ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב דוד חיים שלוש
הגעתי לעיר, כשהרב היה כבר זקן מופלג, וזכיתי להקביל פניו מספר פעמים, אך לצערי לא זכיתי להיות מתלמידיו ומאלה שזכו לספוג רבות מתורתו וממעשיו הטובים. זכה הרב והעמיד תלמידים רבים, אך מטבע הדברים, בעיר גדולה לאלוקים כנתניה (וכך גם בשאר הערים הגדולות), דומה אני לרוב תושבי העיר – מתבשמים ומקבלים לעיתים מעט מתורתו של רב העיר, אך את עיקר תורתנו לומדים מהספרים או מקבלים מרבני בתי המדרש והקהילות איתם אנו נפגשים בחיי היום – יום.
במבט ראשון, אומרים אנשים רבים, שאינם מאנשי קהילתו של הרב – פטירת רב העיר לא כל כך נוגעת אלי. אולם לעניות דעתי, שבר גדול הושברנו בפטירת רב העיר הרב שלוש זצ"ל, והעניין נוגע לכל אחד מאיתנו.
כבר מצינו בהלכה (שו"ע יו"ד שדמ, יח) – "חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה... אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בבית הכנסת משנים מקומם..."
מבחינה הלכתית טהורה, אפשר לדון בשאלה – האם מרא דאתרא של עיר גדולה בימינו דומה לאב בית הדין של ימי חז"ל, וכבר דנו הפוסקים בשאלות אלו ודומיהן. אך גם אם אין דמיון וחיוב מוחלט, הרי יש כאן אמירה שמפני כבודו של תלמיד חכם, שהשפעתו היא על כל העיר, מבטלים את בתי המדרש, וכבר מצינו שבמצבים מסוימים כבוד תורה עדיף מלימוד תורה.
זכורני, בעת שלמדתי בישיבת מרכז הרב, נפטר רב השכונה בה שכנה הישיבה. בשכונה זו התגוררו רבים מגדולי הדור, וכמעט לכל תלמידי הישיבה לא היה קשר לרב השכונה, וגם כשהיו שאלות הלכתיות שאלו את ראשי הישיבה – גדולי הדור. כשעמדה להתחיל הלוויית רב השכונה, המה בית המדרש מתלמידים השוקדים בתורה, ואיש לא חשב ללכת להלוויה.
והנה, בא שליחו של ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, דפק על הבימה ואמר – 'בהוראת ראש הישיבה, כל תלמידי הישיבה חייבים ללכת להלוויית רב השכונה'. כמובן, שכולם שמעו לדבריו. בשבילי היה זה שיעור גדול בכבוד תלמידי חכמים בכלל, ומרא דאתרא בפרט.
פטירת רב העיר נוגעת בכולנו, ובפרט רב עיר כמו"ר הרב שלוש זצ"ל. ראשית – הפסיקות הכלליות של העיר בכשרות, עירובין, נישואין, מקוואות ועוד מתנהלים על פיו. משעה שקיבלנו אותו לרב, תורתו נוגעת בנו, וחסרונה מורגש אצלנו.
ועוד – תלמיד חכם גדול וצדיק כרב, השרוי בקרבנו, הרי תורתו ורוחניותו מתפשטים במעגלים גלויים ונסתרים על פני העיר, מגינה ומרוממת את עירנו בכלל וכל אחד מאיתנו בפרט. מצינו – "הזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון". תלמיד חכם ששכח תלמודו לא יכול ללמד תורה, אך קדושתו נותרת והוא מקרין ומשפיע. מכאן למדים, שעצם מציאותו של תלמיד חכם היא חשובה גם לי השפעתו הגלויה. קל וחומר שהדברים נכונים אצל הרב שלוש זצ"ל, שזכר תלמודו, ועד ימיו האחרונים, המשיך להפיץ ולהשפיע תורה, וודאי הקרנתו נגעה לכולנו גם אם לא תמיד פגשנו אותה באופן ישיר.
ועוד – הרב שלוש זצ"ל היה מראשוני מפיצי ומקימי התורה בנתניה. הרב 'שכב על הגדר' בשביל כולנו. ממנו יתד וממנו פינה לתורה, תפילה ומוסדות תורה בעיר נתניה. גם תלמידי החכמים שהגיעו אחריו, והקימו בנתניה מקומות תורה, הכול זה מכוחו. ובפרט, שהרב השאיר כאן לברכה גדולה את בניו, צאצאיו ותלמידיו שליט"א, ומוסדות תורה וחינוך חשובים, הפועלים בעירנו גדולות ונצורות, וודאי התורה בעירנו היא מכוחו וכוח כוחו.
וודאי כל מי שלבו ער, מרגיש ואוהב תורה בנתניה, חש בשבר ובחיסרון הגדול עם הסתלקות רבנו זצ"ל. כעת, נתבעים כולנו לקחת מקצות דרכיו של הרב ולהמשיכם הלאה. נתנחם בעז"ה בהמשך מפעלו הגדול – תוספת תורה, חסד וחינוך יהודי בנתניה, ובזה – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
