ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב דוד חיים שלוש
הגעתי לעיר, כשהרב היה כבר זקן מופלג, וזכיתי להקביל פניו מספר פעמים, אך לצערי לא זכיתי להיות מתלמידיו ומאלה שזכו לספוג רבות מתורתו וממעשיו הטובים. זכה הרב והעמיד תלמידים רבים, אך מטבע הדברים, בעיר גדולה לאלוקים כנתניה (וכך גם בשאר הערים הגדולות), דומה אני לרוב תושבי העיר – מתבשמים ומקבלים לעיתים מעט מתורתו של רב העיר, אך את עיקר תורתנו לומדים מהספרים או מקבלים מרבני בתי המדרש והקהילות איתם אנו נפגשים בחיי היום – יום.
במבט ראשון, אומרים אנשים רבים, שאינם מאנשי קהילתו של הרב – פטירת רב העיר לא כל כך נוגעת אלי. אולם לעניות דעתי, שבר גדול הושברנו בפטירת רב העיר הרב שלוש זצ"ל, והעניין נוגע לכל אחד מאיתנו.
כבר מצינו בהלכה (שו"ע יו"ד שדמ, יח) – "חכם שמת -- בית מדרשו בטל, שסופדין אותו כל שבעה. אבל שאר מדרשות עוסקין בתורה... אב בית דין שמת -- כל מדרשות שבעיר בטלין. והרגילין להתפלל בבית הכנסת משנים מקומם..."
מבחינה הלכתית טהורה, אפשר לדון בשאלה – האם מרא דאתרא של עיר גדולה בימינו דומה לאב בית הדין של ימי חז"ל, וכבר דנו הפוסקים בשאלות אלו ודומיהן. אך גם אם אין דמיון וחיוב מוחלט, הרי יש כאן אמירה שמפני כבודו של תלמיד חכם, שהשפעתו היא על כל העיר, מבטלים את בתי המדרש, וכבר מצינו שבמצבים מסוימים כבוד תורה עדיף מלימוד תורה.
זכורני, בעת שלמדתי בישיבת מרכז הרב, נפטר רב השכונה בה שכנה הישיבה. בשכונה זו התגוררו רבים מגדולי הדור, וכמעט לכל תלמידי הישיבה לא היה קשר לרב השכונה, וגם כשהיו שאלות הלכתיות שאלו את ראשי הישיבה – גדולי הדור. כשעמדה להתחיל הלוויית רב השכונה, המה בית המדרש מתלמידים השוקדים בתורה, ואיש לא חשב ללכת להלוויה.
והנה, בא שליחו של ראש הישיבה מרן הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל, דפק על הבימה ואמר – 'בהוראת ראש הישיבה, כל תלמידי הישיבה חייבים ללכת להלוויית רב השכונה'. כמובן, שכולם שמעו לדבריו. בשבילי היה זה שיעור גדול בכבוד תלמידי חכמים בכלל, ומרא דאתרא בפרט.
פטירת רב העיר נוגעת בכולנו, ובפרט רב עיר כמו"ר הרב שלוש זצ"ל. ראשית – הפסיקות הכלליות של העיר בכשרות, עירובין, נישואין, מקוואות ועוד מתנהלים על פיו. משעה שקיבלנו אותו לרב, תורתו נוגעת בנו, וחסרונה מורגש אצלנו.
ועוד – תלמיד חכם גדול וצדיק כרב, השרוי בקרבנו, הרי תורתו ורוחניותו מתפשטים במעגלים גלויים ונסתרים על פני העיר, מגינה ומרוממת את עירנו בכלל וכל אחד מאיתנו בפרט. מצינו – "הזהרו בזקן ששכח תלמודו, שלוחות ושברי לוחות מונחים בארון". תלמיד חכם ששכח תלמודו לא יכול ללמד תורה, אך קדושתו נותרת והוא מקרין ומשפיע. מכאן למדים, שעצם מציאותו של תלמיד חכם היא חשובה גם לי השפעתו הגלויה. קל וחומר שהדברים נכונים אצל הרב שלוש זצ"ל, שזכר תלמודו, ועד ימיו האחרונים, המשיך להפיץ ולהשפיע תורה, וודאי הקרנתו נגעה לכולנו גם אם לא תמיד פגשנו אותה באופן ישיר.
ועוד – הרב שלוש זצ"ל היה מראשוני מפיצי ומקימי התורה בנתניה. הרב 'שכב על הגדר' בשביל כולנו. ממנו יתד וממנו פינה לתורה, תפילה ומוסדות תורה בעיר נתניה. גם תלמידי החכמים שהגיעו אחריו, והקימו בנתניה מקומות תורה, הכול זה מכוחו. ובפרט, שהרב השאיר כאן לברכה גדולה את בניו, צאצאיו ותלמידיו שליט"א, ומוסדות תורה וחינוך חשובים, הפועלים בעירנו גדולות ונצורות, וודאי התורה בעירנו היא מכוחו וכוח כוחו.
וודאי כל מי שלבו ער, מרגיש ואוהב תורה בנתניה, חש בשבר ובחיסרון הגדול עם הסתלקות רבנו זצ"ל. כעת, נתבעים כולנו לקחת מקצות דרכיו של הרב ולהמשיכם הלאה. נתנחם בעז"ה בהמשך מפעלו הגדול – תוספת תורה, חסד וחינוך יהודי בנתניה, ובזה – 'יתגדל ויתקדש שמיה רבא'. אמן.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד גמרא?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
