ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
בין שני קטבים נעה פרשתנו: מחד, המעמד האדיר, הנורא, יסוד העולם ממש: 'וירד ה' על הר סיני', והדגש האלוקי המקדים את מעמד הר סיני 'וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים', דגש המצטרף לקביעה 'בני בכורי ישראל', ומאידך, במין ניגודיות חריפה כל כך, פותחת הפרשה ואף נקראת על שמו של גוי הבא מבחוץ, אמנם גוי 'מיוחס' - חותן משה, אך מכל מקום אורח זה מסדר לנו את סדרי הסנהדרין, את מעלות הדיינים, ועוד מצרף המלצה: רק כדברַי 'העסק יעבוד'.
ומתמיה הדבר: מדוע לא השאירה אותנו התורה בפרשת מתן תורה עם דברות ה', עם הקולות והברקים, בהתייחדות המקודשת לקודשא בריך הוא, אורייתא וישראל בלבד? מדוע היה צריך להכניס את הסיפור של יתרו דוקא באמצע 'יום חתונתו ויום שמחת לבו'. מה היה נגרע לוּ היה נדחה האורח החשוב למקום אחר בתורה ושם מתקן את תיקוניו הטכסיים?
מובן, שבמבט סודי, פנימי, אין כל קושיה, שהרי כל אות ואות בתורה נמצאת במיקומה המדוייק, כדברי הרמב"ן בסוף הקדמתו לתורה על פי הזוהר, מפני שהתורה בכללותה מופיעה את שם ה': 'כל התורה שמותיו של הקב"ה', ולכן היתה פרשת יתרו חייבת להיות כתובה כאן, אלא שהסברה כזו אין די בה, עם כל עמקה, מפני שאחריה אין כל מקום ללימוד פשטי המקראות.
לכן נדרשת הסברה ובה התייחסות למיקומה של פרשת יתרו בסמיכות לפרשת מתן תורה.
אלוקינו, מלך העולם
כשאנו שותים מים, אוכלים מלפפון, או מקיימים אחת מהמצוות - מטבע הברכה שתקנו לנו חכמים מכיל בתוכו שתי אמיתות יסוד ביחס לקב"ה:
באחת, הקב"ה הינו אלוקינו, שלנו, דהיינו שהתגלותו לעולם כולו הינה וודאית רק דרך מהלך חייהם של בניו, עם ישראל. זוהי אותה 'התגלות דרך ההיסטוריה' המדוברת כל כך על ידי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, ועל ידיה אנו יכולים בכלל לדבר, לתאר את מעשה ה' – דרך התגלות רצונו בישראל עמו.
לעומת דרך זו, התגלותו כבורא עולם מעידה אמנם על גודל חכמתו ותוקף יכולתו, אך לא על גילוי רצונו המפורט. בבריאתו את הסוסים ואת עצי המישמש אין רצונו מבריותיו ברור כל כך כמו ביציאת מצרים, הכניסה לארץ, מערכות השכר והעונש המתגלות בהיסטוריה של בנין וחורבן, גלות וגאולה.
מאידך ברור, שהתורה אינה, והקב"ה אינו, רק 'עסק' של עם ישראל. ריבונו של עולם, כשמו כן הוא – ריבונו של העולם כולו. לכן בברכה שתיקנו לנו חכמים, מלבד היותו של ה' 'אלוקינו', אנו מזכירים את שבחו גם על כך שהוא 'מלך העולם' כולו. גם של בעלי החיים, גם של הצומח, גם של הגויים, גם של יתרו – וגם אם הוא כהן לעבודה זרה - הוא מלך העולם:
'לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָה כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד: יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ עשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע אֲנִי ה' עשֶׂה כָל אֵלֶּה'. (ישעיה פרק מ"ה)
סוף מעשה במחשבה תחילה
סיבוכינו התכופים עם האנטישמיות של הגויים לאורך דורות רבים, כמו גם תסביכיהם של יהודים הרוויים גויוּת מחשבתית בדורנו משכיחים מאיתנו לא פעם את מגמתה של התורה ואת מגמתם של ישראל להיות אור לגויים.
קשה מאד בתוך מאבקי הישרדות של לחיים או למוות לזכור, כי אויבינו אלו, הם גם הכתובת אליה מכוון אותנו הקב"ה – 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'. מגמתנו היא תיקון העולם כולו, וכשבא גוי 'מומחה' לכל עניני עבודה זרה ומודה 'על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל עמו', אנו מתחממים לאור העתיד המתוקן הזה, שנראה כל כך רחוק בינתיים.
מבחינה זו, הגעתו של יתרו לעם ישראל יותר ממה שהיא מתמיהה היא מבטיחה, ודוקא לפני מתן תורה, מפני שיש בה מן העתיד אליו מכוונת התורה, בבחינת התנוצצות שמאירה לשעתה, ועניינה להראות שהעתיד לבא כבר כאן, הוא אפשרי. לאור התנוצצות זו ניתן לצאת לדרך הארוכה ארוכה עד שיאיר העולם כולו מאור ה'.
למרות מצבי היחסים המשובשים עם ארצות הגויים ותרבותם, סקירה קלה במבט היסטורי תגלה כי מפעלו הזעיר של אברהם אבינו הקורא בשם ה' לבדו הגיע לידי ידיעת אחדוּת ה' גם באיים רחוקים, דרך ה'בנות החורגות' שלנו, הנצרות והאיסלאם. ישנם אטלסים המראים את התפשטות האמונה באל אחד החל מאלפיים שנה לפני הספירה, בערך תקופת אברהם אבינו, ועד ימינו, וניתן לראות איך נקודה זעירה במזרח התיכון התפתחה ל'כיבוש' רוב המרחב המיושב בכדור הארץ.
וכך, 'נעיצת' המנוף עמוק בתחתית עולם האמונות והדעות והפיכתו משם, הן על ידי אמירת פרעה, אכן בעל כרחו, 'ה' הצדיק', או הצדקת יתרו, הכהן לכל מיני עבודות זרות, את הנהגת ה' עם מצרים – אלה דוקא המרחיבים את יריעת התפשטות שם ה' בעולם, מבחינה מסויימת ביתר חידוש ורעננות מאשר אמונתם של 'צדיקים מלכתחילה'.
זאת מפני שגדולי עולם כפרעה או יתרו העומדים מנגד לאמונה בה' ממוטטים את ארמון הכפירה עם הודאתם במלכות ה'.
אותו מלך מצרים ואותו כהן לעבודה זרה שהודו במלכות ה', פתחו את הפתח למתן תורה. זאת מפני שהתמוטטות המבנה האנטי אלוקי בראשו עמדו ביטל את החסימות שעמדו בפני האורה האלוקית מלהתפשט עד קצוי ארץ, ומרגע שהצטרפו לאמונה בגדלות ה' – כעת יכולה התורה להינתן ומלכות ה' לשרור בשלמות, ובכח גדול יותר דוקא מפני ההתנגדות הראשונית שלהן לאמונה – שבטלה ועברה מן העולם. (זהר שמות דף ס"ז עמוד ב')
סוד התהפכות זה הוא המניע את הכוחות העצומים בעלי האורות המנצנצים, הלוכדים בברק החלול שלהם נפשות רבות, שדוקא אותה ריקנות שממהרת להימצא מתחת למעטה הקידמה הקוסם דוחפת את המאוכזבים למציאת האמת הגדולה יותר והעמוקה יותר – מתוך חשיפת הריק שבחוסר האמונה.
לקדוש ברוך הוא יש זמן מאז ועד היום, ואף אנו נהיה בעלי סבלנות ואורך רוח, בעלי גבורת אמונה לפעול להארת עולם ותיקונו השלם במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
