ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: שאלת משה: מה שמו? ותשובת ה': אהיה אשר אהיה
השאלה: מה שמו של ה', פירושה: באיזה שם משמות ה' תהיה הגאולה
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָא וגו' מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם (שמות ג, יג). מְאֹד יֵשׁ לִתְמֹהַּ: מַה שְּׁאֵלָה הִיא זֹאת שֶׁיִּשְׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מַה שְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין סָפֵק כִּי יָדְעוּ שְׁמוֹ! וַהֲרֵי אַבְרָהָם קְרָאוֹ בַּשֵּׁם הַזֶּה וְאָמַר (בראשית יד, כב): הֲרִימוֹתִי יָדִי אֶל ה', וְכֵן יַעֲקֹב אוֹמֵר (שם לב, י): ה' הָאוֹמֵר אֵלַי, וְאֵיךְ לֹא יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל הַשֵּׁם אֲשֶׁר הָיָה מֻרְגָּל בְּפִי הָאָבוֹת? וְנִרְאֶה שֶׁכָּךְ אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּי יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה בָּא לִגְאֹל אוֹתָנוּ, תֹּאמַר לָנוּ מַה שְּׁמוֹ הַמּוֹרֶה עַל הַגְּאֻלָּה, שֶׁאֵין סָפֵק אַחַר שֶׁאַתָּה בָּא לִגְאֹל אוֹתָנוּ צָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת אֵיךְ הַגְּאֻלָּה מְסֻדֶּרֶת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל הַדְּבָרִים הַמְסֻדָּרִים מֵאִתּוֹ שְׁמוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים מוֹרִים עֲלֵיהֶם, 1 כִּי שְׁמוֹתָיו יִתְבָּרַךְ מוֹרִים עַל פְּעֻלּוֹתָיו שֶׁהֵם מְסֻדָּרִים מֵאִתּוֹ, לְכָךְ אֵיזֶה מִן שְׁמוֹתָיו מוֹרֶה עַל הַגְּאֻלָּה? וְכָךְ מַשְׁמַע מִן הַתְּשׁוּבָה, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ט, ב): אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה (שמות ג, יד), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֵךְ אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה וַאֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּשִׁעְבּוּד אַחֵר. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, דַּיּוֹ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה אָמַרְתָּ, לֵךְ אֱמֹר לָהֶם: אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, עַד כָּאן. וְכַוָּנָתָם בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי הָיוּ שׁוֹאֲלִים יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.
אהיה אשר אהיה, משמעותו - מקור הכול ובשלמות
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
18 - פרק י"ח חלק ג'
19 - פרק כ"ה חלק א'
20 - פרק כ"ה חלק ב'
טען עוד
מהשם אהיה אשר אהיה ידוע שעתידים להשתעבד שוב
וְזֶהוּ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֶהְיֶה - עִמָּהֶם בְּצָרָה זוֹ, אֲשֶׁר אֶהְיֶה - עִמָּהֶם בְּאַחֶרֶת, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ לְמַעְלָה כִּי שֵׁם אֶהְיֶה אֲשֶׁר הוּא סִבָּה וְהַתְחָלַת הַנִּמְצָאִים, אֲשֶׁר אֶהְיֶה רָצָה לוֹמַר הַתְחָלָה סִבָּה בִּשְׁלֵמוּת. דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא הַתְחָלָה לַנִּמְצָאִים בְּכָל הַזְּמַנִּים כְּשֶׁיִּהְיוּ צְרִיכִים לָזֶה, וּלְפִיכָךְ מִזֶּה יָדוּעַ שֶׁיַּחְזְרוּ וְיִשְׁתַּעְבְּדוּ. וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה: דַּיּוֹ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָפֶה אָמַרְתָּ, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם.
____________________________
ויאמר משה אל האלוקים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלוקי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם. יש לתמוה תמיהה גדולה על דבריו של משה שישאלוהו בני ישראל מה שמו של הקב"ה: הרי אין ספק שידעו את שמו שהרי כבר אברהם קראו בשם, שנאמר: הרימותי ידי אל ה' א ל עליון, וכן יעקב אמר: ה' האומר אלי, ואיך יתכן שלא ידעו ישראל את השם שהיה מורגל בפי האבות? ונראה שכך יש להסביר את שאלתו של משה רבינו עליו השלום: אמר משה: כאשר אבשר לישראל שהם נגאלים, יאמרו אלי: אם אתה בא לגאול אותנו, אמור לנו מהו השם משמות הקב"ה המורה על הגאולה, כי אין ספק שהגואל אמור לדעת כיצד הגאולה תבוא מהקב"ה. 1 לכל פעולה הבאה ממנו יתברך יש שם משמות ה' כנגדה, כי השמות מלמדים על הפעולות הבאות ממנו, על כן שאלת משה הייתה: איזה משמותיו של הקב"ה מורה על הגאולה. גם מתשובת הקב"ה: אהיה אשר אהיה, מסתבר שזה הביאור לשאלתו, שכך בארו חכמים במסכת ברכות את התשובה: אמר לו הקב"ה: לך אמור להם לישראל: אהיה עמכם בשעבוד זה, ואני אהיה עימכם בשעבוד אחר. אמר לפניו משה: ריבונו של עולם, דיה לצרה בשעתה. אמר לו הקב"ה: יפה אמרת, לך אמור להם: אהיה שלחני אליכם. כוונת חכמים בדברים אלו למה שבארנו, שישאלו ישראל באיזה שם משמותיו תהיה הגאולה.
תשובת ה' למשה היא, שהשם המורה על הגאולה הוא: אהיה אשר אהיה. שם זה מורה שהוא יתברך ההוויה המקיימת את כל היש, כמו 2 שעיקר האילן מקיים את כל האילן. שם זה מורה שה' עיקר העולם וממנו הכל, לכן שם זה מתחיל באות אלף, 3 כמדבר בגוף ראשון, ללמדנו שהוא נמצא ונגלה אל כל הנמצאים. הקב"ה נמצא לנבראים מפני שהוא הנותן להם מציאות וקיום, על כן משמעות השם הקדוש הזה, שהקב"ה אינו מנותק מהבריות, אלא נותן להם קיום. והוסיף: אשר אהיה, לומר כי מציאותו מצויה להם באופן שלם, זוהי המשמעות של אשר אהיה. השם אהיה מורה שהוא מקיימם באופן שלם, כי אהיה לשון עתיד מלמד שהקב"ה יתן להם קיום בכל הזמנים והוא קיום שלם. אם כן אהיה הראשון מלמד שהוא מצוי להם במה שהוא נותן להם מציאות וקיום, ואהיה השני מלמד שהקיום שהם מקבלים ממנו הוא קיום שלם. זוהי משמעות השם: אהיה אשר אהיה.
על פי הבנה זו מוסברים דברי חכמים שאמרו: אהיה - עימהם בצרה זו, אשר אהיה - עימהם בצרה אחרת. כבר בארנו שאהיה משמעותו שהוא סיבת מציאותם, ולכן הוא עימם עתה בצרתם, והוא אשר יתן להם קיום שלם בעתיד. מכאן אנו למדים שישתעבדו ישראל גם בעתיד, והקב"ה יהיה עימם גם אז, ועל זה אמר משה: דיה לצרה בשעתה, והקב"ה השיבו: יפה אמרת, לכן אמור לבני ישראל: אהיה שלחני אליכם.
ביאורים
כשהקב"ה מתגלה אל משה רבנו בסנה ומבקש ממנו ללכת ולגאול את ישראל, מתפתח דיון מרתק בין הקב"ה למשה. משה אומר לקב"ה: "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְאָמְרוּ לִי: מַה שְּׁמוֹ? מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?" [שמות ג, יג]. עונה לו ה': "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם".
שאלת עם ישראל אינה מובנת. מדוע הם רוצים לברר מהו שמו של הקב"ה, והרי כבר האבות ידעו את שמו של הקב"ה, ובודאי העבירו להם אותו במסורת?
מבאר המהר"ל את שאלת ישראל בשני אופנים. נסביר כעת את אחד האופנים, ואת השני – בימים הקרובים.
יש לקב"ה מספר שמות. שם המפורש, א-דנות, אלוהים, ועוד. למה יש צורך לקרוא לקב"ה בכמה שמות? שמותיו של הקב"ה מורים לנו את דרכי הנהגתו והתגלותו של הקב"ה בעולם. ישראל הכירו את הקב"ה כמו שהתגלה לאבות. אבל איך הקב"ה יתגלה בזמן הגאולה לאומה כולה? מהו השם שיורה לנו את דרכה של הגאולה? את זאת הם לא ידעו.
ואכן הקב"ה ענה למשה שמכאן ואילך התגלותו תהיה התגלות שהאבות לא זכו לה, וממילא השם של הקב"ה בהקשר הגאולה הוא שם חדש. השם של הקב"ה הוא 'אהיה אשר אהיה'. מה פירושו של שם זה ואיך הוא קשור לגאולה?
הגמרא אומרת שהשם 'אהיה' כוונתו שהקב"ה יהיה אִתם בשעבוד הזה, בגלות מצרים. במילה 'אהיה' יש שלושה אלמנטים;
א. זה לא שם שמגדיר משהו מרחוק, אלא כביכול דיבור של הקב"ה בעצמו ופנייתו אלינו. כמו למשל השם 'אלוהים' שהוא שם תואר כללי, לעומת המילה 'אנכי ה' אלוהיך ', האלוהים שלך, שזו התייחסות אישית של הקב"ה ודיבורו אלינו.
ב. זהו שם שנותן ודאות ותקווה. כמו למשל: 'אני אהיה בשעה חמש במקום שקבענו'. אני אלווה אתכם בשעת צרתכם.
ג. הגדרת הקב"ה בלשון של הוויה ('אהיה') ולא בלשון אחרת (אגיע, אמצא), מלמדת שהמפגש של הקב"ה עִם עַם ישראל יהיה מפגש שיחיה אותם, שייתן להם כוחות. המפגש הזה ייתן להם קיום והוויה.
הקב"ה מוסיף ואומר 'אשר אהיה'. והגמרא דורשת: אהיה עִמם גם בשעבוד אחר. מבאר המהר"ל שהקב"ה אומר לעם ישראל שנתינת הכוח שלו לעם ישראל היא לא אירוע חד פעמי. הוא יהיה קיים בכל הדורות. גם במצבים הכי קשים, כאשר האומה נמצאת בשעבוד ונראה שהיא לא תוכל לשרוד, הקב"ה נמצא אִתה ונותן לעם ישראל חיות וקיום. ההשגחה האלוהית על ישראל אינה פוסקת. זהו מה שמסביר את פשר הקיום היהודי המופלא בכל מהלך שנות הגלות והשעבוד, כשקמים עלינו לכלותנו.
לזרע של קימא עבור יוחנן אוריאל בן לאה מרלן ורבקה ג'ואן בת ג'וסלין שמחה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
