ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
וּבְפֶרֶק ד' דִּנְדָרִים (לט, ב): תַּנְיָא: שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְאֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם וְכִסֵּא הַכָּבוֹד וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב (תהילים צ, ב-ג): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל, תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו'. גַּן עֵדֶן, דִּכְתִיב (בראשית ב, ח): וַיִּטַּע ה' גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם. גֵּיהִנֹּם, דִּכְתִיב (ישעיהו ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה. כִּסֵּא הַכָּבוֹד, דִּכְתִיב (תהילים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב (ירמיהו יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב (תהילים עב, יז): לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יוֹדְעֵי מַצְפּוּנֵי הַחָכְמָה, כַּאֲשֶׁר עָמְדוּ עַל עִנְיַן הָעוֹלָם הַזֶּה אָמְרוּ: מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ הַרְכָּבָה וְחִבּוּר מִדְּבָרִים 1 מְחֻלָּפִים, וְהָעוֹלָם מֻרְכָּב מֵהֶם, וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב, אִם כֵּן יֵשׁ דְּבָרִים יֹאמַר עֲלֵיהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הַמֻּרְכָּב, וְהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים. וְאֵין לוֹמַר שֶׁאֵין הַרְכָּבָה רַק בְּאוֹתָן הַמֻּרְכָּבִים מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, אֲבָל הַשָּׁמַיִם וְאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת פְּשׁוּטִים אֵין בָּהֶם הַרְכָּבָה, זֶה אֵינוֹ, שֶׁהֲרֵי 2 הַגֶּשֶׁם יֵשׁ בּוֹ הַרְכָּבָה, שֶׁהֲרֵי כָּל גֶּשֶׁם מִתְחַלֵּק לַחֲלָקִים, וְאִם כֵּן כָּל גֶּשֶׁם מֻרְכָּב מִן הַחֲלָקִים. וְגֶדֶר הַגֶּשֶׁם הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ, וְאֵלּוּ הֵם גֶּדֶר הַגֶּשֶׁם. וְאִם כֵּן הַגֶּשֶׁם יֵשׁ לוֹ הַרְכָּבָה מֵאֵלּוּ הָרְחָקִים, שֶׁהֵם: הָאֹרֶךְ וְהָרֹחַב וְהַגֹּבַהּ. וְכַאֲשֶׁר הִפְלִיגוּ חֲכָמִים עוֹד בְּחָכְמָה עַל צוּרַת הָעוֹלָם הַזֶּה, מָצְאוּ כִּי הַמֻּרְכָּב הָאַחֲרוֹן הוּא הָאָדָם, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַבַּעַל חַיִּים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַצְּמָחִים, וְקֹדֶם לוֹ מֻרְכָּב הַדּוֹמֵם, וְקֹדֶם לוֹ הַגֶּשֶׁם הַפָּשׁוּט הַנֶּאֱמָר עַל הַהֶרְחֵקִים בִּלְבַד, וְזֶהוּ הַתְחָלַת הָעוֹלָם. כִּי כָּל שֶׁבָּעוֹלָם הוּא גַּשְׁמִי.
____________________________
בפרק רביעי של מסכת נדרים אמרו: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם, אלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהינום כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח. תורה, דכתיב: ה' קנני ראשית דרכו, קדם מפעליו מאז. תשובה, דכתיב: בטרם הרים יולדו, ותחולל ארץ ותבל... תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. גן עדן, דכתיב: ויטע ה' אלוקים גן בעדן מקדם. גיהינום, דכתיב: כי ערוך מאתמול תפתה. כסא הכבוד, דכתיב: נכון כסאך מאז. בית המקדש, דכתיב: כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. שמו של משיח, דכתיב: לפני שמש ינון שמו. ביאור דבריהם: חז"ל בהיותם יודעי צפונות החכמה, כאשר הבינו את עניין העולם הזה אמרו, שמכיון שבעולם יש דברים שהם מורכבים ומחוברים מדברים 1 שונים, והעולם מורכב מאותם הדברים, וברור שהדבר הפשוט שאינו מורכב קודם למורכב, אם כן יש דברים שאפשר לומר עליהם שנבראו קודם שנברא העולם. כוונתם שהדברים הפשוטים קדמו לעולם הבנוי מדברים מורכבים. ואין לומר שהמורכבים הם רק דברים המורכבים מארבעת היסודות, ואילו השמים וארבעת היסודות הם יסודות פשוטים בלתי מורכבים. דבר זה אינו נכון, שהרי כל 2 דבר גשמי יש בו מורכבות, שהרי הוא מתחלק לחלקים, אם כן הוא מורכב. הדבר המגדיר דבר גשמי אלו מימדים של אורך, רוחב וגובה. אם כן כל דבר גשמי מורכב מהמידות הללו של אורך, רוחב וגובה ואין הוא פשוט. כאשר עיינו חכמים בעניני העולם הזה מצאו, שהמורכב האחרון בבריאה הוא האדם, וקדמו לו בעלי החיים, ולהם קדמו הצמחים, וקדם לצמחים הדומם. וקודם לדומם היה הגשם הפשוט, הנאמר על המימדים: אורך, רוחב, גובה, וזה התחלת העולם. כי כל דבר הנמצא בעולם הוא גשמי.
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
68 - גבורות השם פרק ע' חלק ב'
69 - גבורות השם פרק ע' חלק ג'
70 - גבורות השם פרק ע' חלק ד'
טען עוד
לאחר שעסקנו בצורך שיהיה מקום למקדש, ושמקום זה נמצא במערב, מביא המהר"ל גמרא המציינת שבעה דברים שקדמו לעולם שאחד מהם הוא בית המקדש, וכפי שנראה בהמשך הפרק – אף בגמרא המקדש הוא כנגד צד מערב. דברי הגמרא מרוממים אותנו אל עולם רוחני שעומד ביסודו של העולם, שאחד ממרכיביו הוא קדושתו של בית המקדש. בכך מסביר המהר"ל את רוממותו של בית המקדש, שאף שהוא נמצא בעולם החומרי, קדושתו מגיעה מעולם רוחני נעלה.
מה המשמעות לכך שמשהו קדם לעולם? כדי להבין זאת, צריך להבין קודם את עולמנו: בעולם הגשמי כל דבר מורכב מכמה דברים. הדברים שמהם מורכב כל דבר – קדמו לדבר עצמו, כי קודם היו החלקים ואז הרכיבו מהם את הדבר. כאשר מתבוננים ברכיבים שמהם העולם מורכב, מגיעים לדבר שאינו מורכב – דבר פשוט . הדבר הפשוט אינו יכול להיות גשמי, מפני שכל דבר גשמי מורכב משלושה מֵמדים: אורך, רוחב וגובה.
לפי זה אמרו חכמים שיש בעולם ארבע מדרגות של ברואים – דומם, צומח, חי, מדבר (אדם) – וכל אחד מהם מורכב מהדרגה הקודמת לו. האדם מורכב מבעל חיים בתוספת שכל. בעל החיים מורכב מצומח בתוספת נפש. הצומח מורכב מדומם בתוספת כוח צמיחה. גם הדומם מורכב מ'עצם הגשם' כלומר, יש בו את שלושת הממדים, ולכל דומם יש את המיוחדות הפרטית שלו. מֵמדים אלו הם 'הגשם הפשוט' – כלומר, הרכיב הכי פחות מורכב שקיים בעולם הגשמי, שממנו מורכבים כל הדברים הגשמיים (גם 'הגשם הפשוט' עצמו מורכב משלושה מֵמדים ולא אחד, כך שהוא אינו פשוט לגמרי).
כשחכמינו עוסקים במה שקדם לעולם, הם מתכוונים לרכיבים רוחניים לחלוטין, שמהם מורכב העולם הגשמי. העולם הגשמי הוא הרכבה של יסודות רוחניים. היסודות הרוחניים עצמם כבר אינם גשמיים, ואם-כן הם 'קודמים' לעולם הגשמי.
הרחבות
מעלת האדם על פי עבודתו
וְהַפָּשׁוּט הוּא קוֹדֵם לַמֻּרְכָּב. המהר"ל מסביר שדברים שאינם מורכבים קדמו בבריאה ובחשיבות לדברים המורכבים. הגמרא דנה מדוע האדם נברא אחרון: "דבר אחר: שאם תזוח דעתו עליו אומר לו: יתוש קדמך במעשה בראשית" [סנהדרין לח.]. מסביר המהר"ל, שהאדם מורכב יותר משאר בעלי החיים בכך שיש בו גוף ושכל: "כי האדם הוא יותר מורכב משאר בעלי חיים, כי שאר בעלי חיים כאלו היה הכל חומר, אבל האדם שיש בו דעת וחכמה הוא מורכב משניהם מגוף ושכל, והפשוט הוא קודם למורכב. ולכך אומרים לו יתוש קדמך, לפי שהיתוש הוא פשוט... והפשוט הוא ראשון למורכב". ממשיך המהר"ל ומסביר שמעלתם של בעלי החיים על האדם (בכך שהם פשוטים), אינה ביחס למי שעוסק בתורה ובמצוות, משום שבכך הוא דבק במעלה הרוחנית ונעשה פשוט אף יותר מהמלאכים: "כי דברינו כאשר אין האדם קונה על ידי התורה ומצוות מעלה עליונה נבדלת, והוא רוצה רק לסמוך על מה שיש בו השכל האנושי... אבל אם הוא בעל תורה ומצוות, אז קונה האדם לגמרי מעלה נבדלת אלוהית, והוא נבדל מן החומרי לגמרי והוא יותר קודם אף מן המלאכים... ולפיכך אם בא להתגאות מצד עצמו אומרים לו יתוש קדמך, אבל כאשר יש לו תורה ומצוות הוא קודם אף למלאכים ויש לו פשיטות יותר, והבן דברים אלו" [חידושי אגדות שם].
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מוסרים את הנפש בימינו?
אחדות זו מעבדה של בירורים
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
