ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּמָצָאתִי פֵּרוּשׁ לְהָרַב הַמֻּפְלָא רַבִּי מֵאִיר גַּבַּאי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסֵפֶר מַרְאוֹת אֱלֹהִים, שֶׁלְּכָךְ הַמַּלְאָכִים מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת: כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ סִבָּה לַמַּלְאָכִים וְאֵין הַמַּלְאָכִים סִבָּה לוֹ. הַשֵּׁנִי, כִּי אַחַר הִמָּצְאָם הוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן עֲמִידָה וְקִיּוּם לָהֶם וְאֵין הַמַּלְאָכִים נוֹתְנִים עֲמִידָה וְקִיּוּם לוֹ. הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִבְדָּל מִן הַמַּלְאָכִים וְאֵין הַמַּלְאָכִים נִבְדָּלִים זֶה מִזֶּה, וּלְכָךְ אַחַר שָׁלֹשׁ תֵּבוֹת מַזְכִּירִין הַשֵּׁם, וּפֵרוּשׁ זֶה פֵּרוּשׁ נִכְבָּד וְעָמֹק מְאֹד. אֲבָל קָשֶׁה: כִּי אִם כֵּן הָיָה לְיִשְׂרָאֵל גַּם כֵּן לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם אַחַר ג' תֵּבוֹת וְלֹא אַחַר שְׁתַּיִם! וְאֶפְשָׁר לְתָרֵץ כִּי יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַם אֶחָד נֶחְשָׁבִים אֶחָד, וְהֵם נִבְדָּלִים גַּם כֵּן מִן כָּל הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים, וּלְפִיכָךְ לֹא נִשְׁאַר רַק שְׁנֵי דְבָרִים, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ סִבָּה לָהֶם וְהֵם אֵינָם סִבָּה לוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהֶם קִיּוּם אַחַר הִמָּצְאָם וְהֵם אֵינָם לוֹ. וַעֲדַיִן קָשֶׁה: כִּי אַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה יְחִידָה בָּאָרֶץ, אֵין אַחְדוּת שֶׁלָּהֶם מַה שֶּׁהֵם נִבְדָּלִים מִן הָאֻמּוֹת נֶחְשָׁב אֵצֶל אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁהוּא נִבְדָּל מִן הַנִּמְצָאִים! וְעוֹד, כִּי בְּכַמָּה דְּבָרִים יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבֵין הַמַּלְאָכִים! וְאַף דָּבָר זֶה יֵשׁ לְיַשֵּׁב, מִכָּל מָקוֹם אֵין פֵּרוּשׁוֹ רַק כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה: כִּי הַמַּלְאָכִים אֵין צֵרוּף לָהֶם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּלָל, לְכָךְ מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שָׁלֹשׁ, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַה שֶּׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ בְּעֶצֶם, יֵשׁ יִחוּס וְצֵרוּף בֵּין הָעִלָּה וּבֵין הֶעָלוּל, וּלְכָךְ מַזְכִּירִין הַשֵּׁם אַחַר שְׁתֵּי תֵבוֹת. הִנֵּה הִתְבָּאֵר קְצָת מִן הָרְאָיוֹת מִן דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁהִפְלִיגוּ בְּחָכְמָתָם, וְכֻלָּם יַעֲנוּ וְיָעִידוּ וְיַגִּידוּ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם עֲלוּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעֶצֶם וּבָרִאשׁוֹנָה לְכָל הַנִּמְצָאִים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קָרוֹב אֲלֵיהֶם וּמִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם. וְאִם כֵּן לֹא יִקְשֶׁה לְךָ לָמָּה הוּא יִתְבָּרַךְ בָּחַר בִּישִׁיבָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים. וְאוֹתָם שֶׁמַּגְדִּילִים הַמַּלְאָכִים וְאַף הַגַּלְגַּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, הֵם מְמַעֲטִים כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר נִקְרָא: אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאוּי לָהֶם שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם, מִי שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. וְדַי בָּזֶה בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
____________________________
מצאתי בספרו של הרב מאיר גבאי, מראות אלוקים, פירוש נפלא מדוע המלאכים מזכירים את השם לאחר שלוש מילים. ישנם שלושה הבדלים בין הקב"ה למלאכים: האחד, הקב"ה הוא הסיבה להיות המלאכים, ולא הם סיבה למציאותו. השני, אחר שהם נמצאים הוא הנותן להם קיום, ואין הם נותנים לו קיום. השלישי, שהוא נבדל מהמלאכים ואין המלאכים נבדלים זה מזה. ובגלל שלושת הבדלים הללו, המלאכים מזכירים את השם אחרי שלוש מילים. פירוש זה נכבד ועמוק מאד, אבל קשה: כי לפי פירוש זה גם ישראל היו צריכים להזכיר את השם אחרי שלוש מילים ולא אחרי שתים. אפשר לתרץ שהסיבה השלישית אינה קיימת בישראל, כי הם נחשבים לעם אחד ואינם נבדלים זה מזה, אבל הם נבדלים מהאומות, כמו שהשם יתברך נבדל מהנמצאים. אם כן נשארו רק שתי הסיבות הראשונות: שהוא סיבה למציאותם והם אינם סיבה למציאותו, ושהוא נותן להם קיום ואין הם הנותנים לו. אך עדיין קשה: כי אף שישראל אומה יחידה ונבדלת מן האומות, אין זה נחשב לאחדות כאחדותו של הקב"ה ונבדלותו מהנמצאים! ועוד, הרי ניתן למצוא הבדלים נוספים בין הקב"ה למלאכים. ואף שיש ליישב שאלות אלו, מכל מקום נראה שהפירוש הוא כמו שכתבנו למעלה, שאין כלל חיבור בין הקב"ה למלאכים, לכן הם מזכירים אחר שלוש מילים, ואילו ישראל, מכיון שהם נבראים מעצמותו, יש להם חיבור וצירוף אל הקב"ה, ולכן מזכירים את השם אחר שתי מילים. בארנו מקצת מהראיות מדברי חכמים שהפליגו בחכמתם, וכל הראיות מוכיחות את הקשר והצירוף שקיים בין ישראל לקב"ה, היות שהם נבראו מעצמותו ונבראו מתוך כוונה שבהם יופיע רצונו ומגמתו בעולם בצורה ישירה וברורה. אם כן לא קשה מדוע בחר הקב"ה להשרות שכינתו בעולם התחתון. ואותם החכמים הטוענים שהמלאכים והגלגלים נעלים יותר מישראל, הם ממעטים כבוד השם יתברך, אשר נקרא: אלוקי ישראל. וראוי להם שלא באו לעולם, כמי שאינו חס על כבוד קונו. ודי בזה במקום הזה.
ביאורים
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
41 - גבורות השם פרק ע' חלק ח'
42 - גבורות השם פרק ע' חלק ז'
43 - גבורות השם פרק ע' חלק ו'
טען עוד
לאחר מכן חותם המהר"ל את דבריו בפרק זה וחוזר ומדגיש את מעלתם של עם ישראל. בתורתו של המהר"ל מודגש שעם ישראל הוא אחד מאבני היסוד המרכזיים בתורה. ספר שלם הקדיש המהר"ל ל'נצח ישראל', וכאן בספר זה האריך ללמדנו על לידתה ויסודותיה של האומה הישראלית בעולם הזה. עם ישראל נקראים בניו של הקב"ה, הם המציאות שנאצלת ממנו, והם אלה שכל המציאות סובבת סביבם. לכן מדגיש המהר"ל שגם המלאכים, שלכאורה נראים כגדולים מעם ישראל, כי הם בלתי מוגבלים בעולם החומרי – לא מגיעים למעלתם של ישראל, שעל שמם הבורא בעצמו נקרא – אלוהי ישראל.
מסיבה זו הוא חולק בתוקף על אלה שרצו לומר שהמלאכים גדולים יותר מעם ישראל, וכותב שאמירה כזאת היא פגיעה בכבוד הבורא.
הרחבות
מי גדול ממי
וְאוֹתָם שֶׁמַּגְדִּילִים הַמַּלְאָכִים וְאַף הַגַּלְגַּלִים עַל יִשְׂרָאֵל, הֵם מְמַעֲטִים כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. המהר"ל תוקף בחריפות את הסוברים שהמלאכים גדולים מישראל. לעומתו, רבי חיים מוולוז'ין מפשר בין הדעות ומסביר שיש מקום לשתיהן: "...בענין שינוי דעות שבין גדולי הראשונים ז"ל, אם האדם מישראל גדול מהמלאך, או מלאך גדול ממנו, וכל אחד משני הדעות מביא ראיות מפורשות ומקראות מפורשים... אלו ואלו דברי אלוקים חיים, כי ודאי מלאך גדול מהאדם, הן בעצם מהותו, הן בגודל קדושתו ונפלאות השגתו... אמנם בדבר אחד יתרון גדול לאדם מהמלאכים, והוא העלאת והתקשרות העולמות והכוחות והאורות אחד בחבירו אשר זה אין בכח כלל לשום מלאך... כי המלאך הוא בעצם כח אחד פרטי לבד... ורק האדם לבד הוא המעלה והמקשר ומיחד את העולמות והאורות בכח מעשיו מחמת שהוא כולל מכולם" [נפש החיים א, י]. לדבריו, לאדם תפקיד כללי ומרכזי בעולם, ולכן לכל פעולה שלו יש השפעה על כל העולמות, וזה יתרונו על פני המלאך. לעומת זאת, למלאך מצד עצמו יש השגה גדולה יותר בבורא ויש לו קדושה גדולה יותר – וזו מעלתו על פני האדם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
