ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וְכַאֲשֶׁר תָּבִין דִּבְרֵי חָכְמָה, כִּי אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים כְּנֶגְדָּם בָּאִים אַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּכָל חֶלְקֵיהֶם, וּכְנֶגֶד הוֹצָאַת שִׁעְבּוּד גּוּפָם אוֹמֵר (שמות ו, ו): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, כִּי הַסֵּבֶל הוּא לַגּוּף כַּאֲשֶׁר נוֹתְנִים עָלָיו מַשָּׂא, וּלְפִיכָךְ אָמַר: מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ, כִּי הַגּוּף הוּא נוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא, וּלְפִיכָךְ הַחֲמוֹר שֶׁהוּא בַּעַל חֹמֶר נוֹשֵׂא מַשָּׂא גָּדוֹל. וְרֹב הָעֲבוֹדָה אֵינוֹ תּוֹלֶה בַּגּוּף רַק בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר (שם): וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵעֲבוֹדָתָם, רָצָה לוֹמַר: רִבּוּי הָעֲבוֹדָה, שֶׁלֹּא הָיָה מָנוֹחַ לַנֶּפֶשׁ מֵחֲמַת רִבּוּי הָעֲבוֹדָה, וְהָיָה הַנֶּפֶשׁ צְרִיכָה תָּמִיד לִהְיוֹת בִּתְנוּעָה, וְהַתְּנוּעָה שַׁיָּךְ לַנֶּפֶשׁ. וּכְנֶגֶד הַצּוּרָה אוֹמֵר (שם): וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּכְבָר הִתְבָּאֵר כִּי כָּל עֶצֶם עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, וְאִם לֹא כֵן הוּא מִקְרֶה, שֶׁאֵין הַמִּקְרֶה עוֹמֵד בְּעַצְמוֹ, וְהַצּוּרָה הוּא רָאוּי לַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָיוּ עוֹמְדִים בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים וְלֹא הָיוּ עוֹמְדִים בְּעַצְמָם, הָיָה בִּטּוּל צוּרָתָן שֶׁלָּהֶם שֶׁעָלֶיהָ מוֹרֶה הַשֵּׁם הָעַצְמִי. וּכְבָר הִתְבָּאֵר מִזֶּה גַּם כֵּן לְמַעְלָה אֵצֶל: ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר שֵׁם הַמְיֻחָד, לְפִי שֶׁבְּשֵׁם 1 הָעֶצֶם הֵם נִגְאָלִים לְפִי שֶׁאֵין שֵׁם הָעֶצֶם נִסְמָךְ*, וּמִצַּד שֵׁם הָעֶצֶם רָאוּי הַגְּאֻלָּה. וּכְנֶגֶד הָרְבִיעִי נֶאֱמַר (שם, ז): וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהוּא מְבֹאָר. לָכֵן תֵּדַע כִּי עִנְיָן זֶה בָּרוּר וּפָשׁוּט, וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָכְמָה יֵדַע לְהָבִין דִּבְרֵי חָכְמָה, וְיֵדַע שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ דְּבָרִים בְּרוּרִים.
____________________________
כנגד ארבעת הדברים הללו נאמרו ארבע לשונות של גאולה. כשהיו משועבדים במצרים היה השעבוד בכל חלקיהם. כנגד הוצאת שעבוד גופם אמר: והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, כי הסבל שייך לצד הגופני. למשל, כאשר אדם נושא משא כבד הגוף הוא הסובל, לכן החמור שהוא בעל חומר גס יכול לשאת משא גדול. העבודה שייכת לצד הנפשי, כנגד זה אמר: והצלתי אתכם מעבודתם. ביאור: ריבוי העבודה משמעותו חוסר מנוחה ותנועה מתמדת, והתנועה שייכת לצד הנפשי. כנגד הצורה, שהיא האנושיות המורכבת על הגוף והנפש נאמר: וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. הצורה ראויה לעמוד בפני עצמה; כאשר היו משועבדים היו ברשות אחרים ולא ברשות עצמם, ובזה היה ביטול לצורתם, שהיא המהות העצמית שלהם. לכן היתה גאולה זו בשם 1 העצמי האלוקי, שנאמר: ה' אלוקי אבותיכם... שלחני אליכם. כנגד העניין הרביעי נאמר: ולקחתי אתכם לי לעם, וזה מבואר שמדובר על הצד הלאומי. כל מי שיש בו חכמה ידע להבין דברי חכמה, וידע שדברים אלו ברורים.
[ נִסְמָךְ – מתחבר למשהו, אלא עומד בעצמו.]
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
27 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ג'
28 - גבורות השם פרק מ"ג חלק ד'
29 - גבורות השם פרק נ"א חלק א'
טען עוד
ביאורים
בני ישראל היו משועבדים במצרים בצורה גורפת, שנגעה לכל הרבדים של זהות האדם שהזכרנו ביום הקודם (גוף, נפש, אדם, אומה). כנגד כל הרבדים הללו של השעבוד נאמרו ארבע לשונות של גאולה.
שעבוד הגוף של בני ישראל התבטא בעבודה קשה ומייגעת, המתישה את הגוף. על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם" [שמות ו, ו].
שעבוד הנפש היה בחוסר מנוחה ובצורך של תזוזה מתמדת. העבודה הבלתי פוסקת מהווה קושי נפשי יותר מאשר קושי גופני. בנוסף לכך, יכולת התנועה והעבודה היא דבר המבטא את נפש האדם וחייו, ולכן התנועה והעבודה הבלתי פוסקות מעידות על שעבוד הנפש. על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם " [שם].
בגלל חוזק ועוצמת השעבוד נמנע מעם ישראל לבטא את מהותם. מהותו (=הצורה) של האדם לא הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי ומשמעות. אדם הנמצא תחת רשותו של אדם אחר אינו אדון לעצמו, לממש את רצונותיו ושאיפותיו. מצב כזה הוא מצב של שעבוד על הרובד של האנושיות. המהר"ל מזכיר כאן (בדומה לנאמר ביום הקודם) שמהותו המיוחדת והאישית של האדם מתבטאת בשם שלו, בשם העצמי שלו (ולא בשם שאחרים מכנים אותו בו). לכן, גם בגאולת ישראל הקב"ה התגלה בשם 'הוי"ה', כיוון שהוא מבטא את הימצאות ה' מצד עצמו, ולא מצד התגלותו בעולם (ההתגלות מבוטאת בשם 'אלוהים'). על כך נאמרה לשון הגאולה: "וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה " [שם]. הזרוע הנטויה מבטאת חוזק ועצמה, שהם מבטאים עמידה עצמאית.
גם מצד הרובד הלאומי, כמובן, הם היו בשעבוד – הרי כל עם ישראל היה משועבד. ועל כך נאמרה לשון הגאולה: "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם ".
נסכם: מצב השעבוד הוא מצב שבו האדם אינו נאמן לעצמיותו, למהותו הפנימית הייחודית. כאשר בני ישראל נלחמו ונאבקו לשמור על ארבעת הרבדים של זהותם ופנימיותם – הם זכו להיגאל גאולה שלמה, שאיפשרה להם עוד יותר לממש את זהותם האמיתית.
הרחבות
מהי חירות
וְהַצּוּרָה הוּא רָאוּי לַעֲמֹד בְּעַצְמוֹ. הרב קוק מבאר מהי חירות: "ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו , להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב" [מאמרי ראיה, 103]. מקובל להסביר את המושג חירות כשחרור, כחופש, אדם ללא אדון או מסגרות שכובלות אותו. כלומר, ההבדל היחיד בין בן חורין לעבד הוא האם האדם משועבד או לא. הרב קוק מחדש שההבדל אינו חיצוני אלא פנימי: אדם אשר פועל לפי מה שאחרים אומרים, אדם שכל החלטותיו משועבדות לאחרים – הרי הוא כעבד. לעומת זאת, אדם הפועל על פי העצמיות שלו, על פי המגמה המתאימה לו, הוא בן חורין.
לעילוי נשמת נפתלי בן ר' מרדכי ז"ל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מסירות או התמסרות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
