ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּלְפִיכָךְ הַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי מִן הַתּוֹרָה מְדַבֵּר בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צָרִיךְ לַכֹּהֲנִים עוֹבְדֵי ה', כִּי אַרְבָּעָה סְפָרִים הֵם כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים אֲשֶׁר זְכָרָם הַתּוֹרָה תָּמִיד, וְהֵם ד' פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה אֵצֶל בֵּאוּר פָּרָשִׁיּוֹת תְּפִלִּין.
ספר בראשית כנגד האל הגדול, בורא הכול
סֵפֶר הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד הָאֵל הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל, וְזֶה נִזְכַּר בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיךְ בָּרָא הוּא יִתְבָּרַךְ הָעוֹלָם. וְכֵן בּוֹ בְּרִיאַת הָאָבוֹת, שֶׁמֵּהֶם 1 הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם. וְכֵן תָּמִיד הָיָה הָעוֹלָם יוֹצֵא לַפֹּעַל, לִהְיוֹת נִבְרָאִים הָאֻמּוֹת כְּמוֹ אֱדוֹם, שֶׁנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת וַיִּשְׁלַח, שֶׁהֵם הָאֻמָּה אַחֲרוֹנָה שֶׁיָּצָאת לָעוֹלָם. וַעֲדַיִן לֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם עַד שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ בְּמִצְרַיִם, וְאָז נִשְׁלַם הָעוֹלָם. שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת נֶחְשָׁבִים בְּרִיאָה, וְאַחַר יִשְׂרָאֵל לֹא נִבְרֵאת שׁוּם אֻמָּה כְּלָל. וּלְפִיכָךְ עַד סוֹף פָּרָשַׁת וַיְחִי מְדַבֵּר מִן בְּרִיאַת עוֹלָם.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
60 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ב'
61 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ג'
62 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ד'
טען עוד
וְסֵפֶר שְׁמוֹת מְדַבֵּר נֶגֶד הַגִּבּוֹר. כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הָעוֹלָם, כָּךְ הוּא 2 מַפְסִיד בִּרְצוֹנוֹ הַנִּבְרָאִים וְעוֹשֶׂה גְּבוּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּמִצְרַיִם, מַה שֶּׁפּוֹעֵל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וִיצִיאַת מִצְרַיִם נִזְכַּר מִתְּחִלַּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת, עַד שֶׁגְּאָלָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּכְדֵי לוֹמַר לְךָ הַתַּכְלִית*, מַה שֶּׁגָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי הַתַּכְלִית הוּא מֵעִקַּר הַדָּבָר, וְהַתַּכְלִית הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לִשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וּלְפִיכָךְ מְסַפֵּר עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן עַד: וּכְבוֹד ה' מָלֵא הַמִּשְׁכָּן (שמות מ, לד-לה). וְעַד כָּאן סֵפֶר שֵׁנִי.
ספר ויקרא כנגד הנורא, שהוא אחד
וְהַסֵּפֶר הַשְּׁלִישִׁי נֶגֶד וְהַנּוֹרָא. שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד בְּעוֹלָמוֹ לְכָךְ מִמֶּנּוּ הַיִּרְאָה. כִּי הוּא אֶחָד, וּמִי מוֹחֶה בְּיָדוֹ אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, וְהַכֹּל אֶפֶס זוּלָתוֹ. וּלְפִיכָךְ מַקְרִיבִין אֵלָיו הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהוּא הוֹרָאָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר. וְזֶהוּ סֵפֶר וַיִּקְרָא.
____________________________
לכן ספר ויקרא, שהוא החומש השלישי, עוסק בעניין הקרבנות ובכל הנושאים הקשורים לכהנים עובדי ה', כי ארבעת החומשים הראשונים כנגד ארבע הפרשיות של התפילין, כמו שבארנו בפרק מד.
הספר הראשון כנגד האל הגדול, שהוא יתברך ברא הכל, ובזה עוסק ספר בראשית המתאר את גדולתו של הקב"ה כיצד ברא את העולם. בספר בראשית מסופר גם על בריאת האבות, שהם 1 תשתית העולם. גם המשך הספר ענינו בריאת העולם, כי מסופר בו כיצד העולם התפתח ויצא מן הכח אל הפועל ביצירת האומות. האומה האחרונה שנבראה לפני שהופיעו ישראל, היא אדום, כנזכר בפרשת וישלח. עם ישראל לא נוצר עד שפרו ורבו במצרים, ובהם נשלם העולם, ואחריהם לא נבראה שום אומה. לכן למעשה עד סוף פרשת ויחי עוסק החומש בבריאת העולם.
ספר שמות כנגד הגבור. כשם שהקב"ה ברא את העולם, כך ברצונו הוא גם 2 מאבד מן העולם את הנבראים ועושה גבורות, כמו שעשה במצרים ובשאר פעולות שפעל בעולם. יציאת מצרים כתובה בתחילת חומש שמות, עד שגאלם השם יתברך. אחר כך מדובר על בניית המשכן, כדי להודיע מהי תכלית הגאולה וההוצאה ממצרים, וחשוב מאד לדעת זאת, כי התכלית עיקר הפעולה. תכלית ההוצאה ממצרים היא כדי שישכון הקב"ה בתוכם, לכן נכתב עניין המשכן כהמשך ליציאת מצרים, ומסיים בהשראת השכינה שנאמר: וכבוד ה' מלא את המשכן. עד כאן ספר שני.
הספר השלישי כנגד הנורא, שהקב"ה יחיד בעולם ולכן היראה ממנו בלבד, כי הוא אחד ואין מי שימחה בידו כל אשר הוא עושה, והכל אפס חוץ ממנו. לכן מקריבים אליו קרבנות, להורות שהוא אחד כמו שבארנו. וזהו ספר ויקרא.
[ הַתַּכְלִית – המטרה.]
ביאורים
חלק גדול ועיקרי בחומש השלישי – חומש ויקרא – עוסק בקרבנות ובענייני הכהנים עובדי המקדש. המהר"ל מסביר שעניין זה אינו מקרי, והוא חלק ממהלך שמתחיל כבר מתחילת התורה, מספר בראשית.
בשלושה תארים אנו רגילים לתאר את הבורא בכל יום בפתיחת תפילת שמונה עשרה. תארים אלו מקורם בדברי משה רבנו: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא " [דברים י, יז]. המהר"ל מסביר שחומש בראשית הוא כנגד התואר הראשון – הגדול, מפני שהוא מתאר את גדולתו של הבורא בבריאת העולם ובהנחת יסודותיו. בריאתו של העולם עצמו ושל בני האדם העומדים במרכזו מתוארים בספר בראשית, יחד עם החיים של האבות, המהווים את היסוד של העולם, והם אלה שעומדים במרכז כל הבריאה וסביבם הכל סובב.
חומש שמות הוא כנגד התואר השני – הגיבור. גבורתו של הקב"ה מתגלה דרך פעילותו בעולם, דרך היותו מושל בגבורה על כל המציאות, הוא זה שקובע מי יחיה ומי ימות וברצונו אפילו המצרים החזקים מתים: "מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה" [תפילת שמונה עשרה]. שיאה של אותה פעילות אלוהית בעולם מתבטא ביציאתם של ישראל ממצרים, בלידת האומה הישראלית ובהשראת שכינתו בעולם באמצעות הקמת המשכן שבו נחתם ספר שמות.
לאחר שני החומשים הללו, מגיע השלישי – חומש ויקרא, כנגד התואר השלישי – הנורא. מציאות היראה שייכת כאשר אנו מתייחסים אל מישהו שכל הכוח בידו. דרך הקרבת הקרבנות אנו נדבקים בבורא, ומבטאים את העובדה שכל מציאותנו תלויה בו.
הרחבות
ישראל – שלֵמות העולם
וְאָז נִשְׁלַם הָעוֹלָם. התרגום הירושלמי על הפסוק "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם..." [שמות יב, מב], מרחיב את היריעה בנושא 'ישראל משלימי העולם': "לֵיל נְטִיר וּמְזוּמָן לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם ה'" – לילה שמור ומזומן לישועה הוא לפני ה', בהוציאו את בני ישראל גאולים מארץ מצרים:
"ארבעה לילות... בספר הזכרונות: לילה ראשון כשהתגלה דבר ה' על העולם לברוא אותו... לילה שני כשהתגלה דבר ה' על אברהם בין הבתרים ... לילה שלישי כשהתגלה דבר ה' על מצרים בחצות לילה היתה ימין הורגת בכוריהם של מצרים וימינו מצילה בכוריהם של ישראל... לילה רביעי כשישלים העולם קיצו להגאל... משה יצא... ומלך המשיח... ודבר ה' מדבר בין שניהם... הוא ליל פסח לפני ה' שמור ומזומן לכל ישראל לדורותם" (מתורגם לעברית).
התרגום ציין ארבעה לילות שהם גרעין ההיסטוריה של העולם כולו, והציב את הנקודות המשמעותיות ביותר, שהן התמצית של העולם מבריאתו ועד סופו. ליל יציאת מצרים היה אחד מארבעת הלילות הללו, המהווים נקודת מעבר ושלב משמעותי בתהליך של העולם כולו. בכל שנה אנחנו מתחברים להתקדמות הזו כשמגיע ליל הסדר [דרך ה' ד, ז].
העיקרון המופיע בדברי התרגום הירושלמי מקביל לדברי המהר"ל אצלנו, שישראל הם השלמת העולם, ובנוסף, הם גם המנוע שמושך את העולם להתקדם.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
