ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְעוֹד סִבָּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה (פרשה ד, יב) בַּפָּסוּק גַּן נָעוּל: רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: בִּזְכוּת שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן 1 נָחְתֵי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן 2 סָלְקֵי, וְלֹא הָיוּ קוֹרִין לִרְאוּבֵן: רוֹפִינוּס וּלְשִׁמְעוֹן לֹא הָיוּ קוֹרִין: לוּלְיָנִי. וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, וְכָאן כְּתִיב (שמות ה, ג): אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, יב): דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מֻפְקָד בְּיָדָם י"ב חֹדֶשׁ וְלֹא נִמְצָא שֶׁהִלְשִׁין אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ. וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְהוּא אִישׁ מִצְרִי, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶן רַק זֹאת, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ הַמַּאֲמָר הַזֶּה: כִּי גְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְאַחֲדִים עִם מִצְרַיִם, כִּי אִם הָיוּ מִתְאַחֲדִים עִם מִצְרַיִם וְהָיָה לְיִשְׂרָאֵל הִתְחַבְּרוּת עִם הַמִּצְרִים, לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם הִתְחַבְּרוּת עִם מִצְרַיִם, וְאֵיךְ יֵצְאוּ מִתּוֹכָם?! וּלְפִיכָךְ אִלּוּ שִׁנּוּ שְׁמָם בְּשֵׁם מִצְרַיִם אוֹ הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן מִצְרַיִם, הָיָה לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר עִמָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים. וְכֵן שֶׁלֹּא דִבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע וְשֶׁלֹּא הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת, כִּי אִם הָיוּ חַס וְשָׁלוֹם מְגַלִּים סוֹד שֶׁלָּהֶם לְמִצְרַיִם, זֶה הָיָה הִתְקָרְבוּת לְמִצְרַיִם בַּאֲשֶׁר הֵם מְגַלִּים סוֹדֵיהֶם וּפְנִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם לְמִצְרַיִם, וְזֶהוּ הִתְאַחֲדוּת עִמָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִן מִצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְדוּת וְחִבּוּר אֲלֵיהֶם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת לְהִתְעָרֵב עִם מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ יוֹתֵר קָרוֹב וְיוֹתֵר הִתְאַחֲדוּת עִמָּהֶם לְהִזְדַּוֵּג עִמָּהֶם.
____________________________
סיבה נוספת לגאולת ישראל מובאת בדברי חכמים בשיר השירים רבה על הפסוק: גן נעול. אמר רב הונא בשם בר קפרא: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: בזכות שלא שינו את שמם, שכן ראובן ושמעון 1 ירדו למצרים וראובן ושמעון 2 עלו ממצרים, ולא קראו לראובן: רופינוס ולשמעון לא היו קוראים: לוליאני. ולא שינו את לשונם, שנאמר: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ובמצרים נאמר: אלוקי העברים, ונאמר: כי פי המדבר אליכם, שדבר עמהם בלשון הקודש. ולא אמרו לשון הרע, שנאמר: דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו, דבר זה נאמר להם שנים עשר חודשים קודם שיצאו ממצרים, ולא נמצא שהלשין איש על חברו. ולא נמצא בהם פרוץ בערוה, שנאמר: ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי, להודיע שבחן של ישראל, שלא נמצא בהם פגם עריות מלבד מהפגם באשה זאת. פירוש המאמר הזה: גאולת מצרים היתה בזכות שלא היתה להם התחברות עם המצרים, כי אם היתה להם התאחדות עם המצרים לא היו יוצאים משם, שהרי הם מאוחדים איתם, ואיך יצאו מתוכם? לכן אם היו משנים את שמותם לשמות מצריים או היו מדברים בלשון מצרים, היו מתחברים אליהם ולא היו יוצאים. וכן העובדה שלא דברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות, מלמדת שלא היה להם התחברות עם המצרים, כי אם חס ושלום היו מגלים להם את סודם, היו מגלים להם דבר פנימי, וזה סימן של קשר והתקרבות אליהם. וכל שכן אם היו פרוצים בעריות היה זה עירוב עם המצרים, וזו התקרבות ממשית להזדווג איתם.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
24 - לימוד שבועי באמונה ד-י תמוז תשע"ו
25 - גבורות השם פרק מ"ג חלק א'
26 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ב'
טען עוד
בפרק זה נראה את דברי המהר"ל, שמנתח לעומק את סיבת גאולתם של עם ישראל ממצרים. המהר"ל עוסק בסוגיה זו דרך המדרש המפורסם: "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים". המהר"ל מסביר שבזכות השמירה של עם ישראל על זהותם העצמית והמקורית הם זכו לשרוד את הקשיים של ההיטמעות וההתחברות לחברה זרה ורדודה. שעבודו של עם ישראל התבטא בכך שהם היו כבולים לקיום רצון המעבידים המצריים, ולא לזהותם העצמית. הגאולה ממצרים איפשרה לעם ישראל לעמוד בכוחות עצמם, ולהופיע את מהותם העצמית בעולם. לכל אורך הדרך המהר"ל מעלה על נס את החשיבות של השמירה על העצמיות, על הזהות המקורית והאמִתית. המהר"ל מסביר שזו הסיבה שעם ישראל זכו לגאולה.
דרך דברי המהר"ל נוכל למצוא גם הדרכה לחיינו. התבוננות בדברי המהר"ל תחשוף בפנינו התמודדויות שהיו בחיי הכלל של עם ישראל ביציאת ממצרים, אך גם נוגעות לחיי הפרט כיום. תהליך הגאולה של עם ישראל ממצרים מהווה בשבילנו אבן דרך ומקור השראה. כיצד מתגברים על רצונות זרים? כיצד נשארים נאמנים לעצמיות שלנו? כיצד נמנעים מהיטמעות בסביבה שלילית? כל אלו הן שאלות הנוגעות לגאולת ישראל ממצרים, ואף לחיינו הפרטיים והלאומיים כיום.
ביאורים
חז"ל מציינים שיש סיבה והתאמה רוחנית לכך שבני ישראל נגאלו מגלות מצרים, והיא שאיפשרה להם את היציאה משם. ישנן ארבע זכויות שעמדו לישראל במצרים ובזכותן הם היו ראויים לגאולה: לא שינו את שמם, לא שינו את שפת דיבורם, לא דיברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות. המהר"ל מדייק מתוך הדוגמה שהמדרש מביא לכל אחת מארבע הסיבות, שארבעת הדברים קשורים זה בזה, כך שלמעשה ישנה סיבה מרכזית אחת לגאולתם של ישראל ממצרים; בגלות מצרים, עם ישראל היו עלולים להתערות עם המצרים ולנהוג כמותם בכל אורח חייהם. דבר זה היה מוביל לכך שהזהות הישראלית הייתה מיטשטשת וישראל היו מאבדים את הקשר לשורשיהם. בניגוד לכך, מה שקרה בפועל הוא שלכל אורך שהותם שם נשארו ישראל נבדלים מהמצרים ולא הפכו להיות כמותם ממש.
דבר זה בא לידי ביטוי בשני סוגי שמירה: השמירה הראשונה היא השמירה על שמם הישראלי ועל שפת דיבורם. שני אלה מבטאים את ההיבדלות מהתרבות המצרית שאפפה אותם (בזמן שאנו מכירים גם מציאויות היסטוריות ששני תחומים אלו לא נשמרו כראוי, וגררו או ביטאו מקום אחר בנפש של שאיפת היטמעות בגויים). השמירה השנייה היא לשון הרע וקשרי הנישואין והזיווג (עריות). שני אלו לא מבטאים בהכרח את התרבות המצרית, אלא מייחסים לישראל את תכונת ההיבדלות הנפשית מהמצרים: הם לא התחברו בקשרי ידידות עמוקים עִמם ומשום כך לא גילו סודם להם, וכן לא באו עִמם בקשרי נישואין והקמת משפחה משותפת.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן יהודה צבי הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
