ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ענייני דיומא
וּבְפֶרֶק ב' דַּחֲגִיגָה (יא, ב): אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה לְיָחִיד. פֵּרוּשׁ אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: הָרִאשׁוֹן, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצִיאוּתוֹ מֻבְדָּל מִכָּל הַנִּמְצָאִים וְאֵין לוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת עִמָּהֶם. הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ הִמְצִיא שְׁאָר הַנִּמְצָאִים. הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים מֵאִתּוֹ 1 בְּסֵדֶר שֶׁלָּהֶם. כִּי מַה שֶּׁהִמְצִיא אוֹתָם, שֶׁהוּא הוֹצָאָתָם לַפֹּעַל, דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאִלּוּ זֶה שֶׁסִּדֵּר אוֹתָם כְּפִי מַה שֶּׁהֵם עָלָיו, עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי הַבַּנַּאי הַבּוֹנֶה בַּיִת, מִתְּחִלָּה מְסַדֵּר אוֹתוֹ בְּשִׂכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ מוֹצִיא אוֹתוֹ לַפֹּעַל. וְזֶה מַה שֶּׁאָמַר (תהילים נ, א): אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, 2 כִּי הַשֵּׁם הַמְיֻחָד הוּא שֵׁם הָעֶצֶם, מוֹרֶה שֶׁהוּא נִבְדָּל מִכָּל הַנִּמְצָאִים וּבוֹ מְקֻיָּמִים כָּל הַנִּמְצָאִים, וְשֵׁם אֱלֹהִים פּוֹעֵל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם, שֶׁהֲרֵי בְּכָל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית נֶאֱמַר: בָּרָא אֱלֹהִים, וּבְשֵׁם אֵל סִדֵּר הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם, כִּי בְּרִיאָתָם בַּדִּין, וְסִדֵּר כָּל עִנְיְנֵיהֶם בְּחֶסֶד, שֶׁזֶּה הַשֵּׁם הוּא חֶסֶד. וְזֶה שֶׁאָמַר: לֹא בַּמֶּרְכָּבָה לְיָחִיד, כִּי הַמֶּרְכָּבָה מוֹרָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִכָּל הַנִּמְצָאִים, כִּי כָּל רוֹכֵב בְּמַה שֶּׁהוּא רוֹכֵב עָלָיו הוּא נִבְדָּל מִן אֲשֶׁר רוֹכֵב עָלָיו. וְכָל עִנְיַן הַמֶּרְכָּבָה, הַהַשָּׂגָה הַמּוֹרָה עַל שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִכָּל הַנִּמְצָאִים, וְאֵיךְ הוּא רוֹכֵב עֲלֵיהֶם וּמַנְהִיג. כִּי בָּזֶה שֶׁהוּא נִבְדָּל מֵהֶם, מַנְהִיג אוֹתָם, כְּמוֹ הָרוֹכֵב הַמַּנְהִיג אֲשֶׁר רוֹכֵב עָלָיו. וּכְמוֹ הַנְּשָׁמָה שֶׁבָּאָדָם שֶׁהִיא נִבְדֶּלֶת מִגּוּף הָאָדָם, וּבְמַה שֶּׁהִיא נִבְדֶּלֶת מִן הַגּוּף מְחַיָּה אוֹתוֹ וּמַנְהִיגָתוֹ. 3 וּכְמוֹ שֶׁזֹּאת הַשָּׂגָה מוֹרָה עַל שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִזּוּלָתוֹ וְאֵין בּוֹ הִשְׁתַּתְּפוּת עִם זוּלָתוֹ, 4 כְּעִנְיָן זֶה תִּהְיֶה הַשָּׂגָה שֶׁלֹּא תְּהֵא בָּהּ הִשְׁתַּתְּפוּת בְּזֹאת הַיְדִיעָה רַק לְעַצְמוֹ.
אָמְנָם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁרָצָה לוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִמְצִיא הַמְּצִיאוּת וּבְאֵיזֶה עִנְיָן יָצְאוּ לַפֹּעַל וְנִמְצְאוּ, לְכָךְ אָמַר: עַד וַיְכֻלּוּ כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר, שֶׁזֶּה הוּא אֲשֶׁר הִמְצִיא אוֹתָם לַפֹּעַל, אֲבָל מִן וַיְכֻלּוּ וְאֵילָךְ אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁנִּמְצָאִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, רַק מְדַבֵּר בְּמַה שֶּׁנִּמְצְאוּ הַתּוֹלָדוֹת זֶה מִזֶּה, 5 וּמִפְּנֵי שֶׁהַחָכְמָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, יְצִיאָתָם לַפֹּעַל, וְנִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְזוּלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הִמְצִיא אוֹתָם, וּבְעִנְיָן זֶה מֻתָּר לִדְרֹשׁ, שֶׁהַחָכְמָה מַגִּיעַ אֶל זוּלָתוֹ, לְכָךְ מֻתָּר לִדְרֹשׁ לְיָחִיד.
______________________________
אמרו חכמים בפרק שני של מסכת חגיגה: אין דורשים בעריות בשלושה, ולא במעשה בראשית בשנים ולא במרכבה ביחיד. דברים אלו מכוונים כנגד שלושה דברים: הראשון, שהקב"ה נבדל מכל הנמצאים בעולם, ואין דבר משותף בינו ובינם. השני, שהוא יתברך ברא את כל הנמצאים. והשלישי, שכל הנמצאים מסודרים 1 לפי סדר וחוקיות שהוא קבע בעולם. העניין השני והעניין השלישי הם ענינים שונים. דוגמה להבנת ההבדל, כאשר בנאי בונה בית, בתחילה הוא מתכנן אותו בשכלו ואחר כך בונה אותו בפועל. זו הכוונה בפסוק בתהילים: אל אלוקים ה' דיבר ויקרא ארץ. 2 בפסוק הוזכרו שלושה שמות. השם המיוחד, הוא שם העצם המורה שהקב"ה נבדל מכל הנמצאים, ובו מקוימים כל הנמצאים. שם אלוקים, הוא השם שבו נבראו כל הנמצאים, שהרי בפרק א של ספר בראשית מוזכר רק שם אלוקים. והשם א ל בו סודרו כל הברואים, כי נבראו במידת הדין וסודרו במידת החסד, והשם א ל מורה על החסד. מה שאמרו שאין דורשים במרכבה ליחיד, כוונתם שהמרכבה מרמזת על היות הבורא נבדל מכל הברואים, כי הרוכב אינו זהה למי שהוא רוכב עליו, אלא הם שני נמצאים שונים. זהו עניין המרכבה, להורות, שהוא יתברך אינו משותף עם הנבראים, אלא רוכב על הנמצאים ומנהיג אותם, כמו הרוכב על הבהמה שרוכב עליה ומנהיג אותה. ניתן לדמות זאת לנשמה המצויה באדם, שהיא אינה משותפת לצד החומרי שבאדם, ומכיון שהיא אינה משותפת איתו היא מחייה אותו ומנהיגה אותו. 3 כשם ששם אלוקים מורה על שהוא יתברך נבדל לחלוטין משאר הנבראים ואין לו כל דבר משותף איתם, 4 כך מורה שם זה על שהוא היודע את עצמו ואין ידיעתו מגיעה לאחרים. בזה אין דורשים כלל אפילו לא ליחיד.
אולם מעשה בראשית, שמשמעותו באיזה אופן הוציא הקב"ה את הנבראים אל הפועל, כבר אינו בכלל כבוד אלוקים הסתר דבר, כי רק עד ויכולו, שמדבר על הבורא המוציא את הנבראים לפועל בכלל הסתר דבר, אבל מויכולו ואילך, שמדובר על פעולת הבורא בבריאת דבר מדבר, אינו בכלל הסתר דבר ובזה מותר לדרוש ליחיד. 5 במעשה בראשית התגלה הקב"ה לנברא שהוא כביכול חוץ ממנו, לכן בחוכמה זו ניתן לדרוש ליחיד, שמגלה את החכמה למי שחוץ ממנו.
ביאורים
לאחר שהסביר המהר"ל שהשכל, בשונה מהנבואה, מסוגל לעסוק בדברים שמעבר להשגתו – הוא מברר שגם בהשגה השכלית ישנם סייגים. בעבודת ה', גם כאשר אנו עוסקים בשכלנו בדברים נעלמים ונשגבים, חשוב שיהיה לנו קשר כלשהו אליהם. ישנם דברים כאלה שהם מעבר להשגתנו ועיסוק בהם לא יתרום לעבודת ה' שלנו. למשל, הפילוסופים עסקו במציאות אלוהים ורק הזיקו. הם הגיעו להבנות שגויות ויצרו ריחוק בין האדם לבורא. העיסוק במושגים האלוהיים דורש זהירות מרובה, והתפרצות אליהם בלי יראה וכבוד, פוגעת ביחס הבריא שקיים באדם כלפי אלוהים. אפשר לראות ביטוי לזה בהלכות שיש עליהן איסור לדרוש אותן ברבים: מעשה מרכבה אין דורשים אפילו ליחיד, מעשה בראשית אין דורשים לשנים, וסוד עריות אין דורשים לשלשה. בימים הקרובים נעמיק מדוע הסתירו נושאים אלה.
הביטוי 'מרכבה' מורה על כך שיש דבר נעלה ונשגב אשר רוכב עלינו. כמו אדם הרוכב על הסוס, כך הקב"ה מנהיג את המציאות ומוביל אותה ליעדה. סוס אשר יעז לנסות להבין את מהותו של האדם הרוכב עליו, יגיע לעיוותים משמעותיים. הסוס, בהיותו סוס, לא מסוגל כלל להבין מהו אדם, מהן מחשבותיו ומגמותיו. אילו אכן ינסה להבין אותו, ייתכנו שתי אפשרויות – או שהוא יחליט שהאדם הוא יצור לא מובן, או שהוא יסביר את רצונותיו של האדם כרצונותיו של הסוס – שהרי אין לו בעולמו אלא מחשבתו הסוסית. כך גם אדם שינסה להבין את האלוהות יגיע לעיוותים במציאות – אפשרות אחת זו הכפירה של הפילוסופים שהגדירו שהאלוהות רחוקה מהמציאות; אלוהים כל-כך לא מובן כך שההסבר היחיד העולה על הדעת שהוא פשוט מנותק מהמציאות, והבריאה נוצרה לא מתוך בחירה מודעת. אפשרות שנייה זו העבודה זרה, שהפכה את האלוהות ליצור גשמי. משמעות נוספת של המרכבה היא כמו הנשמה – שהיא מחיה את האדם. הכפירה או העבודה זרה יוצרות ניתוק בין האדם לבורא, ופוגעות בצינור החיים שלו.
כדי לשמר את היחס הנכון לבורא יש צורך בהבדלה. ההבדלה יוצרת קדושה, בכך שהיא מבדילה בין החול לבין הקודש. כאשר האדם מערבב בין החול ובין הקודש, הקודש מתחלל, היחס בינו לבין החול מתעוות, ואין הוא מסוגל להנהיג ולהחיות את עולם החול. לעומת זאת, כאשר אדם מבין שהקדושה נעלית ובלתי מושגת, דווקא אז הקדושה מתחברת לעולם החול, מקומה כמנהיגה את המציאות נשמר, והיא מחיה ומפריחה את עולם החול. על כן, כאשר אדם עוסק במציאות הנבדלת של ה', עליו לעסוק בכך בינו לבין עצמו, בהתייחדות, בלא שיתוף ידיעות אלה ברשות הרבים. על כן, אין דורשים במרכבה ליחיד.
לעומת זאת, מעשה בראשית עוסק כבר במציאות העולם הזה – בבריאה. כאן ישנה אפשרות ללמוד דבר זה עם אדם נוסף, כעין הקב"ה שנותן ומעניק לבריאה. מאידך גיסא – כפי שנראה מחר – אסור ללמוד על כך עם שני אנשים. עדיין מדובר כאן בנושאים שורשיים ועמוקים השייכים ל'מידת הדין' – מידת האמת, שקודמת לעולמנו המכונה 'עלמא דשיקרא'; הפער העצום בין הבריאה היסודית שברא ה' לבין עולמנו, עלול ליצור עיוותים בהבנת הבריאה שברא ה'.
הרחבות
שיעור פרטי בסודות התורה
אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה לְיָחִיד. המהר"ל מביא פירוש רעיוני להדרכת חז"ל שיש ללמוד לימודים אלה בקבוצות קטנות. הסבר אחר מופיע בדברי הרמב"ם: "ולמה אין מלמדין אותו לרבים, לפי שאין כל אדם יש לו דעת רחבה (=לא לכל אדם יש דעת רחבה) להשיג פירוש וביאור כל הדברים על בוריין" [רמב"ם הלכות יסודי התורה ד, יא]. מקצועות אלה בתורה – אין ללמד ברבים, כיוון שיש לבחור בקפידה את התלמידים הראויים שבכוחם להבין את עומק סודות התורה. כמו כן, בגלל העומק העיוני ודקות ההגדרות שנדרשים להבנת נושאים אלה, יש ללמדם בקבוצות קטנות , כדי שהרב יוכל להיות בטוח שכל תלמיד הצליח לרדת לעומק דעתו.
לעילוי נשמת חיים מאיר אלתר בן נחום צבי הכהן ז"ל
איך ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
תהיו חמים!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה מברכים על פיצה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
