ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ט - 588 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה (הַתְּשִׁיעִית), מִי אֲשֶׁר הֵם רְאוּיִים לַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה? נֹאמַר, הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים*, וּבַעֲלֵי הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. אַךְ הַכּוֹפְרִים וְהַמְשַׁתְּפִים הוּא אֲשֶׁר אָמַר בָּהֶם (ישעיה סו, כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וּבַעֲלֵי הַעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, הֵם אֲשֶׁר נִכְתַּב בָּהֶם כָּרֵת אוֹ מִיתוֹת בֵּית דִּין, כִּי כַּאֲשֶׁר יִכָּרְתוּ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, יוֹצִיאוּם אֶל הַכָּרֵת בָּעוֹלָם הַבָּא מִבֵּין הַצַּדִּיקִים גַּם כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְאִם לֹא יַכְרִיתֶנּוּ, אֲבָל הִשְׁלִים יָמָיו כְּדֵי שֶׁיַּאֲרִיךְ לוֹ וְעִם כָּל זֶה לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יִהְיֶה עָנְשׁוֹ יוֹתֵר קָשֶׁה, וְהַכָּרָתוֹ מִבֵּין הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר רָאוּי, מִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ לוֹ וְלֹא שָׁב. 589 וְאִם לֹא יִהְיֶה מִכָּל אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ מְאוּמָה, מַה שֶּׁהוּא זוּלָתָם הֵם קַלּוֹת וִיכֻפְּרוּ לוֹ. 590 וְאִם יֹאמַר אוֹמֵר בְּאֵי זֶה דָּבָר יְכֻפְּרוּ לוֹ מִבְּלִי תְּשׁוּבָה? נֹאמַר, הֲלֹא הִקְדַּמְנוּ הַמַּאֲמָר שֶׁאֵין לָהֶם כִּי אִם קַלּוֹת, וְאָמַרְנוּ שֶׁזֶּה מְחַיֵּב שֶׁכְּבָר נִזְהֲרוּ מִן הַחֲמוּרוֹת, וְלֹא נִזְהֲרוּ מֵהֶם עַד שֶׁקִּיְּמוּ שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְלֹא כָּפְרוּ אֲבָל הֶאֱמִינוּ, וְלֹא שִׁתְּפוּ אֲבָל יִחֲדוּ, וְלֹא רָצְחוּ וְלֹא גָּנְבוּ וְלֹא נִאֲפוּ, אֲבָל עָשׂוּ בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט. וּמִי שֶׁהוּא עַל הַדֶּרֶךְ, רֹב מַעֲשָׂיו זְכֻיּוֹת וְהָעֲבֵרוֹת הַמְּעַטּוֹת הָהֵם כְּנֶגֶד אֵלֶּה, יְשַׁלְּמוּ לוֹ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְיֵצֵא נָקִי, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּי בְּמַאֲמָר הַחֲמִישִׁי.
האם נמצאים כולם יחד בעולם הבא
591 אֲבָל הַשְּׁאֵלָה (הָעֲשִׂירִית) הִיא, הֲיִתְקַבֵּץ קְצָתָם עַל קְצָתָם? אֹמַר, כְּפִי אֲשֶׁר הִסְתַּכַּלְתִּי וּמָצָאתִי, כִּי הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים רוֹאִים קְצָתָם אֶת קְצָתָם בִּרְאוּת בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּצַּדִּיקִים (ישעיה שם): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפֹּשְׁעִים בִּי. וְכָל אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר לָהֶם יִסּוּרָם, יֹאמְרוּ יִשְׁתַּבַּח מִי שֶׁהִצִּילָנוּ מִן הַיִּסּוּרִין הָאֵלֶּה, וְיִשְׂמְחוּ וְיָגִילוּ בְּעִנְיָנָם. 592 וּכְמוֹ שֶׁאָמַר עַל הָרְשָׁעִים (שם לג, יד): פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים, יִתְמְהוּ עַל הַצַּדִּיקִים אֵיךְ יַעַבְרוּ עַל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת וְלֹא תַזִּיקֵם וְיֵאָנְחוּ עַל מַה שֶּׁאָבַד מֵהֶם מֵהַגְּמוּל. 593 וְכַאֲשֶׁר דִּמָּה אוֹתָם שָׁמָּה כַּאֲנָשִׁים, נִקְרְאוּ לֶאֱכֹל לִסְעֻדָּה, וַאֲחֵרִים שֶׁזֻּמְּנוּ לְיִסּוּרִים, וְהֵם רוֹאִים אוֹתָם וְנֶאֱנָחִים, הוּא אָמְרוֹ (שם סה, יג): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ וגו'. 594 אֲבָל הַצַּדִּיקִים קְצָתָם עִם קְצָתָם, מִי שֶׁמַּעֲלָתוֹ מֵהֶם קְרוֹבָה לְמַעֲלַת אַחֵר יִפְגָּעֶנּוּ*, וְאִם תִּהְיֶה רְחוֹקָה לֹא יִפְגָּעֶנּוּ. וְעָלָה בְּדַעְתִּי, הָעֲנוּשִׁים כָּל שְׁנַיִם מֵהֶם שֶׁתִּהְיֶה מַעֲלוֹתָם קְרוֹבוֹת זוֹ לָזוֹ אֵינָם נִפְגָּשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהַיִּסּוּרִים פּוֹסְקִין* בֵּינֵיהֶם וְטִרְדָּתָם בָּהֶם:
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
127 - מאמר תשיעי חלק י"א
128 - מאמר תשיעי חלק י"ב
129 - מאמר תשיעי חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
588 -ט- אילו אנשים לא זוכים לעולם הבא?
ועתה נשיב על השאלה מי הם האנשים שיסבלו ייסורים בעולם הבא? ישנם שני סוגים של אנשים כאלו: א. הכופרים בה' ובעלי השיתוף, ועליהם נאמר (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה...". ב. אנשים שעברו עבירות חמורות שהעונש עליהן כרת או מיתת בית דין. אם ה' מכרית אותם מהעולם הזה, הם נכרתים מבין הצדיקים גם בעולם הבא, כי לא עשו תשובה. ואם ה' האריך אפו ולא המית אותם והחזיקו במעשיהם הרעים, בודאי ראויים להכרת מבין הצדיקים ולעונש קשה, מפני שאף שה' האריך אפו לא שבו.
589 אדם שלא עבר בעבירות חמורות הללו אלא על עבירות קלות, יזכה לחלק לעולם הבא, מפני שהעבירות הקלות נמחלו.
590 ואם ישאל אדם, במה התכפרו העבירות האלו, הרי לא שב בתשובה? יש לומר, שעצם העובדה שלא עבר עבירות חמורות אלא רק עבירות קלות, לא עבד עבודה זרה, לא גנב או נאף או שפך דמים, מעיד על כך שעמד בניסיונות רבים מאוד ושהוא עדיין מאמין בקב"ה, לכן הקב"ה מעניש אותו בעולם הזה ומזכהו לחיי העולם הבא.
591 על השאלה, האם בעולם הבא בני האדם נפגשים ונמצאים יחדיו נשיב, שהצדיקים והרשעים רואים אלו את אלו, ולמדנו זאת מהפסוק (ישעיה סו, כד): "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו לדראון לכל בשר", מלמדנו הפסוק שהצדיקים יראו את יסורי הרשעים וישבחו את ה' על שהציל אותם מעונשם של הרשעים.
592 וכן מצאנו ברשעים, שנאמר (ישעיה לג, יד): "פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם", כלומר הרשעים יביטו בצדיקים, ויתמהו כיצד אין האש מזיקה אותם ויצטערו של שאיבדו במעשיהם מעלה זו. (נראה שדברי רבנו מבוססים על הסברו לעיל, שלאש יש כמה תכונות, הרשעים יסבלו מחומה והצדיקים יהנו מאורה).
593 הנביא המשיל זאת לסעודה שזומנו אליה אנשים שונים, יש שזומנו לסעוד, ויש שזומנו כדי שיראו את הסועדים נהנים מהסעודה, אך אסור להם להתקרב אליה, וכך נאמר בישעיה (סה, יג-יד): "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו, הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו, הנה עבדי ישמחו ואם תבושו, הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו".
594 עד כאן אמרנו, שהצדיקים והרשעים יוכלו לראות אלו את אלו אך לא יפגשו ממש, ועתה נוסיף, שצדיקים הקרובים זה לזה במעלתם, יפגשו עם צדיקים הקרובים אליהם במעלתם, אך לא עם צדיקים שמעלתם רחוקה ממעלתם. ונראה שהרשעים לא יוכלו לפגוש גם את הקרובים אליהם במעלתם, מפני שיהיו עסוקים בכאבם ובצערם.
לב הדברים
כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אבל יש מי שצריכים לעבור ייסורים כדי לזכות בחלקם. טעם הדבר הוא מפני שהם ניתקו עצמם ממקור החיים בעולם הזה, ועליהם לתקן זאת בעולם הבא. הניתוק מתרחש בשני אופנים: בכפירה בה' ובעבֵרה על העבֵרות החמורות שבתורה. בשני מקרים אלו ישנה פגיעה מהותית בקשר לה', ופגיעה באפשרות של קבלת השכר לנשמה. אמנם דוקא העובר על עבֵרות חמורות שבתורה מתנתק מהקב"ה, ולא מי שנשמר מעבֵרות אלו, גם אם הוא נכשל בעבֵרות קלות יותר. אבל לדעת הרמב"ם, גם העובר עבֵרה קלה באופן קבוע נחשב למורד בה', מפני שמוציא את עצמו כביכול מתחת שלטון ה'.
הקב"ה אינו בא בטרוניה עם בריותיו, ולא מקפח שכר כל בריה, ולכן אפילו יהודי מאמין שעבר במקרה עבֵרה קלה, נענש רק בעולם הזה ולא בעולם הבא. עצם האמונה שלו, שעליה שמר אותו יהודי, היא נקודת הקדושה המחיה את נשמתו. כפי שלמדנו כבר, העונש נמדד מידה כנגד מידה, אבל ה' מכיר גם בנסיבות העבֵרה. היצר הרע מתגבר במיוחד כלפי עם ישראל, ולכן יש משיכה לחטאים, אלא שמי שנשמר בכל זאת מהעבֵרות החמורות, מגלה ומגלם את דבקותו בקב"ה, וזכאי לשכרו משמים.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
