ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- ירושלים
שאלה זו שאלה הרב נריה יומיים לאחר שחרור העיר העתיקה (מובא במועדי הראי"ה, עמוד תפ):
בין ההגיגים והתחושות של הימים הגדולים האלה, מסתמנת גם שאלה- תמיהה: מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו אז, בתש"ח, ובמה זכינו שהיא תוחזר לנו עתה? באורח פלא, כלל לא בדרך הטבע, היא נשמטה מידינו אז, ושוב באורח פלא, מעבר להגיון, היא נתנה לנו, היא הוגשה לנו עכשיו?
הרב נריה עונה על כך בצורה נפלאה: הסוד של ירושלים הוא אחדות. ירושלים – עיר שחוברה לה יחדיו, עיר שעושה כל ישראל חברים. זו הסיבה לכיבוש ירושלים דווקא בששת הימים:
התשובה לכך רמוזה בסוד שיח של חכמי קדם. על ירושלים נאמר בתלמוד הירושלמי: כעיר שחוברה לה יחדיו- עיר שמחברת ישראל זה לזה (ירושלמי ב"ק פ"ז ה"ז), ובצורה אחרת נשנה הדבר בתלמוד הבבלי: 'לא תוכל לזבוח את הפסח באחד שעריך- לא אמרתי אלא בשעה שכל ישראל נכנסים בשער אחד' (זבחים,קי"ד,ב).
אכן, לפני תשע עשרה שנה, פרץ הפלמ"ח דרך שער ציון, ואלו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. מפולגים ומפורדים היינו. אילו הצלחנו אז היו 'שניים אוחזין' בירושלים, וכל אחד היה אומר 'כולה שלי'. ירושלים היתה הופכת למקור של פירוד, לסיבה של מריבה ומדון. סלעי ירושלים היו הופכים לסלעי מחלוקת… "ואילו ירושלים לא נתחלקה לשבטים", היא ניתנה לעם ישראל כולו… ירושלים באה להרבות שלום בעולם.
ולכן, רק עתה, כשנכנסנו כולנו דרך שער אחד- שער האריות, 'הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא', רק עתה כשכולנו מאוחדים, כשבראשנו עומדת ממשלת ליכוד לאומי, כשצבאנו הלוחם הוא צבא אחיד- צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול- המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!
במלחמת השחרור היינו מפולגים: אצל, לח"י, הגנה. כל אחד בשער אחר. במלחמת ששת הימים היינו מאוחדים: כולם פרצו יחד דרך שער האריות: צבא אחד, ממשלת אחדות.
חז"ל לימדונו שבניין ירושלים תלוי באחדות. עוד לפני בזמן התלמוד, אמרו לנו חכמינו, שירושלים חרבה בגלל שנאת חינם. מרן הרב קוק (אורות הקודש ג', שכד) לימד אותנו, שכשם שנחרבה ירושלים על שנאת חינם, כך תשוב ותיבנה בגלל אהבת חינם:
ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם" (אורות הקודש ג שכד).
אחדות של קהילות בארץ ובעולם חשובה תמיד. אחדות של קהילות בארץ ובעולם סביב ירושלים חשובה שבעתיים. זהו יסוד עם ישראל, זהו יסודה של ירושלים.
אחדות מקבלת משמעות מיוחדת כאשר מאוחדים למרות שבדברים מסוימים חושבים אחרת. ברובד הגבוה יותר, אחדות מתחזקת כאשר שמחים שבתוך הקבוצה ישנם אנשים החושבים אחרת, וכפי שלימדנו מרן הרב קוק (אגרות א' עמ' פד):
אנו רואים בעינינו שהעולם כולו, בייחוד עולם החיים, הוא משתכלל, לא על ידי חיבורי כוחות מצומצמים שכל אחד ואחד פועל על גבולו, כי אם על ידי התחברות של כוחות שכל אחד שואף להתרחב יותר מגבולו, וחבירו גם כן שואף כן. וכשהם פוגשים זה בזה, דוחק כל אחד את חברו ועוצרו, ועל ידי התגוששויות כאלה, מתהווה חזיון החיים.
כדי לקבל את ירושלים השלמה, את הר הבית ובית המקדש, ננסה להתחזק:
ננסה להתאמץ ולשאוף לאחדות,
לשאוף לראות את המחבר ולא רק את המפריד,
לשאוף לאהבה ולחיבור גם כשישנן דעות שונות,
לרצות את ירושלים, כדברי חז"ל ש"ירושלים בעי דרישה",
לחלום על ירושלים, לבוא ולבקר בה ולהתאמץ בבנינה,
לקבל על עצמנו את ירושלים, את המקדש, את הקב"ה כמלך עלינו,
לשאוף לקבל על עצמנו עול מלכות שמים, מחויבות הלכתית ומחויבות לכלל ישראל,
ובע"ה נזכה לבניין המקדש ולהשלמת הגאולה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
