ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי על הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" המשיל ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב משל: איש הנוסע בעגלה במעלה ההר והגיע לאמצע ההר, והוא מוכרח לעמוד מפני שהסוסים עייפים ויגעים והם צריכים לפוש. מי שאין לו שכל, עגלתו עלולה ליפול מטה, ואילו הפיקח נוטל אבן ושם אותה תחת הגלגל כל זמן שהעגלה עומדת. משיסיימו הסוסים לנוח יוכל להמשיך במסעו אל ראש ההר. מי שאינו נופל בשעה שהוא אנוס להפסיק את העבודה, אלא יודע לעמוד – הוא יעלה בהר ה'.
לשון הפסוק עליו המשיל ר' מיכל את המשל טומנת בחובה ניגודיות מסוימת: מצד אחד "מי יעלה בהר ה'" – תיאור של תנועה, עלייה והתקדמות, ומצד שני "מי יקום במקום קדשו" – שעניינו עמידה, יציבות וסטטיות. אם כן, מהי המידה הנחוצה בעלייה של אדם אל ראש ההר, דינמיות ותנועה או שמא יציבות ועמידה? בנקודה זו בא המשל.
המשל שלנו מתאר אדם הנוסע אל ראש ההר. כדי להגיע אל ראש ההר יש להיות בתנועה מתמדת – המעבר ממקום נמוך למקום גבוה דורש תנועה. יחד עם, זאת אין זה קל להתמיד במצב של תנועה. הסוסים מתעייפים לפעמים, ויש צורך לנוח. המשל מתאר את מה שבספרי החסידות נהגו לכנות בשם 'רצוא ושוב'.
המושג 'רצוא ושוב' מתאר שני מצבים בתהליך ההתקדמות של האדם: מצב של רצוא, כשהמגמה היא התקדמות, תנועה והסתערות קדימה. ברור לכל שאין אפשרות לשמור על מתח מתמיד בתהליך העלייה הרוחנית, ולעתים הסוסים מתעייפים, האדם אינו מסוגל לעמוד במתח הרוחני שדורשת ממנו העלייה והוא זקוק למנוחה, פיזית ונפשית; אחרי ה'רצוא' בא 'שוב'. האדם נעצר לפרק זמן מסוים כדי לנוח ולצבור כוחות. זוהי הדרך שבה התבוננו החסידים בשינויים שעברו עליהם במהלך התקדמותם הרוחנית. עליות ומורדות בעבודת ה' אינם תופעה מוזרה, אלא חלק מתהליך רציף של עלייה ומנוחה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
38 - סעודתה של בת המלך
39 - מי יעלה בהר ה'
40 - ארץ ישראל בתיאוריה
טען עוד
מי שזקוקים למנוחה הם הסוסים דווקא. הסוסים הם היסוד הדינמי של העגלה, הם הדואגים לכך שהיא תנוע למעלה, אבל דווקא משום כך הם זקוקים מדי פעם למנוחה.
לכאורה הכל טוב ויפה, אלא שכאן מונחת הסכנה. המנוחה, העמידה במקום, עלולה להביא את האדם לידי הפסד של כל ההתקדמות והעלייה. כשאדם איננו פועל דבר, כשאדם מאפשר לעצמו לנוח, הוא בעצם אינו מתקדם, ואז הסיכון להידרדר הוא עצום. צריך לשים אבן מתחת לגלגלי העגלה.
האבן התקועה תחת הגלגלים מסמלת את היציבות הנפשית של האדם. על האדם לגייס את יציבותו כשהוא נח, על מנת שלא ייפול חזרה למקום שממנו החל את מסע העלייה שלו. למרות שהאדם נאלץ לאבד את הדינמיות של התקדמותו, אל לו ליפול בייאוש או בחוסר אמון עצמי. עליו להשתמש באבני הבניין של אישיותו על מנת לייצב את עמידתו בהישגים שהשיג כבר, גם אם עלייתו נבלמה לרגע בשל הצורך הנפשי במנוחה.
נחזור לרגע קט אל המשל של ר' מיכל. מנין נלקחות האבנים שאותן ישימו תחת גלגלי העגלה? אבנים אלו נמצאות על אם הדרך. לגבי הדוהרים במעלה ההר הן אבני נגף, אולם למי שזקוק ליציבות כדי שעגלתו לא תחליק מטה הן עוזרות.
שני כוחות משמשים חליפות באישיותנו: מצד אחד הכוח המסתער הדינמי ומצד שני הכוח היציב והקבוע. צריכים אנו לדעת מתי להשתמש בכל אחד מן הכוחות הללו. כשאנחנו במהלך של פריצה קדימה, עלינו להשתמש בכוחות הדינמיים של אישיותנו. אז צריך לדחוק הצדה את הכוחות הקוראים לנו לעמוד, כוחות העלולים להפוך לאבן נגף בתהליך התקדמותנו. אולם בעת שמתעורר הצורך לעצור על מנת לאגור כוחות, עלינו להשתמש באותם יסודות יציבים של הנפש, כדי שיקנו לה עמידה מפני הנפילה הבאה בדרך כלל בעקבות עצירה.
מי שכל אישיותו נשענת על היסוד הדינמי בלבד, ימצא את עצמו נע בתנועה מתמדת: למעלה ולמטה וחוזר חלילה. למעשה הוא נע כל העת, אבל אינו מתקדם. מי שכל אישיותו נשענת על היסוד היציב בלבד, ימצא את עצמו תקוע בנקודה אחת כל העת, אינו נופל לעולם אך גם אינו מתקדם. לכן שתי מגמות קוראות לנו בעת עבודתנו בקודש: "מי יעלה" ו"מי יקום", רצוא ושוב.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
