ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
557 וְאִם יִדְרֹשׁ דּוֹרֵשׁ לְהַמְשִׁיל לוֹ אֵיךְ יִהְיֶה גּוּף בְּלִי מַאֲכָל וּבְלִי מִשְׁתֶּה תָּמִיד? נַמְשִׁיל לוֹ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הֶחֱיָהוּ הַבּוֹרֵא אַרְבָּעִים יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, בְּלֹא מַאֲכָל וּבְלֹא מִשְׁתֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לד, כח): וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וגו'. אַךְ הָיָה* בְּאוֹר אֲשֶׁר בְּרָאוֹ לוֹ וּנְתָנוֹ עַל פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כט): וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. 558 שָׂם זֶה אוֹת וְהַקְרָבָה אֶל שִׂכְלֵנוּ, שֶׁנַּעֲמֹד עַל חַיּוּת הַצַּדִּיקִים בְּאוֹר לֹא בְּמָזוֹן, וְכֵן אָמַר לוֹ (שם י): נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת וגו'. וְזֶה כְּאָמְרוֹ לַצַּדִּיקִים (ישעיה סד, ג): וּמֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. 559 אֲבָל אֵיךְ יְחַיֶּה הַבּוֹרֵא הֶעָנוּשׁ תָּמִיד הָעוֹמֵד נֶצַח בָּאֵשׁ? 660 לֹא מָצָאנוּ בְּמַה שֶּׁקָּדַם מִי שֶׁאֵרַע לוֹ כָּזֶה שֶׁנַּמְשִׁיל בּוֹ, וְכַאֲשֶׁר לֹא נִמְצָא, זְכָרוֹ הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ וְאָמַר (ישעיה סו, כד): כִּי תוֹלַעְתָּם לֹא תָמוּת וְאִשָּׁם לֹא תִכְבֶּה. וְזֶה הַמַּאֲמָר מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיוּ נַפְשׁוֹתָם שְׁמוּרוֹת בְּגוּפָם בְּעִנְיָן דַּק חוּץ מִן הַחֹם הַמַּכְאִיב, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַחֹם הַמַּכְאִיב עֹנֶשׁ לָהֶם וְיִסְבְּלוּהוּ. 561 וְיִישַׁר עוֹד* שֶׁיִּשְׁמֹר נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים בָּעִנְיָן, עַד שֶׁתִּהְיֶה הָאוֹרָה הַמַּגַּעַת אֲלֵיהֶם מֵעֲרֵבוּת מַתְמֶדֶת, חוּץ* מֵהָעִנְיָן אֲשֶׁר בּוֹ יַעַמְדוּ. אֶלָּא שֶׁהַצֹּרֶךְ לְהַאֲמִין בְּזֶה הָעִנְיָן הַדַּק הַשּׁוֹמֵר, הוּא בְּשַׁעַר הָעֲנוּשִׁים יוֹתֵר צָרִיךְ*, מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ בְּשַׁעַר הַגְּמוּלִים. 562 הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁהַמְּלָכִים, כְּשֶׁהֵם רוֹצִים לַעֲנֹשׁ הָאָדָם זְמַן אָרֹךְ, נוֹתְנִים לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיִּשְׁלַם בּוֹ חֶפְצָם מִן הָעֹנֶשׁ, כִּי הֵם עוֹשִׂים זֶה מִתַּחַת הַטֶּבַע. אֲבָל הַבּוֹרֵא עוֹשֶׂה מִמַּעַל לַטֶּבַע, יַעֲמִיד וְיִשְׁמֹר בְּלֹא מַאֲכָל. 563 וְנִקְרָא הַגְּמוּל גַּן עֵדֶן, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּעוֹלָם יוֹתֵר נִכְבָּד מִן הַגַּן, וְהוּא אֲשֶׁר הִשְׁכִּין בּוֹ הָאָדָם. וְנִקְרָא הָעֹנֶשׁ גֵּיהִנֹּם, מִפְּנֵי שֶׁהַכָּתוּב קְרָאוֹ תָּפְתֶּה. וְהוּא שֵׁם מָקוֹם קָרוֹב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (ירמיה ז, לב): יֵאָמֵר עוֹד הַתֹּפֶת וְגֵיא בֶן הִנֹּם, וְנֶאֱמַר לוֹ בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ (טו, ח): גֵּיא הִנֹּם. וְעַל גַּן שֶׁשָּׁכַן בּוֹ אָדָם נוֹשְׂאִים הַמָּשָׁל הַנִּכְבָּד, בְּאָמְרוֹ (יואל ב, ג): כְּגַן עֵדֶן הָאָרֶץ לְפָנָיו, וְעַל מְקוֹם הַתֹּפֶת נוֹשְׂאִים הַמָּשָׁל הַפָּחוּת*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה יט, יג): וְהָיוּ בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וּבָתֵּי מַלְכֵי יְהוּדָה כִּמְקוֹם הַתֹּפֶת הַטְּמֵאִים.
___________________________
הָיָה – חיותו. וְיִישַׁר עוֹד – וייתכן גם. חוּץ – האור יהיה הגורם המענג בלבד, ולא ישמש כמקור הקיום של הצדיקים. צָרִיךְ – נצרך. הַמָּשָׁל הַפָּחוּת – המקום המגונה, מקום העונש.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
115 - מאמר תשיעי חלק ו'
116 - מאמר תשיעי חלק ז'
117 - מאמר תשיעי חלק ח'
טען עוד
557 הנס שבקיום הגופות לעולם הבא
במאמר השביעי הוכח, שהנשמה תחזור לגוף ושניהם יחד יקבלו את השכר והעונש, ואילו בתחילת מאמר זה נאמר, שבעולם הבא אין אכילה ושתיה ושאר צרכי הגוף, אם כך כיצד יתקיים הגוף ללא אכילה ושתיה? אך אין זו קושיה, כי כבר ראינו כעין זה בעולם, שהרי משה רבנו התקיים שלוש פעמים ארבעים יום ללא אכילה, שתיה שינה ושאר צרכי הגוף, כמו שנאמר (שמות לד, כח): "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה", וקיבל את חיותו מאור ה', כמו שנאמר (שמות לד, כט): "ומשה לא ידע כי קרן אור פניו".
558 ה' עשה נס זה למשה, כדי שנבין שיכולה להיות מציאות בה האדם חי על ידי האור של ה', ללא מזון ומים, לכן ונאמר לו (שמות לד, י): "נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים", וכך נאמר על הצדיקים (ישעיה סד, ג): "ומעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו".
559 עונשם של הרשעים
ועדיין יש לשאול על עונשם של הרשעים, כיצד יתקיים גופם תמיד כאשר הוא נשרף באש, הרי מה שנשרף סופו להתכלות?
560 דבר זה באמת נוגד את הטבע, ובניגוד לשכר, לא ראינו תופעה כעין העונש בעולם, אך הפסוקים מדגישים שכך יהיה עונשם של הרשעים בגיהינום (ישעיה סו, כד): "כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה", ומזה אנו יכולים ללמוד שהגוף יישאר אך האש לא תכבה והם יסבלו ממנה באופן תמידי.
561 גם לצדיקים הקב"ה עושה נס ומחזק את גופם שיוכל להתקיים בעונג התמידי.
562 אין לתמוה על כך שה' מקיים את הרשעים על ידי נס כדי שיוכלו לקבל את העונש, כי אנו רואים כעין זה במציאות האנושית, שמלך ב"ו הרוצה להעניש אדם זמן ארוך, מאכילו ומשקהו בתחילה, כדי שגופו יעמוד בעונש. אומנם יש הבדל בין הקב"ה למלך בשר ודם, שהמלך פועל בעולם הטבע, מאכיל ומשקה, והקב"ה עושה זאת בדרך נס, בלא אכילה ושתיה.
563 מקור השם גן עדן וגיהינום
המקום בו ינתן השכר נקרא "גן עדן", מפני שגן עדן הוא המקום המובחר ביותר בעולם, ובו השכין ה' את האדם כשנברא. והמקום בו הרשעים ייענשו נקרא גיהינום, כי הנביא ישעיה (ל, לג) קרא למקום העונש תפתה, שאמר: "כי ערוך מאתמול תפתה", ותפתה הוא מקום הקרוב לבית המקדש הנקרא גם תופת וגיא בן הינם, כמו שנאמר בירמיה (ז, לא): "ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרוף את בניהם ואת בנותיהם באש". וכן הוא נקרא גם "גי הנם" בספר יהושוע (טו, ח). ואנו רואים שהמקום המעולה מכונה גן עדן, כמו שאמר יואל (ב, ג): "כגן עדן הארץ לפניו", ואילו למקום הרע קוראים גיהינום ומקום התפת כמו שנאמר: "והיו בתי ירושלים ובתי מלכי יהודה כמקום התפת טמאים" (ירמיה י"ט, י"ג).
לב הדברים
בזמן תחיית המתים נזכה לכך שהדבקות והאורה אל הקב"ה יהיו בעצמה כזו גדולה, שלא יהיה צורך בכלי הגוף ובתפקודיו השונים. משה רבנו משמש כאות וכסמל ליכולת של האנושות להתעלות לרמה כזו, שבה מתקיים בו ובנו אחריו: "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום" – כלומר, מי שדבק בה' הוא זה שחי באמת. החיים בעולם הזה בתוך גוף שאוכל ושותה קשורים כל הזמן ליוצר החיים, לקב"ה. לכן, בגן העדן, שבו הקרבה הזו גלויה, הגוף שסחב את האדם דרך כל עמל החיים יזכה לשכר הרוחני הגדול ביותר, להיות דבק בה'.
בעולם הבא הגוף יתקיים באופן על-טבעי כדי שתוכל הנשמה לקבל את התיקון ואת השכר הרוחני שלהם היא נדרשת. הנשמה הנתונה בתוך כל יהודי הִנה טהורה בפנימיותה, אלא שלפעמים צריך לנקות אותה. בגיהינום עוברת הנשמה ניקוי מהחטאים שלקתה בהם במשך חייה, כדי שתוכל להתקרב לקודש ולקדושה, למקום המקדש. בגן עדן זוכים ליהנות ממעלת הנשמה, לקבל את הטוב שישנו במצוות שקיימנו בעולם הזה, ולהמשיך להתרומם ממדרגה רוחנית אחת למדרגה נוספת עד בלי די.
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
פסח שני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
