ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּמָצָאתִי פֵּרוּשׁ לְהָרַב הַמֻּפְלָא רַבִּי מֵאִיר גַּבַּאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר מַרְאוֹת אֱלֹהִים, שֶׁלְּכָךְ הַמַּלְאָכִים מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת: כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ סִבָּה לַמַּלְאָכִים וְאֵין הַמַּלְאָכִים סִבָּה לוֹ. הַשֵּׁנִי, כִּי אַחַר הִמָּצְאָם הוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן עֲמִידָה וְקִיּוּם לָהֶם וְאֵין הַמַּלְאָכִים נוֹתְנִים עֲמִידָה וְקִיּוּם לוֹ. הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִן הַמַּלְאָכִים וְאֵין הַמַּלְאָכִים נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וּלְכָךְ אַחַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת מַזְכִּירִין הַשֵּׁם, וּפֵרוּשׁ זֶה פֵּרוּשׁ נִכְבָּד וְעָמֹק מְאֹד. אֲבָל קָשֶׁה: כִּי אִם כֵּן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם אַחַר ג' תֵּבוֹת וְלֹא אַחַר שְׁתַּיִם! וְאֶפְשָׁר לְתָרֵץ כִּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַם אֶחָד נֶחְשָׁבִים אֶחָד, וְהֵם נִבְדָּלִים גַּם כֵּן מִן כָּל הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים, וּלְפִיכָךְ לֹא נִשְׁאַר רַק שְׁנֵי דְבָרִים, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ סִבָּה לָהֶם וְהֵם אֵינָם סִבָּה לוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם קִיּוּם אַחַר הִמָּצְאָם וְהֵם אֵינָם לוֹ. וַעֲדַיִן קָשֶׁה: כִּי אַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה יְחִידָה בָּאָרֶץ, אֵין אַחְדוּת שֶׁלָּהֶם מַה שֶּׁהֵם נִבְדָּלִים מִן הָאֻמּוֹת נֶחְשָׁב אֵצֶל אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁהוּא נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים! וְעוֹד, כִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין הַמַּלְאָכִים! וְאַף דָּבָר זֶה יֵשׁ לְיַשֵּׁב, מִכָּל מָקוֹם אֵין פֵּרוּשׁוֹ רַק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה: כִּי הַמַּלְאָכִים אֵין צֵרוּף לָהֶם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, לְכָךְ מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שָׁלֹשׁ, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַה שֶּׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ בְּעֶצֶם, יֵשׁ יִחוּס וְצֵרוּף בֵּין הָעִלָּה וּבֵין הֶעָלוּל, וּלְכָךְ מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שְׁתֵּי תֵבוֹת. הִנֵּה הִתְבָּאֵר קְצָת מִן הָרְאָיוֹת מִן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּחָכְמָתָם, וְכֻלָּם יַעֲנוּ וְיָעִידוּ וְיַגִּידוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה לְכָל הַנִּמְצָאִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב אֲלֵיהֶם וּמִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן לֹא יִקְשֶׁה לְךָ לָמָּה הוּא יִתְבָּרַךְ בָּחַר בִּישִׁיבָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים. וְאוֹתָם שֶׁמַּגְדִּילִים הַמַּלְאָכִים וְאַף הַגַּלְגַּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, הֵם מְמַעֲטִים כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר נִקְרָא: אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאוּי לָהֶם שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, מִי שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. וְדַי בָּזֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
____________________________
מצאתי בספרו של הרב מאיר גבאי, מראות אלוקים, פירוש נפלא מדוע המלאכים מזכירים את השם לאחר שלוש מילים. ישנם שלושה הבדלים בין הקב"ה למלאכים: האחד, הקב"ה הוא הסיבה להיות המלאכים, ולא הם סיבה למציאותו. השני, אחר שהם נמצאים הוא הנותן להם קיום, ואין הם נותנים לו קיום. השלישי, שהוא נבדל מהמלאכים ואין המלאכים נבדלים זה מזה. ובגלל שלושת הבדלים הללו, המלאכים מזכירים את השם אחרי שלוש מילים. פירוש זה נכבד ועמוק מאד, אבל קשה: כי לפי פירוש זה גם ישראל היו צריכים להזכיר את השם אחרי שלוש מילים ולא אחרי שתים. אפשר לתרץ שהסיבה השלישית אינה קיימת בישראל, כי הם נחשבים לעם אחד ואינם נבדלים זה מזה, אבל הם נבדלים מהאומות, כמו שהשם יתברך נבדל מהנמצאים. אם כן נשארו רק שתי הסיבות הראשונות: שהוא סיבה למציאותם והם אינם סיבה למציאותו, ושהוא נותן להם קיום ואין הם הנותנים לו. אך עדיין קשה: כי אף שישראל אומה יחידה ונבדלת מן האומות, אין זה נחשב לאחדות כאחדותו של הקב"ה ונבדלותו מהנמצאים! ועוד, הרי ניתן למצוא הבדלים נוספים בין הקב"ה למלאכים. ואף שיש ליישב שאלות אלו, מכל מקום נראה שהפירוש הוא כמו שכתבנו למעלה, שאין כלל חיבור בין הקב"ה למלאכים, לכן הם מזכירים אחר שלוש מילים, ואילו ישראל, מכיון שהם נבראים מעצמותו, יש להם חיבור וצירוף אל הקב"ה, ולכן מזכירים את השם אחר שתי מילים. בארנו מקצת מהראיות מדברי חכמים שהפליגו בחכמתם, וכל הראיות מוכיחות את הקשר והצירוף שקיים בין ישראל לקב"ה, היות שהם נבראו מעצמותו ונבראו מתוך כוונה שבהם יופיע רצונו ומגמתו בעולם בצורה ישירה וברורה. אם כן לא קשה מדוע בחר הקב"ה להשרות שכינתו בעולם התחתון. ואותם החכמים הטוענים שהמלאכים והגלגלים נעלים יותר מישראל, הם ממעטים כבוד השם יתברך, אשר נקרא: אלוקי ישראל. וראוי להם שלא באו לעולם, כמי שאינו חס על כבוד קונו. ודי בזה במקום הזה.
ביאורים
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
57 - גבורות השם פרק ס"ח חלק ג'
58 - גבורות השם פרק ס"ח חלק ד'
59 - גבורות השם פרק ס"ט חלק א'
טען עוד
לאחר מכן חותם המהר"ל את דבריו בפרק זה וחוזר ומדגיש את מעלתם של עם ישראל. בתורתו של המהר"ל מודגש שעם ישראל הוא אחד מאבני היסוד המרכזיים בתורה. ספר שלם הקדיש המהר"ל ל'נצח ישראל', וכאן בספר זה האריך ללמדנו על לידתה ויסודותיה של האומה הישראלית בעולם הזה. עם ישראל נקראים בניו של הקב"ה, הם המציאות שנאצלת ממנו, והם אלה שכל המציאות סובבת סביבם. לכן מדגיש המהר"ל שגם המלאכים, שלכאורה נראים כגדולים מעם ישראל, כי הם בלתי מוגבלים בעולם החומרי – לא מגיעים למעלתם של ישראל, שעל שמם הבורא בעצמו נקרא – אלוהי ישראל.
מסיבה זו הוא חולק בתוקף על אלה שרצו לומר שהמלאכים גדולים יותר מעם ישראל, וכותב שאמירה כזאת היא פגיעה בכבוד הבורא.
הרחבות
מי גדול ממי
וְאוֹתָם שֶׁמַּגְדִּילִים הַמַּלְאָכִים וְאַף הַגַּלְגַּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, הֵם מְמַעֲטִים כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. המהר"ל תוקף בחריפות את הסוברים שהמלאכים גדולים מישראל. לעומתו, רבי חיים מוולוז'ין מפשר בין הדעות ומסביר שיש מקום לשתיהן: "...בענין שינוי דעות שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך, או מלאך גדול ממנו, וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ומקראות מפורשים... אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כי ודאי מלאך גדול מהאדם, הן בעצם מהותו, הן בגודל קדושתו ונפלאות השגתו... אמנם בדבר אחד יתרון גדול לאדם מהמלאכים, והוא העלאת והתקשרות העולמות והכוחות והאורות אחד בחבירו אשר זה אין בכח כלל לשום מלאך... כי המלאך הוא בעצם כח אחד פרטי לבד... ורק האדם לבד הוא המעלה והמקשר ומיחד את העולמות והאורות בכח מעשיו מחמת שהוא כולל מכולם" [נפש החיים א, י]. לדבריו, לאדם תפקיד כללי ומרכזי בעולם, ולכן לכל פעולה שלו יש השפעה על כל העולמות, וזה יתרונו על פני המלאך. לעומת זאת, למלאך מצד עצמו יש השגה גדולה יותר בבורא ויש לו קדושה גדולה יותר – וזו מעלתו על פני האדם.
איך נראית נקמה יהודית?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
אנחנו בצד של החזקים!
מה המשמעות הנחת תפילין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
