ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְעוֹד סִבָּה לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה (פרשה ד, יב) בַּפָּסוּק גַּן נָעוּל: רַב הוּנָא בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר: בִּזְכוּת אַרְבָּעָה דְבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם: בִּזְכוּת שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן 1 נָחְתֵי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן 2 סָלְקֵי, וְלֹא הָיוּ קוֹרִין לִרְאוּבֵן: רוֹפִינוּס וּלְשִׁמְעוֹן לֹא הָיוּ קוֹרִין: לוּלְיָנִי. וְלֹא שִׁנּוּ אֶת לְשׁוֹנָם, לְהַלָּן כְּתִיב (בראשית יד, יג): וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי, וְכָאן כְּתִיב (שמות ה, ג): אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, וּכְתִיב (בראשית מה, יב): כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְלֹא אָמְרוּ לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יא, יב): דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה הָיָה מֻפְקָד בְּיָדָם י"ב חֹדֶשׁ וְלֹא נִמְצָא שֶׁהִלְשִׁין אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ. וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כד, י): וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית וְהוּא אִישׁ מִצְרִי, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהֶן רַק זֹאת, עַד כָּאן. פֵּרוּשׁ הַמַּאֲמָר הַזֶּה: כִּי גְּאֻלָּה שֶׁל מִצְרַיִם הָיָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא הָיוּ מִתְאַחֲדִים עִם מִצְרַיִם, כִּי אִם הָיוּ מִתְאַחֲדִים עִם מִצְרַיִם וְהָיָה לְיִשְׂרָאֵל הִתְחַבְּרוּת עִם הַמִּצְרִים, לֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהֶם הִתְחַבְּרוּת עִם מִצְרַיִם, וְאֵיךְ יֵצְאוּ מִתּוֹכָם?! וּלְפִיכָךְ אִלּוּ שִׁנּוּ שְׁמָם בְּשֵׁם מִצְרַיִם אוֹ הָיוּ מְדַבְּרִים בִּלְשׁוֹן מִצְרַיִם, הָיָה לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר עִמָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים. וְכֵן שֶׁלֹּא דִבְּרוּ לָשׁוֹן הָרַע וְשֶׁלֹּא הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת, כִּי אִם הָיוּ חַס וְשָׁלוֹם מְגַלִּים סוֹד שֶׁלָּהֶם לְמִצְרַיִם, זֶה הָיָה הִתְקָרְבוּת לְמִצְרַיִם בַּאֲשֶׁר הֵם מְגַלִּים סוֹדֵיהֶם וּפְנִימִיּוּת שֶׁלָּהֶם לְמִצְרַיִם, וְזֶהוּ הִתְאַחֲדוּת עִמָּהֶם וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִן מִצְרַיִם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְדוּת וְחִבּוּר אֲלֵיהֶם. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם הָיוּ פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת לְהִתְעָרֵב עִם מִצְרַיִם, שֶׁזֶּהוּ יוֹתֵר קָרוֹב וְיוֹתֵר הִתְאַחֲדוּת עִמָּהֶם לְהִזְדַּוֵּג עִמָּהֶם.
____________________________
סיבה נוספת לגאולת ישראל מובאת בדברי חכמים בשיר השירים רבה על הפסוק: גן נעול. אמר רב הונא בשם בר קפרא: בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים: בזכות שלא שינו את שמם, שכן ראובן ושמעון 1 ירדו למצרים וראובן ושמעון 2 עלו ממצרים, ולא קראו לראובן: רופינוס ולשמעון לא היו קוראים: לוליאני. ולא שינו את לשונם, שנאמר: ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ובמצרים נאמר: אלוקי העברים, ונאמר: כי פי המדבר אליכם, שדבר עמהם בלשון הקודש. ולא אמרו לשון הרע, שנאמר: דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו, דבר זה נאמר להם שנים עשר חודשים קודם שיצאו ממצרים, ולא נמצא שהלשין איש על חברו. ולא נמצא בהם פרוץ בערוה, שנאמר: ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי, להודיע שבחן של ישראל, שלא נמצא בהם פגם עריות מלבד מהפגם באשה זאת. פירוש המאמר הזה: גאולת מצרים היתה בזכות שלא היתה להם התחברות עם המצרים, כי אם היתה להם התאחדות עם המצרים לא היו יוצאים משם, שהרי הם מאוחדים איתם, ואיך יצאו מתוכם? לכן אם היו משנים את שמותם לשמות מצריים או היו מדברים בלשון מצרים, היו מתחברים אליהם ולא היו יוצאים. וכן העובדה שלא דברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות, מלמדת שלא היה להם התחברות עם המצרים, כי אם חס ושלום היו מגלים להם את סודם, היו מגלים להם דבר פנימי, וזה סימן של קשר והתקרבות אליהם. וכל שכן אם היו פרוצים בעריות היה זה עירוב עם המצרים, וזו התקרבות ממשית להזדווג איתם.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
24 - לימוד שבועי באמונה ד-י תמוז תשע"ו
25 - גבורות השם פרק מ"ג חלק א'
26 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ב'
טען עוד
בפרק זה נראה את דברי המהר"ל, שמנתח לעומק את סיבת גאולתם של עם ישראל ממצרים. המהר"ל עוסק בסוגיה זו דרך המדרש המפורסם: "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים". המהר"ל מסביר שבזכות השמירה של עם ישראל על זהותם העצמית והמקורית הם זכו לשרוד את הקשיים של ההיטמעות וההתחברות לחברה זרה ורדודה. שעבודו של עם ישראל התבטא בכך שהם היו כבולים לקיום רצון המעבידים המצריים, ולא לזהותם העצמית. הגאולה ממצרים איפשרה לעם ישראל לעמוד בכוחות עצמם, ולהופיע את מהותם העצמית בעולם. לכל אורך הדרך המהר"ל מעלה על נס את החשיבות של השמירה על העצמיות, על הזהות המקורית והאמִתית. המהר"ל מסביר שזו הסיבה שעם ישראל זכו לגאולה.
דרך דברי המהר"ל נוכל למצוא גם הדרכה לחיינו. התבוננות בדברי המהר"ל תחשוף בפנינו התמודדויות שהיו בחיי הכלל של עם ישראל ביציאת ממצרים, אך גם נוגעות לחיי הפרט כיום. תהליך הגאולה של עם ישראל ממצרים מהווה בשבילנו אבן דרך ומקור השראה. כיצד מתגברים על רצונות זרים? כיצד נשארים נאמנים לעצמיות שלנו? כיצד נמנעים מהיטמעות בסביבה שלילית? כל אלו הן שאלות הנוגעות לגאולת ישראל ממצרים, ואף לחיינו הפרטיים והלאומיים כיום.
ביאורים
חז"ל מציינים שיש סיבה והתאמה רוחנית לכך שבני ישראל נגאלו מגלות מצרים, והיא שאיפשרה להם את היציאה משם. ישנן ארבע זכויות שעמדו לישראל במצרים ובזכותן הם היו ראויים לגאולה: לא שינו את שמם, לא שינו את שפת דיבורם, לא דיברו לשון הרע ולא היו פרוצים בעריות. המהר"ל מדייק מתוך הדוגמה שהמדרש מביא לכל אחת מארבע הסיבות, שארבעת הדברים קשורים זה בזה, כך שלמעשה ישנה סיבה מרכזית אחת לגאולתם של ישראל ממצרים; בגלות מצרים, עם ישראל היו עלולים להתערות עם המצרים ולנהוג כמותם בכל אורח חייהם. דבר זה היה מוביל לכך שהזהות הישראלית הייתה מיטשטשת וישראל היו מאבדים את הקשר לשורשיהם. בניגוד לכך, מה שקרה בפועל הוא שלכל אורך שהותם שם נשארו ישראל נבדלים מהמצרים ולא הפכו להיות כמותם ממש.
דבר זה בא לידי ביטוי בשני סוגי שמירה: השמירה הראשונה היא השמירה על שמם הישראלי ועל שפת דיבורם. שני אלה מבטאים את ההיבדלות מהתרבות המצרית שאפפה אותם (בזמן שאנו מכירים גם מציאויות היסטוריות ששני תחומים אלו לא נשמרו כראוי, וגררו או ביטאו מקום אחר בנפש של שאיפת היטמעות בגויים). השמירה השנייה היא לשון הרע וקשרי הנישואין והזיווג (עריות). שני אלו לא מבטאים בהכרח את התרבות המצרית, אלא מייחסים לישראל את תכונת ההיבדלות הנפשית מהמצרים: הם לא התחברו בקשרי ידידות עמוקים עִמם ומשום כך לא גילו סודם להם, וכן לא באו עִמם בקשרי נישואין והקמת משפחה משותפת.
לעילוי נשמת ר' מרדכי בן יהודה צבי הי"ד
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
