ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

לב שמח, לב דומע

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשע"ו

לב שמח, לב דומע

גליון מס 139



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

תהילים - העונה החמה
"בחסד א־ל עליון, עומדים אנחנו כולנו בהיכל הרחמים – בחודש אלול – שהוא חודש הרחמים שבו מאירות שלש עשרה מדות הרחמים. החודש בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקדש לעבודת הבורא בתשובה, תפילה ותורה".
חודש הרחמים, הוא 'העונה החמה' של אמירת תהילים.
כך מתאר הרבי הריי"ץ את זיכרונות הילדות שלו מהקימה בבוקר בחודש אלול: "כאשר שוכבים במיטה בשעה שש בבוקר, שומעים שמנין ותיקין הראשון בבית המדרש כבר סיים תפילתו ותוקעים בשופר. קול השופר מעורר: הרי אלול בעולם. ממהרים להתלבש, והאדם אינו שבע רצון עם עצמו מדוע איחר כל כך בשנתו. ברעיונו חולפת המחשבה על משה רבנו ע"ה שהיה בימים אלו בהר, ועל כך שהימים הם ימי רצון ואפשר לפעול בהם באופן אחר לגמרי. צריכים להיות בן אדם, אסור להפסיד את הזמן. כשבאים לבית המדרש כבר מוצאים קהל גדול, חלקם אומרים תהילים, חלקם לומדים חסידות ואחרים – מתפללים" (אגרות קודש, וכן שאר הציטוטים במאמר).

לב שמח, לב דומע
בספר תהילים של דוד המלך נמצאות תפילות של עוז, גבורה וניצחונות, וגם תפילה לעני ודברי תחנונים רכים; גילוי של אהבה וגילוי של יראה. כל נבכי הנפש וחיבוטיה נשפכים בשירה ובתחנונים, כפי שרק דוד המלך יכול לבטא בשם כולנו.
יכול יהודי לומר שנים רבות תהילים בכוונה ולגלות פתאום עוד ועוד פירושים ומשמעויות של פורקן לבעיות נפשו. אין קץ לשפיכת הנפש שבתהילים ואין מצב נפשי שלא מוצא בה את ביטויו.
העיקר הוא לומר תהילים מתוך הלב. לעיתים הדגש יהיה על אמירה בשמחה ממתיקת הדינים ולעיתים על אמירה בדמעות המנקות, מכבסות ומטהרות.
מצד אחד מלמדת החסידות לומר תהילים בשמחה: "קבלה ממורנו הבעל שם טוב שהאמונה הפשוטה בה' יתברך עם פרק תהילים שנאמר בשמחה יכולים להפוך את ה'צרה' ל'צהר'".
ומצד שני יש לומר תהלים בדמעות: "'כתית למאור', על ידי הכתיתה מגיעים למאור, אך זקוקים ליגיעה רבה ועצומה עם הרבה תהילים בדמעות כדי שיהיה 'כתית'".

התפילה שבתורה
באמירת תהילים יש גם שלימות ושילוב של תורה ותפילה. התהילים הוא אחד מכ"ד כתבי הקודש, ועל אמירתם ביקש דוד המלך שתחשב לעם ישראל כלימוד הלכות עמוקות - נגעים ואוהלות. מאידך כל עניין התהילים הוא תפילה, שירות ותשבחות לה'. יש כאן שילוב של התגלות של ה' אלינו כמו בלימוד תורה, והתרוממות מצדנו אליו, כמו בתפילה.
התהילים הוא התפילה שבתורה ולכן צריך בשבילו לב רוגש, אך גם מחשבה עיונית. זהו שבתהילים יש "תפילה למשה" (תהילים צ'), התורה נקראת על שם משה ובתהילים התורה והתפילה מתאחדים.
למעשה:
הנהיג הבעל שם טוב:
החל מיום שני של ראש חודש אלול עד ליום הכיפורים אומרים, נוסף על שיעורי תהילים שונים, שלושה פרקים ליום (בא' באלול פרקים א־ג, בב' באלול פרקים ד־ו וכו') וכך עד יום כיפור.
וביום כיפור אומרים את שלושים וששה הפרקים האחרונים: תשעה פרקים לפני כל נדרי (קטו־קכג), תשעה קודם הליכה לישון (קכד־קלב), תשעה אחר תפילת מוסף (קלג־קמא), תשעה אחר נעילה לפני תפילת ערבית (קמב־קנ).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il