ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
סֵפֶר הָרְבִיעִי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת הַנִּמְצָאִים בְּחָכְמָתוֹ וּבְהַנְהָגָה רְאוּיָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּכָל מַסְעֵיהֶם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, וְזֶה נֶגֶד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וגו'. שֶׁכָּל זֶה הַנְהָגַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַנִּמְצָאִים בְּהַנְהָגָה רְאוּיָה, וּלְפִיכָךְ מַתְחִיל הַסֵּפֶר בְּמִדְבַּר בְּסֵדֶר הַדְּגָלִים, וְאֵיךְ הָיוּ נוֹסְעִים, וּמַנְהִיג אוֹתָם עַל פִּי הֶעָנָן, עַד סוֹף הַסֵּפֶר שֶׁחָנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, שֶׁהוּא מַסָּע הָאַחֲרוֹן. וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים הֵם נִזְכָּרִים בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין גַּם כֵּן, וְכַאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה בִּמְקוֹמוֹ בַּאֲרֻכָּה, עִנְיַן אֵלּוּ אַרְבָּעָה דְבָרִים.
ספר דברים, משנה תורה, השלמת התורה והשלמת ישראל
אָמְנָם מִשְׁנֵה תוֹרָה הוּא עִנְיָן זוּלַת זֶה, וְזֶה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁלִים הַכֹּל עַד שֶׁהַכֹּל מֻשְׁלָם. וְדָבָר זֶה עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה הוּא מִשְׁנֵה תוֹרָה שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה. וּבָזֶה הָיָה מַשְׁלִים עִנְיַן יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים מִכֹּל וָכֹל, כִּי בַּסֵּפֶר הָרְבִיעִי שָׁם הַנְהָגַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת, וּלְפִיכָךְ בַּסֵּפֶר הַחֲמִישִׁי מַשְׁלֶמֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים לְגַמְרֵי. וְהַהַשְׁלָמָה דָּבָר נִבְדָּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְכָךְ מַה שֶּׁהָיוּ מֻשְׁלָמִים הוּא סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּבְוַדַּאי כִּי הָיָה הַשְׁלָמַת יִשְׂרָאֵל בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, וּכְדִכְתִיב (דברים כט, ג): וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת, וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וגו', עַד הַיּוֹם הַזֶּה. שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמִים בְּסוֹף מ' שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בַּמִּדְבָּר לְנַסּוֹתָם, עַד שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִים. וְזֶהוּ סֵפֶר חֲמִישִׁי. וּלְפִיכָךְ סֵפֶר הַחֲמִישִׁי מִשְׁנֵה תוֹרָה, כִּי כָּל הַשְׁלָמָה וְסוֹף, כָּפוּל. וְדָבָר זֶה יָדוּעַ כִּי כָּל סוֹף יֵשׁ לוֹ כְּפִילוּת, וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וְסֵפֶר מִשְׁנֵה תוֹרָה אֵינוֹ מְשֻׁתָּף מְחֻבָּר לְגַמְרֵי עִם הָאַרְבָּעָה סְפָרִים, כִּי זֶה עִנְיַן הַהַשְׁלָמָה שֶׁהוּא מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁהוּא יָדוּעַ לַמְבִינִים בְּעִנְיַן הַהַשְׁלָמָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא דָּבָר נֶעֱלָם.
____________________________
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
41 - גבורות השם פרק ע' חלק ח'
42 - גבורות השם פרק ע' חלק ז'
43 - גבורות השם פרק ע' חלק ו'
טען עוד
ספר משנה תורה הוא עניין אחר, וענינו שהקב"ה משלים את הכל עד שהכל מושלם. דבר זה הוא עניין נפרד מעניין ארבעת החומשים הראשונים, וזה משנה תורה, שהוא שלמות התורה. בספר זה משלים את ענינם של ישראל, עד שהם שלמים לגמרי. בספר רביעי דובר על הדרך בה מונהג עם ישראל, וכל הנהגה יש בה שלמות, ובספר חמישי משלימם לגמרי. ההשלמה היא דבר נפרד בפני עצמו, לכן ספר חמישי הוא ספר בפני עצמו. השלמת ישראל היתה בסוף שנת הארבעים, וכמו שנאמר: ולא נתן ה' לכם לב לדעת, ועיניים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה, ואז, בסוף הארבעים שנה בהם התנסו עד שלמותם, היו ישראל שלמים. זהו הספר החמישי, ולכן הספר החמישי הוא ספר משנה תורה, כי כל סוף יש בו כפילות. דבר זה ידוע שלכל סוף יש כפילות, ואין כאן המקום להרחיב. ספר משנה תורה אינו מחובר לגמרי לארבעת הספרים הקודמים, כי ההשלמה היא עניין בפני עצמו, דבר הידוע למבינים בעניין ההשלמה, שהוא דבר נסתר.
ביאורים
שלוש מידות של הבורא הביא המהר"ל לעיל כמקבילות לשלושת החומשים הראשונים. ראינו שם ששלוש המידות הללו מופיעות לראשונה בחומש דברים: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא " [דברים י, יז]. כעת נותר לפרש מהו עניינם של שני הספרים האחרונים – במדבר ודברים.
המהר"ל מסביר שחומש במדבר הוא כנגד הנאמר בפסוק הבא: " עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה" [שם יח]. עשיית המשפט קשורה להנהגת ה' בעולם, תפקידו של השופט הוא להחליט מה היא ההנהגה הנכונה בעולם בדברים רבים. הנהגה זו הופיעה במדבר בהליכה של עם ישראל לפי ציווי ה', בזמנים ובדרך שהתווה.
חומש דברים הוא החומש החותם את התורה כולה. חומש זה עוסק במציאות השלֵמה של עם ישראל בארצו כאשר הנהגתו על פי התורה, ומהווה מעין הכנה אחרונה לקראת הכניסה לארץ. ספר זה, השונה במהותו משאר הספרים, מבטא את ההשלמה של עם ישראל, ומבטא את המציאות השלֵמה שבאה מתוך הנהגת ה' את המציאות.
הרחבות
החסיד הוא המנהיג
וְכָל הַנְהָגָה לָהּ שְׁלֵמוּת. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מתאר בפירוט רב את החסיד, האיש שנמצא במדרגה העליונה על פי התורה, כמושל:
"החסיד הוא מי שהוא מושל, נשמע בחושיו וכוחותיו הנפשיים והגופיים (=גופניים), ומנהיגם... והוא המוכן לממשלה, כי אׅלו היה מושל במדינה היה נוהג בה בצדק כאשר נהג בגופו ונפשו. וחסם הכוחות התאויים (=המתאווים, התאוות) ומנע אותם מן הריבוי אחר אשר נתן להם חלקם... וחסם הכוחות הכעסנים המבקשים לנצוח, אחר אשר נתן להם חלקם בניצחון המועיל... ונתן לחושים חלקם במה שמועיל לו... וכן השמע והראות וההרגשה המשתתפת הולכת אחריהם, ואחר כן היצר והרעיון והמחשב והזכרון , ואחר כן הכח החפצי המשתמש בכל אלה, והם משמשים עובדים לחפץ השכל. ולא עזב אחד מאלו הכחות והאיברים שירבה במה שהוא מיוחד בו ויפחית הנשארים. וכאשר עשה צרכי כל אחד מהם... אז יקרא אל עדתו כמושל הנשמע שקורא אל חילו השומע לעזור לו" [ספר הכוזרי ג, ה].
כמו המושל, הדואג לכל האנשים שיקבלו את צרכיהם ו'מחלק את התקציב', כך החסיד מושל בכוחותיו ומחלק את 'תקציב' הכוחות לכל נטייה בנפש, לפי צרכיה האמִתיים בהנהגת השכל. החסיד יוכל להתמנות גם כמנהיג של ציבור, כיוון שיודע לחלק את המצוי לפי הצרכים. בזכות יכולתו של החסיד לשלוט בכוחותיו, הוא יכול להתקדם – וכוחותיו יישמעו לו.
לעילוי נשמת פרידה אספיס בת דב יששכר הלוי ע"ה
לעילוי נשמת מרים בת יצחק קלמן ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
