ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
סֵפֶר הָרְבִיעִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הַנִּמְצָאִים בְּחָכְמָתוֹ וּבְהַנְהָגָה רְאוּיָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּכָל מַסְעֵיהֶם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, וְזֶה נֶגֶד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וגו'. שֶׁכָּל זֶה הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּמְצָאִים בְּהַנְהָגָה רְאוּיָה, וּלְפִיכָךְ מַתְחִיל הַסֵּפֶר בְּמִדְבַּר בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים, וְאֵיךְ הָיוּ נוֹסְעִים, וּמַנְהִיג אוֹתָם עַל פִּי הֶעָנָן, עַד סוֹף הַסֵּפֶר שֶׁחָנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא מַסָּע הָאַחֲרוֹן. וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים הֵם נִזְכָּרִים בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין גַּם כֵּן, וְכַאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ בַּאֲרֻכָּה, עִנְיַן אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים.
ספר דברים, משנה תורה, השלמת התורה והשלמת ישראל
אָמְנָם מִשְׁנֵה תוֹרָה הוּא עִנְיָן זוּלַת זֶה, וְזֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁלִים הַכֹּל עַד שֶׁהַכֹּל מֻשְׁלָם. וְדָבָר זֶה עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה הוּא מִשְׁנֵה תוֹרָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה. וּבָזֶה הָיָה מַשְׁלִים עִנְיַן יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים מִכֹּל וָכֹל, כִּי בַּסֵּפֶר הָרְבִיעִי שָׁם הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת, וּלְפִיכָךְ בַּסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי מַשְׁלֶמֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי. וְהַהַשְׁלָמָה דָּבָר נִבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְכָךְ מַה שֶּׁהָיוּ מֻשְׁלָמִים הוּא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבְוַדַּאי כִּי הָיָה הַשְׁלָמַת יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְדִכְתִיב (דברים כט, ג): וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וגו', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים בְּסוֹף מ' שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר לְנַסּוֹתָם, עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים. וְזֶהוּ סֵפֶר חֲמִישִׁי. וּלְפִיכָךְ סֵפֶר הַחֲמִישִׁי מִשְׁנֵה תוֹרָה, כִּי כָּל הַשְׁלָמָה וְסוֹף, כָּפוּל. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ כִּי כָּל סוֹף יֵשׁ לוֹ כְּפִילוּת, וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה אֵינוֹ מְשֻׁתָּף מְחֻבָּר לְגַמְרֵי עִם הָאַרְבָּעָה סְפָרִים, כִּי זֶה עִנְיַן הַהַשְׁלָמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ לַמְבִינִים בְּעִנְיַן הַהַשְׁלָמָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא דָּבָר נֶעֱלָם.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
61 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ג'
62 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ד'
63 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ה'
טען עוד
ספר משנה תורה הוא עניין אחר, וענינו שהקב"ה משלים את הכל עד שהכל מושלם. דבר זה הוא עניין נפרד מעניין ארבעת החומשים הראשונים, וזה משנה תורה, שהוא שלמות התורה. בספר זה משלים את ענינם של ישראל, עד שהם שלמים לגמרי. בספר רביעי דובר על הדרך בה מונהג עם ישראל, וכל הנהגה יש בה שלמות, ובספר חמישי משלימם לגמרי. ההשלמה היא דבר נפרד בפני עצמו, לכן ספר חמישי הוא ספר בפני עצמו. השלמת ישראל היתה בסוף שנת הארבעים, וכמו שנאמר: ולא נתן ה' לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה, ואז, בסוף הארבעים שנה בהם התנסו עד שלמותם, היו ישראל שלמים. זהו הספר החמישי, ולכן הספר החמישי הוא ספר משנה תורה, כי כל סוף יש בו כפילות. דבר זה ידוע שלכל סוף יש כפילות, ואין כאן המקום להרחיב. ספר משנה תורה אינו מחובר לגמרי לארבעת הספרים הקודמים, כי ההשלמה היא עניין בפני עצמו, דבר הידוע למבינים בעניין ההשלמה, שהוא דבר נסתר.
ביאורים
שלוש מידות של הבורא הביא המהר"ל לעיל כמקבילות לשלושת החומשים הראשונים. ראינו שם ששלוש המידות הללו מופיעות לראשונה בחומש דברים: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא " [דברים י, יז]. כעת נותר לפרש מהו עניינם של שני הספרים האחרונים – במדבר ודברים.
המהר"ל מסביר שחומש במדבר הוא כנגד הנאמר בפסוק הבא: " עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה" [שם יח]. עשיית המשפט קשורה להנהגת ה' בעולם, תפקידו של השופט הוא להחליט מה היא ההנהגה הנכונה בעולם בדברים רבים. הנהגה זו הופיעה במדבר בהליכה של עם ישראל לפי ציווי ה', בזמנים ובדרך שהתווה.
חומש דברים הוא החומש החותם את התורה כולה. חומש זה עוסק במציאות השלֵמה של עם ישראל בארצו כאשר הנהגתו על פי התורה, ומהווה מעין הכנה אחרונה לקראת הכניסה לארץ. ספר זה, השונה במהותו משאר הספרים, מבטא את ההשלמה של עם ישראל, ומבטא את המציאות השלֵמה שבאה מתוך הנהגת ה' את המציאות.
הרחבות
החסיד הוא המנהיג
וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מתאר בפירוט רב את החסיד, האיש שנמצא במדרגה העליונה על פי התורה, כמושל:
"החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופיים (=גופניים), ומנהיגם... והוא המוכן לממשלה, כי אׅלו היה מושל במדינה היה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ונפשו. וחסם הכוחות התאויים (=המתאווים, התאוות) ומנע אותם מן הריבוי אחר אשר נתן להם חלקם... וחסם הכוחות הכעסנים המבקשים לנצוח, אחר אשר נתן להם חלקם בניצחון המועיל... ונתן לחושים חלקם במה שמועיל לו... וכן השמע והראות וההרגשה המשתתפת הולכת אחריהם, ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון , ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה, והם משמשים עובדים לחפץ השכל. ולא עזב אחד מאלו הכחות והאיברים שירבה במה שהוא מיוחד בו ויפחית הנשארים. וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם... אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו" [ספר הכוזרי ג, ה].
כמו המושל, הדואג לכל האנשים שיקבלו את צרכיהם ו'מחלק את התקציב', כך החסיד מושל בכוחותיו ומחלק את 'תקציב' הכוחות לכל נטייה בנפש, לפי צרכיה האמִתיים בהנהגת השכל. החסיד יוכל להתמנות גם כמנהיג של ציבור, כיוון שיודע לחלק את המצוי לפי הצרכים. בזכות יכולתו של החסיד לשלוט בכוחותיו, הוא יכול להתקדם – וכוחותיו יישמעו לו.
לעילוי נשמת פרידה אספיס בת דב יששכר הלוי ע"ה
לעילוי נשמת מרים בת יצחק קלמן ע"ה
הלכות שטיפת כלים בשבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מבוא לסדרת פתחי אמונה
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אי אפשר לבד!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
