ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
זה בטבע שלך
"גדלתי במשפחה מסורתית". פתחה דנה את שיחתה. "למדתי בבית ספר דתי שהיה בשכונה, ובכיתה ד" הצטרפתי ל'בני עקיבא'. ואז קרה הדבר ששינה את חיי. המשפחה שלי קבעה לנסוע לפארק המים 'מימדיון'. כולם הגיעו. כולל החברים של ההורים שלי. יום לפני שנסענו, שירה, המדריכה שלי, התקשרה.
'שלום דנה, מה נשמע? יש מחר התנדבות, את באה?
'אני לא יכולה', עניתי. 'אנחנו נוסעים למימדיון'.
'איזה כיף!', אמרה שירה. 'אולי אבוא איתך?', 'לא כדאי...' אמרתי בחשש. 'זה מעורב'. שירה נדהמה. 'לא כדאי לך ללכת', אמרה. 'זה לא צנוע לחשוף את עצמך לפני כולם'. היא הסבירה לי כמה הצניעות חשובה. עד כמה אני צריכה להתייחס לאישיות שלי ולא לתת למראה החיצוני שלי לבלבל אותי. עד כמה זה יכול לגרום לי להעצים את החיצוניות שלי ולגרום לאנשים להתייחס אלי רק בגלל המראה שלי.
לא ידעתי מה לעשות. מחד, כל המשפחה הולכת. מצד שני, עולם הערכים שלי עמד מנגד. בבוקר קמתי עם החלטה. 'אני לא באה', אמרתי להוריי. 'למה?' שאלו. 'מכיוון שהחלטתי לא ללכת לבריכה מעורבת'. נשארתי בבית. כל אותו היום היה לי קשה. לחשוב שכולם נהנים ואני כאן. שירה הצדיקה אירגנה את כל הבנות בשבט והלכנו לחוף הנפרד בעיר. זאת הפעם הראשונה שהייתי בחוף נפרד. היה ממש כיף. המשפחה שלי נסעה פעמים נוספות. בהתחלה היה קשה שלא לנסוע איתם, אך לאחר כמה פעמים זה כבר לא היה קשה.
היום אני כבר לא מבינה איך יכולתי ללכת בחוסר צניעות לים מעורב. לא רק בגלל שהתורה אמרה, אלא בגלל שזה הטבע שלי! זה כבר חלק ממני. המדרש אומר "מה יונה זו צנועה, אף ישראל צנועים". צניעות זו לא רק אורך השרוול. הצניעות היא מידה ישראלית שטבועה בנו. מידה זו טבועה במיוחד באישה. בכל אשה טבועה היכולת לא להתרשם מהעולם הסובב ולהיות נאמנה לעצמה . זה בטבע שלנו. התרבות מסביבנו מבלבלת אותנו לגמרי. היא משדרת לנו שככל שנתעסק במראה החיצוני ובחוסר צניעות כך יהיה לנו יותר טוב. בנות רבות נופלות בפח. האמת היא הפוכה לגמרי, ואני אומרת לכן מניסיון. הרבה פעמים העיסוק המוגזם במראה החיצוני גורם להזנחה של פיתוח האישיות והנפש. האמת היא שצנוע זה יפה. שלהיות צנועה זה להיות מה שאני!"
ביאורים
לימוד בצניעות
"אמר רבי יוחנן ענתנייתא: ברית כרותה היא! היגע בתלמודו בצנעה לא במהרה הוא משכח. מה טעם? 'ואת צנועים חכמה'"
מידת הצניעות היא מידה שמלווה את האדם בכל דרכיו. הגמרא מלמדת אותנו שהצניעות קשורה גם ללימוד תורה. אדם שלומד תורה שלא בצניעות הוא אדם שלומד כדי שכולם יראו שהוא לומד. כדי שישבחו אותו ויגידו כמה הוא צדיק וחכם. הוא לא לומד בגלל שהתורה היא נפלאה והוא רוצה שתיספג בדמו. העיניים שלו תמיד פוזלות מחוץ לספר כדי לראות מה אומרים עליו. לכן הוא יכול לשכוח את לימודו במהרה.
אך אדם שלומד בצנעה זהו אדם שבאמת רוצה להתחבר לתורה. הוא לומד בכוונה זכה ללא כל עירוב של כוונות זרות. אין ספק שלימוד כזה עושה רושם על הלומד. משנה ומרומם את חייו, ולכן הוא לא ישכח את לימודו במהרה מכיוון שהתורה הפכה להיות חלק ממנו. עליו שלמה אומר: "ואת צנועים חכמה". החוכמה, שהיא חוכמת התורה, מלווה את הצנועים ולא עוזבת אותם בכל אשר יפנו בחייהם.
[ירושלמי ברכות לז ב]
הלכה
חלוקת הלימוד למקרא, משנה ותלמוד – ב
כפי שלמדנו, יש לחלק את שעות הלימוד היומיות לשלושה חלקים שווים: שליש למקרא, שליש למשנה והלכה, ושליש ללימוד טעמי ההלכה וסברותיה.
החלוקה הזו מתאימה לתחילת הלימוד, אבל לאחר שידע את התנ"ך יוכל להקדיש פחות זמן ללימודו, וכן לאחר שידע את ההלכה למעשה, יוכל להקדיש פחות זמן ללימודה, ואז עיקר לימודו יופנה לתלמוד, שהוא העיון בטעמי ההלכה והאגדה.
אמנם לדעת רבנו תם, הלומד כיום תלמוד בבלי יוצא ידי חובת לימוד שלושת התחומים. זאת מפני שהתלמוד הבבלי כולל הכול, שהרי מובאים בו פסוקים מן התנ"ך, משניות והלכות, וכמובן טעמים וסברות. הנוהגים כמותו יש להם על מה לסמוך, אבל רוב הפוסקים סוברים שיש להקדיש זמן מיוחד הן לתנ"ך והן להלכה, וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע והב"ח ושו"ע הרב. (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
פתגם
שלושה סימנים באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. (יבמות עט.)
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
