ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הכשרת כלים וכשרות לפסח
- מדורים
- רביבים
למרות שדפנות הכלים נראות קשות ואטומות, הן בולעות משהו מהטעם של המאכל שמתבשל בהם. יש כלים שבולעים טעם רב, כדוגמת כלי חרס, ויש שבולעים מעט מאוד כדוגמת כלי מתכת. אולם נפסק להלכה שאין מתחשבים במידת הטעם שהכלים בלעו, אלא כל כלי שבישלו בו מאכל טרף, אין להשתמש בו למאכל כשר בלא שיכשירו אותו תחילה על ידי הפלטת הטעם המועט שנבלע בו. וכן הדין לגבי כלים שבישלו בהם מאכלי חמץ, שאין להשתמש בהם בפסח בלא שיכשירום לכך.
אמנם בדיעבד, בדרך כלל, אם בישלו בסירים שלא הוכשרו - המאכל כשר, ובתנאי שהדבר נעשה בטעות; אבל אם ידעו שהסיר חמץ - המאכל אסור. הרי שלמעשה, מי שרוצה להשתמש בסיר שבישלו בו מאכל חמץ, חייב להכשירו. וכן צריכים להכשיר את השיש והכיור, התנור והכיריים, לקראת פסח.
כבולעו כך פולטו
הכלל היסודי בדיני הכשרת הכלים הוא "כבולעו כך פולטו". באותו אופן שטעם האיסור נבלע בתוך הכלי, כך הוא ייפלט. ישנם שני אופני בליעה עיקריים: א) בליעה באוּר (באש), המצריכה הכשרה בליבון חמור. ב) בליעה בנוזלים רותחים, המצריכה הכשרה בהגעלה במים רותחים. גם בזה יש מדרגות: נוזלים בכלי ראשון שעל האש, בכלי ראשון שאינו על האש, עירוי מכלי ראשון, כלי שני. כבולעו כך פולטו.
עוד כלל: אם כלי בלע איסור בשתי דרגות שונות, כמו למשל כף שבלעה לעתים חמץ בכלי ראשון שעל האש ולעתים בכלי שני, מכשירים אותה כפי שימושה החמור, היינו במים רותחים שעל האש. אולם כשהדבר קשה או עלול לגרום נזק, הולכים כפי רוב השימוש, למשל מזלג שבדרך כלל משתמשים בו בנוזלים או בכלי שני, ולעתים נועצים אותו במאפה שבתוך התנור, ששם בליעתו היא באש - מכיוון שהליבון עלול להזיק למזלג, הולכים כפי עיקר הדין ומכשירים את המזלג כפי רוב שימושו במים רותחים.
ניקוי הבית
הבדל עצום ישנו בין ניקוי הבית לפסח ובין ניקוי המטבח. בניקוי הבית המטרה שלא יישאר פירור חמץ בגודל של כזית, כדי שלא נעבור עליו בשני איסורים: "בל ייראה" ו"בל יימצא". ואילו בניקוי המטבח וכליו המטרה שלא יישאר אפילו כלשהו חמץ, שמא יתערב במאכלי הפסח, וכידוע חמץ בפסח אסור אפילו בכלשהו. כאשר מדובר בכלים שמבשלים בהם, צריך שגם לא יישאר שום שמץ של טעם חמץ בלוע בכלים.
יש שאינם עומדים על ההבדל היסודי הזה, ומדקדקים מאוד בניקוי הבית עד שמגיעים לפסח באפיסת כוחות; ויש שמגדילים לטעות, מדקדקים בניקוי הבית ומתרשלים בניקוי המטבח.
הכשרת תנור אפייה
מנקים היטב את התנור ואחר כך מפעילים אותו על החום הגבוה ביותר למשך חצי שעה.
את התבניות קשה להכשיר, מפני שהכשרתן בליבון חמור שפוגם אותן, ולכן צריך לקנות תבניות חדשות לפסח.
מי שאין לו תבניות מתאימות לפסח יכול להשתמש בתבניות חד-פעמיות, ויכשיר עם התנור את הרשת, כדי להניח עליה את התבניות החד-פעמיות. לכתחילה טוב לפרוש נייר כסף דק על הרשת לחצוץ בינה לתבניות (הואיל ולא עשינו ליבון חמור לרשת).
תנורים חדשים שמנקים את עצמם בחום של כ 500 מעלות, אינם צריכים ניקוי לפני ההכשרה, מפני שניקוי בחום זה נחשב כליבון חמור, ודי בו כדי להכשיר את התנור לפסח. גם את התבניות של התנורים הללו אפשר להכשיר בחום כזה.
הכשרת הגז
בכל השנה רגילים להשתמש באותה החצובה לסירי בשר ולחלב, מפני שגם אם יגלוש מעט מתבשיל בשרי או חלבי על החצובה, האש ששולטת שם תשרוף ותפגום את מה שנשפך. אבל לקראת פסח, משום חומרת חמץ, נוהגים להכשיר את החצובה בליבון קל. במקום זאת אפשר לצפות בנייר כסף עבה את הברזלים שעליהם הסירים עומדים, כדי לחצוץ בין החצובה שהעמידו עליה תבשילי חמץ לסירי הפסח. בדיעבד, אם לא ליבנו את החצובה ובישלו עליה בפסח, המאכלים כשרים.
את שאר הברזלים שאינם נוגעים בסירים, וכן את משטח האמייל שמתחת לחצובה ואת ראשי הגז, צריך לנקות היטב מכל שאריות האוכל, אבל מכיוון שכל החלקים הללו אינם באים במגע עם הסירים אין צריך ללבנם או לעוטפם בנייר כסף. ונוהגים להבעיר למשך כחצי שעה את כל הלהבות.
ראוי לציין שבכל השנה יש להחמיר שלא לאכול מאכלים שנפלו על האמייל שמתחת לחצובה, מפני שגולשים לשם תבשילים בשריים וחלביים, ועל ידי כך האמייל נטרף. אבל אם ניקו את האמייל היטב, ובמשך עשרים וארבע שעות לא גלש שם תבשיל בשרי וחלבי, יהיה מותר לאכול את מה שנפל עליו.
כיריים חשמליות וקרמיות
כיריים חשמליות: מנקים היטב, ומחממים על החום הגבוה למשך חצי שעה.
כיריים קרמיות, שנראות כזכוכית אטומה, שמניחים עליהן ישירות את הסירים: הכשרתן בניקוי וחימום על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כבולעו כך פולטו.
שיש וכיור
תחילה מנקים אותם היטב, ואחר כך מערים עליהם מים רותחים. נוח לבצע זאת על ידי קומקום. יש להשתדל שהכיור והשיש יהיו יבשים, מפני שאם יהיו רטובים, המים שעליהם יקררו מעט את המים הרותחים. לפיכך, טוב לערות תחילה על הכיור ואחר כך על דפנותיו, אחר כך על השיש במקומות הקרובים לכיור ואחריהם על הרחוקים, וכך המים יזרמו אל הכיור ולא אל המקומות שעדיין לא הוכשרו. אפשר לקיים הכשרה זו גם בקיטורית, שחום האדים היוצאים ממנה כמאה מעלות (ודינו כעירוי של מים רותחים מכלי ראשון).
אף שכך העיקר להלכה, רבים נוהגים להדר ובנוסף לעירוי מכניסים לכיור קערה מפלסטיק או שעוטפים את הכיור בנייר כסף עבה, וכן מכסים את השיש בשעוונית או בנייר כסף עבה (מפני שלעתים יש שם בליעה חמורה במדרגה של כלי ראשון, ואולי דין השיש והכיור ככלי חרס שאי אפשר להכשיר, כמבואר בפנה"ל פסח יא, א ב).
שיש רגיש, שלעולם אין מניחים עליו סיר רותח, אפשר להכשיר לכתחילה בניקוי ועירוי בלבד, וגם המהדרים אינם צריכים לכסותו בשעוונית או בנייר כסף.
שאר המטבח
פלטה של שבת: מנקים היטב, מחממים על החום הגבוה למשך שעתיים ומצפים בנייר כסף, כדי לחצוץ בינה ובין סירי הפסח.
מיקרוגל: נוהגים להכשיר בארבעה שלבים: א) מנקים היטב משאריות אוכל; ב) ממתינים עשרים וארבע שעות מאז חימום החמץ האחרון, כדי שהטעם הבלוע בו ייפגם; ג) מכיוון שבליעת החמץ שבו נעשית על ידי האדים העולים מהמאכלים המתחממים במיקרוגל, הכשרתו על ידי הנחת צלוחית מים וחימומה למשך שלוש דקות. ד) מכיוון שיש לחשוש שאולי גלש מאכל חמץ לצלחת המסתובבת, יש להניח דבר שיחצוץ בין הצלחת למאכלים שמחממים בפסח.
מדיח כלים: מנקים היטב את המסננת משיירי מאכל. מפעילים את המדיח עם המגשים על החום הגבוה בתוכנית הארוכה ביותר, וכבולעו כך פולטו, ממתינים עשרים וארבע שעות מניקוי החמץ האחרון ומותר להשתמש לכלי פסח. ואף שיש מהדרים ומחמירים העיקר להלכה כדעת המקילים.
שולחן האוכל: בעבר היו מניחים על השולחנות סירים רותחים, והיו מכשירים אותם בעירוי של מים רותחים. אולם השולחנות שלנו רגישים, ואין רגילים להניח עליהם סירים רותחים, ואם יערו עליהם מים רותחים יש חשש שיתקלקלו. לכן למעשה יש לנקותם היטב, אחר כך יש להדביק עליהם ניילון או נייר לכל משך הפסח, כדי ליצור חציצה קבועה בין השולחן לכלים ולמאכלים של פסח. על הנייר או הניילון יפרשו את המפה. וטוב להקפיד שלא להניח סירים רותחים ישירות על השולחן, אלא על צלחת הפוכה וכדומה (פניני הלכה פסח יא, ח).
מקרר: מכיוון ששימושו בצונן, החשש היחיד הוא שמא נשארו בו פירורי חמץ, לפיכך הכשרתו בניקוי. חריצים שקשה לנקות, ויש חשש שאולי תקועים בהם פירורי חמץ, שופכים אליהם מעט מי סבון או חומר אחר שיפגום את הפירורים מהיות ראויים למאכל כלב.
ארונות מטבח: כשהיו מדפי הארונות מעץ טבעי, פעמים רבות היו בהם סדקים והיה קשה לנקותם באופן מוחלט מחמץ שנדבק בהם, לכן היו רגילים לצפותם בנייר. אבל במדפים חלקים כשלנו, אין חשש שנשאר חמץ, ולכן די לנקותם היטב, ואין צורך לכסותם בנייר.
מיחם חשמלי או מיחם שבת (שמניחים על פלטה) - מכשירים בהגעלה. ממלאים אותו במים ומרתיחים אותם, ושופכים את המים כדרך שרגילים להוציא מהמיחם את המים. וטוב לנקותו תחילה מהאבן המצטברת בו. כאשר נוהגים להניח על מכסה המיחם חלות כדי לחממן לקראת סעודת שבת, יש להגעיל את הדוד והמכסה.
טוסטר שבא במגע ישיר עם המאכלים שמניחים בו, אי אפשר להכשיר, הואיל ובליעתו באור, וכדי להכשירו צריך ליבון חמור שיזיק לו. ואם הוא תנור קטן, מכשירים אותו כדרך שמכשירים תנור אפייה, ולוקחים לפסח תבניות חד-פעמיות.
כלים שונים
גביעי כסף: לכתחילה מגעילים אותם, מפני שלעתים נופלים בהם פירורים עם היין או משקה חריף אחר, ואזי לדעת כמה פוסקים הטעמים נבלעים בהם בשמונה עשרה דקות.
בקבוק פלסטיק של תינוק: טוב להחליפו, ובשעת הצורך אפשר לנקותו ולהגעילו.
תרמוס: מנקים היטב ומגעילים ברותחים. כאשר קשה להגעילו אפשר להסתפק בעירוי מים רותחים לתוכו ועל פיו.
שיניים תותבות, פלטה וקוביות
מנקים אותן היטב לפני זמן איסור חמץ, ואין צורך להגעילן, מפני שאין רגילים להכניס לפה מאכלים ומשקים רותחים. וכשם שאוכלים בהן מאכלי בשר וחלב על סמך ניקוי בלבד, כך אפשר לאכול בהן בפסח.
דין הקוביות שמודבקות על השיניים למשך כמה חודשים כדין השיניים עצמן, וכשם שמנקים את השיניים היטב לקראת פסח, כך מנקים בעזרת מברשת סביב הקוביות.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














