ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכַאֲשֶׁר תָּבִין דִּבְרֵי חָכְמָה, כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים כְּנֶגְדָּם בָּאִים אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּכָל חֶלְקֵיהֶם, וּכְנֶגֶד הוֹצָאַת שִׁעְבּוּד גּוּפָם אוֹמֵר (שמות ו, ו): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, כִּי הַסֵּבֶל הוּא לַגּוּף כַּאֲשֶׁר נוֹתְנִים עָלָיו מַשָּׂא, וּלְפִיכָךְ אָמַר: מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ, כִּי הַגּוּף הוּא נוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא, וּלְפִיכָךְ הַחֲמוֹר שֶׁהוּא בַּעַל חֹמֶר נוֹשֵׂא מַשָּׂא גָּדוֹל. וְרֹב הָעֲבוֹדָה אֵינוֹ תּוֹלֶה בַּגּוּף רַק בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר (שם): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵעֲבוֹדָתָם, רָצָה לוֹמַר: רִבּוּי הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא הָיָה מָנוֹחַ לַנֶּפֶשׁ מֵחֲמַת רִבּוּי הָעֲבוֹדָה, וְהָיָה הַנֶּפֶשׁ צְרִיכָה תָּמִיד לִהְיוֹת בִּתְנוּעָה, וְהַתְּנוּעָה שַׁיָּךְ לַנֶּפֶשׁ. וּכְנֶגֶד הַצּוּרָה אוֹמֵר (שם): וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּכְבָר הִתְבָּאֵר כִּי כָּל עֶצֶם עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, וְאִם לֹא כֵן הוּא מִקְרֶה, שֶׁאֵין הַמִּקְרֶה עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, וְהַצּוּרָה הוּא רָאוּי לַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים וְלֹא הָיוּ עוֹמְדִים בְּעַצְמָם, הָיָה בִּטּוּל צוּרָתָן שֶׁלָּהֶם שֶׁעָלֶיהָ מוֹרֶה הַשֵּׁם הָעַצְמִי. וּכְבָר הִתְבָּאֵר מִזֶּה גַּם כֵּן לְמַעְלָה אֵצֶל: ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שֵׁם הַמְיֻחָד, לְפִי שֶׁבְּשֵׁם 1 הָעֶצֶם הֵם נִגְאָלִים לְפִי שֶׁאֵין שֵׁם הָעֶצֶם נִסְמָךְ*, וּמִצַּד שֵׁם הָעֶצֶם רָאוּי הַגְּאֻלָּה. וּכְנֶגֶד הָרְבִיעִי נֶאֱמַר (שם, ז): וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהוּא מְבֹאָר. לָכֵן תֵּדַע כִּי עִנְיָן זֶה בָּרוּר וּפָשׁוּט, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה יֵדַע לְהָבִין דִּבְרֵי חָכְמָה, וְיֵדַע שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים.
____________________________
כנגד ארבעת הדברים הללו נאמרו ארבע לשונות של גאולה. כשהיו משועבדים במצרים היה השעבוד בכל חלקיהם. כנגד הוצאת שעבוד גופם אמר: והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, כי הסבל שייך לצד הגופני. למשל, כאשר אדם נושא משא כבד הגוף הוא הסובל, לכן החמור שהוא בעל חומר גס יכול לשאת משא גדול. העבודה שייכת לצד הנפשי, כנגד זה אמר: והצלתי אתכם מעבודתם. ביאור: ריבוי העבודה משמעותו חוסר מנוחה ותנועה מתמדת, והתנועה שייכת לצד הנפשי. כנגד הצורה, שהיא האנושיות המורכבת על הגוף והנפש נאמר: וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. הצורה ראויה לעמוד בפני עצמה; כאשר היו משועבדים היו ברשות אחרים ולא ברשות עצמם, ובזה היה ביטול לצורתם, שהיא המהות העצמית שלהם. לכן היתה גאולה זו בשם 1 העצמי האלוקי, שנאמר: ה' אלוקי אבותיכם... שלחני אליכם. כנגד העניין הרביעי נאמר: ולקחתי אתכם לי לעם, וזה מבואר שמדובר על הצד הלאומי. כל מי שיש בו חכמה ידע להבין דברי חכמה, וידע שדברים אלו ברורים.
[ נִסְמָךְ – מתחבר למשהו, אלא עומד בעצמו.]
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
27 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ג'
28 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ד'
29 - גבורות השם פרק נ"א חלק א'
טען עוד
ביאורים
בני ישראל היו משועבדים במצרים בצורה גורפת, שנגעה לכל הרבדים של זהות האדם שהזכרנו ביום הקודם (גוף, נפש, אדם, אומה). כנגד כל הרבדים הללו של השעבוד נאמרו ארבע לשונות של גאולה.
שעבוד הגוף של בני ישראל התבטא בעבודה קשה ומייגעת, המתישה את הגוף. על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" [שמות ו, ו].
שעבוד הנפש היה בחוסר מנוחה ובצורך של תזוזה מתמדת. העבודה הבלתי פוסקת מהווה קושי נפשי יותר מאשר קושי גופני. בנוסף לכך, יכולת התנועה והעבודה היא דבר המבטא את נפש האדם וחייו, ולכן התנועה והעבודה הבלתי פוסקות מעידות על שעבוד הנפש. על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם " [שם].
בגלל חוזק ועוצמת השעבוד נמנע מעם ישראל לבטא את מהותם. מהותו (=הצורה) של האדם לא הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי ומשמעות. אדם הנמצא תחת רשותו של אדם אחר אינו אדון לעצמו, לממש את רצונותיו ושאיפותיו. מצב כזה הוא מצב של שעבוד על הרובד של האנושיות. המהר"ל מזכיר כאן (בדומה לנאמר ביום הקודם) שמהותו המיוחדת והאישית של האדם מתבטאת בשם שלו, בשם העצמי שלו (ולא בשם שאחרים מכנים אותו בו). לכן, גם בגאולת ישראל הקב"ה התגלה בשם 'הוי"ה', כיוון שהוא מבטא את הימצאות ה' מצד עצמו, ולא מצד התגלותו בעולם (ההתגלות מבוטאת בשם 'אלוהים'). על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה " [שם]. הזרוע הנטויה מבטאת חוזק ועצמה, שהם מבטאים עמידה עצמאית.
גם מצד הרובד הלאומי, כמובן, הם היו בשעבוד – הרי כל עם ישראל היה משועבד. ועל כך נאמרה לשון הגאולה: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם ".
נסכם: מצב השעבוד הוא מצב שבו האדם אינו נאמן לעצמיותו, למהותו הפנימית הייחודית. כאשר בני ישראל נלחמו ונאבקו לשמור על ארבעת הרבדים של זהותם ופנימיותם – הם זכו להיגאל גאולה שלמה, שאיפשרה להם עוד יותר לממש את זהותם האמיתית.
הרחבות
מהי חירות
וְהַצּוּרָה הוּא רָאוּי לַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ. הרב קוק מבאר מהי חירות: "ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו , להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב" [מאמרי ראיה, 103]. מקובל להסביר את המושג חירות כשחרור, כחופש, אדם ללא אדון או מסגרות שכובלות אותו. כלומר, ההבדל היחיד בין בן חורין לעבד הוא האם האדם משועבד או לא. הרב קוק מחדש שההבדל אינו חיצוני אלא פנימי: אדם אשר פועל לפי מה שאחרים אומרים, אדם שכל החלטותיו משועבדות לאחרים – הרי הוא כעבד. לעומת זאת, אדם הפועל על פי העצמיות שלו, על פי המגמה המתאימה לו, הוא בן חורין.
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
