ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לכאורה אין כאן כל חידוש. כל אדם קם בבוקר מתוך רצון לעשות משהו, להזיז משהו בעולם שלנו, לא להפטיר כאשתקד, לקדם את עצמו לנקודה טובה יותר, להרוויח יותר, להכיר יותר אנשים, להספיק יותר. הרצון לשינוי הוא הבסיס והמובן מאליו של כולנו. אז מה התגלית הגדולה?
אז זהו, זה לא מובן מאליו. המציאות מראה את הדבר ההפוך. אמנם יש לכולנו רצון להתקדם אך מתברר שאנחנו לא כל־כך מסכימים לעשות את השינויים הדרושים כדי להתקדם. למעשה, עם כל הרצון – אנו סרבנים גדולים של שינוי. המין האנושי הוא למעשה חיה של הרגלים. את כל מה שמוכר לנו אנחנו עושים שוב ושוב, ואילו דבר חדש או שונה ממה שאנו מכירים אנו דוחים או מעבירים לשבוע הבא. מוכר לכם?
נשאלת השאלה - למה? מדוע עם כל הרצון הטוב אנו ממאנים לשנות הרגלים? מסתבר שיש בנו מנגנונים חזקים ועצומים שכל תפקידם הוא שימור הקיים. המנגנונים הללו פוחדים סוג של פחד קמאי שמא החדש יביא בכנפיו גם גורמים שיערערו את היסודות היציבים שמרכיבים את שגרת חיינו ואז לא נשרוד (יש הטוענים שזו ירושה מן האדם בתקופת בראשית, שנאלץ להתמודד תדיר עם גורמי הפתעה מסוכנים, כל בוקר וערב. לא נחמד להיות מופתע אם מדובר באורח חדש במערה כדוגמת דוב או ממוטה).
בסופו של דבר רובנו מבצעים בחיים מין ריקוד מוזר: רגל אחת מושכת צעד קדימה לעבר שינוי ומיד אותה הרגל מבצעת שני צעדים אחורה ומתבצרת מאחורי קו הביצורים, גם אם הוא הווה המלא בבטלה או במעשים שעושים לנו רע על הנשמה. בסופו של יום אנו שבים ומתבצרים באזור המוכר, החם והדביק הזה שמכונה "אזור הנוחות".
הפתרון מתחיל בהצבת המודעות: תפקידנו בחיים הוא פיתוח היכולת לשנות. כל מושג התשובה מיוסד על תנועה זו. אם לא נתקדם ונפתח משהו חדש לעולם, ורק נסמוך על מה שקבלנו ומוכר לנו – לשם מה נוצרנו? נשנן זאת ונבין שכל שינוי – הוא כבר גאולה בזעיר אנפין. יצאת קצת מאזור הנוחות? כבר בעובדה זו מלאת את צו החיים הבסיסי. הדבר הראשון שנצטווה אבינו אברהם הוא העניין הזה של יציאה מן המוכר. "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". מעלת האדם היא היותו "מהלך", בלשון קדמונינו, בשל יכולותיו לשנות ולהתקדם.
לפני כל דבר אחר, תפקידו הראשון של מאמן הוא הטמעת הרצון והיכולת לשינוי אצל המתאמן. זהו המפתח לכל השאר. העיקר - איך אומר הרס"ר באפליקציית ה־?waze "קדימה צעד".
אז מה עושים תכל'ס?
תרגיל "חמש דקות ביום": בחרו הרגל שהייתם שמחים להיפטר ממנו. בחרו משהו קטן ממנו, שגם חמש דקות ביום יזיזו בו משהו. החליטו ובצעו את הדבר הקטן הזה.
דוגמה מתחום התזונה: לפני שתיית קולה, התחל לשתות באופן קבוע שתי כוסות מים. ביצעת? רמת הסוכר שלך תפחת בהדרגה, ואתה יצאת מתוק וצדיק.
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
229 - למה? מה קרה?
230 - לֶךְ־לְךָ מאזור הנוחות!
231 - ...ואיך הזוגיות?
טען עוד
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
