ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
ליקוטי תורה של האדמו"ר הזקן- דרושים לראש השנה- חלק א'
מה מיוחד בראש השנה? הנחת יסוד ביהדות ובהדגשה יתירה בחסידות היא כי העולם מתהווה כל רגע מאין על ידי הרצון והדיבור האלוקי הנותן לו חיות. כביכול הקדוש ברוך הוא מחליט כל רגע מחדש על בריאת העולם. כפי שישנה החלטה "פרטית" לגבי כל פרט בבריאה, ישנה בראש השנה החלטה כוללת לגבי עצם המציאות של העולם כולו. האדמו"ר הזקן פותח בפסוק בתהילים שחז"ל דורשים כי הוא מתייחס לראש השנה:
"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" הנה כל החודשים נקראו חדשי השנה מה שאין כן תשרי נקרא חודש סתם, חידוש כללי לכללות העולמות והתהוותם מאין ליש, לפי שבו ראש השנה שהוא בחינת ראש ומוחין של השנה... שכמו שיש בנפש ראש ומוחין שבו גילוי כללות החיות וממנו נתפשט ונמשך באברים חיות פרטי לכל אבר לפי מזגו ותכונתו, כך הוא ב"עולם ושנה", עולם - בחינת מקום, ושנה - בחינת זמן.
שבראש השנה הוא גילוי כללות החיות וממנו נמשך חיות פרטי לכל חודש. כי כל חודש הוא התחדשות החיות מאין ליש. אך בכל חדש הוא התחדשות חיות פרטי, ובראש השנה התחדשות חיות כללי לכל השנה"
מדוע מחדש הקב"ה את העולם בראש השנה? על פי הקבלה, השפע וההוויה של כל העולמות התחתונים עובר מהקדוש ברוך הוא באמצעות "ספירת המלכות". "ספירה" היא מידה-תכונה אלוקית, שבאמצעותה הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו. ספירת המלכות היא הרצון של הקדוש ברוך הוא למלוך.
מהי המהות של מלך? מלך הוא מי ששולט ומנהיג כל מה שמתרחש במלכותו, אך בד בבד עם מעורבותו הוא גם מתנשא ומתרומם מעל לכל מה שקורה במלכותו. אם כן, מידת המלכות היא הרצון האלוקי להתגלות ולשלוט במקומות הכי רחוקים ממנו, על מנת לגלות את טובו האינסופי גם במקומות הנמוכים ביותר.
ריחוק מהאלוקות איננו מרחק פיזי אלא מרחק תודעתי. דווקא בעולם הזה שמאפשר אפילו אופציה של כפירה, ומתנהל כאילו על ידי הטבע ה"עיוור" וחוקיו, הקדוש ברוך הוא חפץ להתגלות ולמלוך. זה כביכול הרצון האלוקי העומד מאחורי בריאת העולם, ובכל שנה – בראש השנה. גילוי מלכותו של ה' תלוי במעשינו, בכך נרחיב מחר.
"ובכל שנה מתחדש חיות כללי אחר, וחידוש זה הוא להיות גילוי מלכותו יתברך - בחינת ממלא כל עלמין (ביטוי קבלי, המציין את הדרך בה הקדוש ברוך הוא מחיה את מציאות עולמות, ומשפיע להם לפי דרגתם) אפילו בעולמות עליונים (זאת אומרת שלא רק העולם הזה נשפט בראש השנה אלא גם העולמות העליונים של מלאכים ונשמות, וכפי שמובא בפיוט הידוע "ונתנה תוקף": "לפקוד על כל צבא מרום בדין"). אך הנה גילוי זה תלוי במעשה התחתונים ועל זה נאמר: "תקעו בחדש שופר כו'". וביאור ענין שופר וגם ענין עשרת ימי תשובה שאמרו רבותינו ז"ל ע"פ "דרשו ה' בהמצאו - אלו עשרת ימי תשובה". ולמה הימים האלו הם דוקא ימי תשובה? הנה "מלכותך מלכות כל עולמים" כתיב. פירוש "עולמים" לשון העלם, שקודם התהוות העולמות היה הוא ושמו בלבד, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צמצם והעלים אור שפע אין סוף ברוך הוא שלא יהיה רק גילוי מלכותו (כפי שביארנו, גילוי של מה שיכול להאיר במקומות רחוקים ונפרדים כביכול ממנו) שמגילוי מלכותו יתברך לבד הוא שחיים וקיימים כל העולמות עליונים ותחתונים"
(מחר נברר בע"ה מדוע עשרת ימי תשובה הם דווקא ימי תשובה).
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
