ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּלְפִיכָךְ הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי מִן הַתּוֹרָה מְדַבֵּר בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צָרִיךְ לַכֹּהֲנִים עוֹבְדֵי ה', כִּי אַרְבָּעָה סְפָרִים הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר זְכָרָם הַתּוֹרָה תָּמִיד, וְהֵם ד' פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה אֵצֶל בֵּאוּר פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין.
ספר בראשית כנגד האל הגדול, בורא הכול
סֵפֶר הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד הָאֵל הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְזֶה נִזְכַּר בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ בָּרָא הוּא יִתְבָּרַךְ הָעוֹלָם. וְכֵן בּוֹ בְּרִיאַת הָאָבוֹת, שֶׁמֵּהֶם 1 הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְכֵן תָּמִיד הָיָה הָעוֹלָם יוֹצֵא לַפֹּעַל, לִהְיוֹת נִבְרָאִים הָאֻמּוֹת כְּמוֹ אֱדוֹם, שֶׁנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח, שֶׁהֵם הָאֻמָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיָּצָאת לָעוֹלָם. וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם עַד שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ בְּמִצְרַיִם, וְאָז נִשְׁלַם הָעוֹלָם. שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת נֶחְשָׁבִים בְּרִיאָה, וְאַחַר יִשְׂרָאֵל לֹא נִבְרֵאת שׁוּם אֻמָּה כְּלָל. וּלְפִיכָךְ עַד סוֹף פָּרָשַׁת וַיְחִי מְדַבֵּר מִן בְּרִיאַת עוֹלָם.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
60 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ב'
61 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ג'
62 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ד'
טען עוד
וְסֵפֶר שְׁמוֹת מְדַבֵּר נֶגֶד הַגִּבּוֹר. כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הָעוֹלָם, כָּךְ הוּא 2 מַפְסִיד בִּרְצוֹנוֹ הַנִּבְרָאִים וְעוֹשֶׂה גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם, מַה שֶּׁפּוֹעֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וִיצִיאַת מִצְרַיִם נִזְכַּר מִתְּחִלַּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, עַד שֶׁגְּאָלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְדֵי לוֹמַר לְךָ הַתַּכְלִית*, מַה שֶּׁגָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הַתַּכְלִית הוּא מֵעִקַּר הַדָּבָר, וְהַתַּכְלִית הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ מְסַפֵּר עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן עַד: וּכְבוֹד ה' מָלֵא הַמִּשְׁכָּן (שמות מ, לד-לה). וְעַד כָּאן סֵפֶר שֵׁנִי.
ספר ויקרא כנגד הנורא, שהוא אחד
וְהַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי נֶגֶד וְהַנּוֹרָא. שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד בְּעוֹלָמוֹ לְכָךְ מִמֶּנּוּ הַיִּרְאָה. כִּי הוּא אֶחָד, וּמִי מוֹחֶה בְּיָדוֹ אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, וְהַכֹּל אֶפֶס זוּלָתוֹ. וּלְפִיכָךְ מַקְרִיבִין אֵלָיו הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהוּא הוֹרָאָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְזֶהוּ סֵפֶר וַיִּקְרָא.
____________________________
לכן ספר ויקרא, שהוא החומש השלישי, עוסק בעניין הקרבנות ובכל הנושאים הקשורים לכהנים עובדי ה', כי ארבעת החומשים הראשונים כנגד ארבע הפרשיות של התפילין, כמו שבארנו בפרק מד.
הספר הראשון כנגד האל הגדול, שהוא יתברך ברא הכל, ובזה עוסק ספר בראשית המתאר את גדולתו של הקב"ה כיצד ברא את העולם. בספר בראשית מסופר גם על בריאת האבות, שהם 1 תשתית העולם. גם המשך הספר ענינו בריאת העולם, כי מסופר בו כיצד העולם התפתח ויצא מן הכח אל הפועל ביצירת האומות. האומה האחרונה שנבראה לפני שהופיעו ישראל, היא אדום, כנזכר בפרשת וישלח. עם ישראל לא נוצר עד שפרו ורבו במצרים, ובהם נשלם העולם, ואחריהם לא נבראה שום אומה. לכן למעשה עד סוף פרשת ויחי עוסק החומש בבריאת העולם.
ספר שמות כנגד הגבור. כשם שהקב"ה ברא את העולם, כך ברצונו הוא גם 2 מאבד מן העולם את הנבראים ועושה גבורות, כמו שעשה במצרים ובשאר פעולות שפעל בעולם. יציאת מצרים כתובה בתחילת חומש שמות, עד שגאלם השם יתברך. אחר כך מדובר על בניית המשכן, כדי להודיע מהי תכלית הגאולה וההוצאה ממצרים, וחשוב מאד לדעת זאת, כי התכלית עיקר הפעולה. תכלית ההוצאה ממצרים היא כדי שישכון הקב"ה בתוכם, לכן נכתב עניין המשכן כהמשך ליציאת מצרים, ומסיים בהשראת השכינה שנאמר: וכבוד ה' מלא את המשכן. עד כאן ספר שני.
הספר השלישי כנגד הנורא, שהקב"ה יחיד בעולם ולכן היראה ממנו בלבד, כי הוא אחד ואין מי שימחה בידו כל אשר הוא עושה, והכל אפס חוץ ממנו. לכן מקריבים אליו קרבנות, להורות שהוא אחד כמו שבארנו. וזהו ספר ויקרא.
[ הַתַּכְלִית – המטרה.]
ביאורים
חלק גדול ועיקרי בחומש השלישי – חומש ויקרא – עוסק בקרבנות ובענייני הכהנים עובדי המקדש. המהר"ל מסביר שעניין זה אינו מקרי, והוא חלק ממהלך שמתחיל כבר מתחילת התורה, מספר בראשית.
בשלושה תארים אנו רגילים לתאר את הבורא בכל יום בפתיחת תפילת שמונה עשרה. תארים אלו מקורם בדברי משה רבנו: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא " [דברים י, יז]. המהר"ל מסביר שחומש בראשית הוא כנגד התואר הראשון – הגדול, מפני שהוא מתאר את גדולתו של הבורא בבריאת העולם ובהנחת יסודותיו. בריאתו של העולם עצמו ושל בני האדם העומדים במרכזו מתוארים בספר בראשית, יחד עם החיים של האבות, המהווים את היסוד של העולם, והם אלה שעומדים במרכז כל הבריאה וסביבם הכל סובב.
חומש שמות הוא כנגד התואר השני – הגיבור. גבורתו של הקב"ה מתגלה דרך פעילותו בעולם, דרך היותו מושל בגבורה על כל המציאות, הוא זה שקובע מי יחיה ומי ימות וברצונו אפילו המצרים החזקים מתים: "מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" [תפילת שמונה עשרה]. שיאה של אותה פעילות אלוהית בעולם מתבטא ביציאתם של ישראל ממצרים, בלידת האומה הישראלית ובהשראת שכינתו בעולם באמצעות הקמת המשכן שבו נחתם ספר שמות.
לאחר שני החומשים הללו, מגיע השלישי – חומש ויקרא, כנגד התואר השלישי – הנורא. מציאות היראה שייכת כאשר אנו מתייחסים אל מישהו שכל הכוח בידו. דרך הקרבת הקרבנות אנו נדבקים בבורא, ומבטאים את העובדה שכל מציאותנו תלויה בו.
הרחבות
ישראל – שלֵמות העולם
וְאָז נִשְׁלַם הָעוֹלָם. התרגום הירושלמי על הפסוק "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם..." [שמות יב, מב], מרחיב את היריעה בנושא 'ישראל משלימי העולם': "לֵיל נְטִיר וּמְזוּמָן לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם ה'" – לילה שמור ומזומן לישועה הוא לפני ה', בהוציאו את בני ישראל גאולים מארץ מצרים:
"ארבעה לילות... בספר הזכרונות: לילה ראשון כשהתגלה דבר ה' על העולם לברוא אותו... לילה שני כשהתגלה דבר ה' על אברהם בין הבתרים ... לילה שלישי כשהתגלה דבר ה' על מצרים בחצות לילה היתה ימין הורגת בכוריהם של מצרים וימינו מצילה בכוריהם של ישראל... לילה רביעי כשישלים העולם קיצו להגאל... משה יצא... ומלך המשיח... ודבר ה' מדבר בין שניהם... הוא ליל פסח לפני ה' שמור ומזומן לכל ישראל לדורותם" (מתורגם לעברית).
התרגום ציין ארבעה לילות שהם גרעין ההיסטוריה של העולם כולו, והציב את הנקודות המשמעותיות ביותר, שהן התמצית של העולם מבריאתו ועד סופו. ליל יציאת מצרים היה אחד מארבעת הלילות הללו, המהווים נקודת מעבר ושלב משמעותי בתהליך של העולם כולו. בכל שנה אנחנו מתחברים להתקדמות הזו כשמגיע ליל הסדר [דרך ה' ד, ז].
העיקרון המופיע בדברי התרגום הירושלמי מקביל לדברי המהר"ל אצלנו, שישראל הם השלמת העולם, ובנוסף, הם גם המנוע שמושך את העולם להתקדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
