותו. אולם, כשאלוקי ישראל התגלה ביציאת מצריים ובמעמד הר סיני, הרי התגלה לכל, שה' מנהל את העולם ומנהיגו ויש לו מטרה ותכנית לעולם. ממילא, הוברר, שכל מאורעות העולם והאדם הם דבר ה' בעולם, וודאי רמוזים בדברו לעולם – 'התורה'.
ומכאן לדרך מעשית מאד, שאם נלך בה, נוכל לחוש בחיינו ממש (במשהו) את דבר ה' אלינו. גם דרך זו מתאימה מאד לחודש ניסן, ונאמרה על ידי רבי מרדכי מנסכיז, שגם יום הסתלקותו חל בשבוע זה (ח' ניסן).
וכך פירש רבי מרדכי את הפסוק – "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה'". כשתרצו לחדש מעשיכם, הקריבו לה' את הרעיון הראשון העולה על ליבכם בשעה שאתם מקיצים משנתכם. מי שעושה זאת, יעזור לו ה' שיהיה קשור אליו כל היום, וכל רעיון משיעלה על ליבו ייקשר ברעיונו הראשון.
כלומר – יודעים אנו את דברי הגמרא (ברכות נז:) "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה". מי שמאמין בעיקרון שעליו דיברנו, שה' מדבר אלינו דרך מאורעות חיינו, הרי גם בימינו שאין נבואה, עדיין ה' מדבר אלינו בנסתר. כמובן, כרגע לצערנו אין נבואה גלויה, ובכל זאת עלינו לחשוף במשהו את דבר ה' אלינו בתוך כל ההסתרים.
כשאדם ישן, הרי נשמתו עולה לשמיים, והאדם חולם חלומות. בחלומות אלו מתגלה אלינו עומק נשמתנו האלוקית, ועלינו לנסות להקשיב לה. אמנם – "אין חלום בלא דברים בטלים", ובכל זאת – עלינו לנסות ולדלות משהו מהמסרים המועברים אלינו. כשאדם קם עם פסוק בפיו, ופסוק מהתורה הוא דבר ה', הרי שקיבל מסר קצת יותר בהיר, וזוהי נבואה קטנה.
רבי מרדכי מנסכיז הולך צעד נוסף, ומנסה לחבר את האדם לבוראו גם מתוך יוזמתו של האדם. גם אדם שעלה לו בהקיצו משנתו רעיון שאינו פסוק, יש ברעיון זה משהו מדבר ה'. זהו העניין הראשון שעלה לאדם מיד כשהנשמה הוחזרה נקיה מבוראה (אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...). אם האדם ייקח רעיון זה ויקריב אותו לה', כלומר – ימצא את הדרך איך רעיון זה מהווה חלק מעבודת ה', הרי גם רעיון זה הפך לדבר ה' לאדם.
בעקבות הקטר נוסעים כל הקרונות. אדם כזה, שתחילת יומו מחוברת לה', הרי שה' מסייעו שכל יומו יהיה מחובר לה'. וה' גם מסייעו להתחדשות גדולה ותמידית. (באופן אישי, אני זוכר שהצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל בנו של רבי אריה לוין זצ"ל, שרבים היו מתייעצים איתו בקשר להצעות שידוכין. לעיתים, היה שואל, את מי הציעו ראשונה. ופעמים רבות, לפתע, היה מתגלה שהאישה עימה התחתנו בסוף הוצעה למעשה כבר בעבר).
וכידוע, חודש ניסן, ראש החודשים הוא חודש ההתחדשות. ישראל נגאלו ממצריים בחודש ניסן, ואז החלה עבודת ה' להתגלות ציבורית בעולם, ובעקבותיו – שאר החודשים.
ובחזרה לרמב"ן – זכה הרמב"ן להיות ראש וראשון למחדשי הישוב היהודי בארץ ישראל, ראש וראשון לגאולת ישראל במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.















