ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
2 מצוותיו ישמור"
.
מובן כי מלים חותמות אלו , ובמיוחד המלה האחרונה שהיא הביטוי הייחודי –היחידאי ) בכל התנ"ך !( מחייבים
פירוש , הסבר והבהרה .
3 המפרשים – יש מהם שהתייחסו לצד המילולי )כגון רש"י
( המפרש את המילה 'קוממיות' - 'בקומה זקופה' , ויש
שעסקו בביאור התוכן הכללי )כגון הספורנו ( המעמיד מול המילה , )בלשונו : 'על היפך'( את דברי הנביא
4 ישעיהו בתיאורה הקשה של הגלות במילים 'אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה'
. היינו הליכה ב'קוממיות' היא
הנחמה מן הפורענות של הנפש השחה )מתכופפת( ואשר עוברים עליה...
5 מרן הרב זצ"ל , מתייחס בכמה מקומות בכתביו
לדרשתם התמוהה-משהו של חז"ל : "שתי קומות - כקומת
6 אדם הראשון"
והוא מסביר כי חז"ל נתכוונו לעניינה של הנפש הקדושה שניתנה לישראל בכל פרטיה , והאדם
הוא המוסיף עליה אומץ על ידי בחירתו – והופכה ל'קומה שלימה'.
כדי להבהיר את המשפט התמציתי הזה , קובע הרב כי אחרי שחטא אדם הראשון נעלמה ממנו השלימות אך
כאשר יתגלה - בעת התיקון לגמרי - כח הנפש הפנימית , ייבטל יצר הרע – וזה הואפירוש לשון 'שתי קומות' :
גמר שלם בכל 'דרכי השכליות והמידות הניאותות'.
מכאן –מצייר ומוסיף הרב גם קווי דמיון לעם ישראל שהיה ראוי לשלימות בצאתו ממצרים , לולא שהצליח ,
בעוה"ר מעשה השטן. אך לעתיד לבוא – מובטח הוא כי יתפתחו פנימיות הנפשיות הנעלמות ויצאו לגילוי מלא
בבחינת 'ועצמותיך יחליץ'
7
אשר בן )בעצמות( מצוי וטמון כח החיים ובהן תלויה ההרגשה.החיונית.
מרן הרב זצ"ל מדייק דברים נשגבים אלו גם מראשית הפסוק מלשון 'ואולך'. וכך הוא כותב : 'הליכה' – הוא עניין
יציאה מן הכח אל הפועל , )ועל כן נקראו גם פרטי הנהגות התורה - 'הלכות'( וכל זמן שהחכמה הפנימית שהיא
בשורש הנפש ...- סגורה אי אפשר למסור הנהגה על ידה ...אבל כאשר תתגלה השלימות...יהיו שתי הקומות
ראויות להליכה , ומשניהן תצא תורה.
1
ספר ויקרא פרק כו, יג
2
שם פרק כו , ב
3
שם
4
ספר ישעיהו פרק נא , כג
5
עיינו 'חומש הראיה' ציטוטים מ'עין איה' ,וכן מקובץ ג, נה , מפנקסי הראיה ג , פסקה רלא וכן במאמרי הראיה עמ' 28( .מתוך הספר "יובל הנזרחי"(
6
מסכת בבא בתרא דעה , א
7
ישעיהו פרק נח , א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












