ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
מה מיוחד בראש השנה? הנחת יסוד ביהדות ובהדגשה יתירה בחסידות היא כי העולם מתהווה כל רגע מאין על ידי הרצון והדיבור האלוקי הנותן לו חיות. כביכול הקדוש ברוך הוא מחליט כל רגע מחדש על בריאת העולם. כפי שישנה החלטה "פרטית" לגבי כל פרט בבריאה, ישנה בראש השנה החלטה כוללת לגבי עצם המציאות של העולם כולו. האדמו"ר הזקן פותח בפסוק בתהילים שחז"ל דורשים כי הוא מתייחס לראש השנה:
"תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" הנה כל החודשים נקראו חדשי השנה מה שאין כן תשרי נקרא חודש סתם, חידוש כללי לכללות העולמות והתהוותם מאין ליש, לפי שבו ראש השנה שהוא בחינת ראש ומוחין של השנה... שכמו שיש בנפש ראש ומוחין שבו גילוי כללות החיות וממנו נתפשט ונמשך באברים חיות פרטי לכל אבר לפי מזגו ותכונתו, כך הוא ב"עולם ושנה", עולם - בחינת מקום, ושנה - בחינת זמן.
שבראש השנה הוא גילוי כללות החיות וממנו נמשך חיות פרטי לכל חודש. כי כל חודש הוא התחדשות החיות מאין ליש. אך בכל חדש הוא התחדשות חיות פרטי, ובראש השנה התחדשות חיות כללי לכל השנה"
מדוע מחדש הקב"ה את העולם בראש השנה? על פי הקבלה, השפע וההוויה של כל העולמות התחתונים עובר מהקדוש ברוך הוא באמצעות "ספירת המלכות". "ספירה" היא מידה-תכונה אלוקית, שבאמצעותה הקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו. ספירת המלכות היא הרצון של הקדוש ברוך הוא למלוך.
מהי המהות של מלך? מלך הוא מי ששולט ומנהיג כל מה שמתרחש במלכותו, אך בד בבד עם מעורבותו הוא גם מתנשא ומתרומם מעל לכל מה שקורה במלכותו. אם כן, מידת המלכות היא הרצון האלוקי להתגלות ולשלוט במקומות הכי רחוקים ממנו, על מנת לגלות את טובו האינסופי גם במקומות הנמוכים ביותר.
ריחוק מהאלוקות איננו מרחק פיזי אלא מרחק תודעתי. דווקא בעולם הזה שמאפשר אפילו אופציה של כפירה, ומתנהל כאילו על ידי הטבע ה"עיוור" וחוקיו, הקדוש ברוך הוא חפץ להתגלות ולמלוך. זה כביכול הרצון האלוקי העומד מאחורי בריאת העולם, ובכל שנה – בראש השנה. גילוי מלכותו של ה' תלוי במעשינו, בכך נרחיב מחר.
"ובכל שנה מתחדש חיות כללי אחר, וחידוש זה הוא להיות גילוי מלכותו יתברך - בחינת ממלא כל עלמין (ביטוי קבלי, המציין את הדרך בה הקדוש ברוך הוא מחיה את מציאות עולמות, ומשפיע להם לפי דרגתם) אפילו בעולמות עליונים (זאת אומרת שלא רק העולם הזה נשפט בראש השנה אלא גם העולמות העליונים של מלאכים ונשמות, וכפי שמובא בפיוט הידוע "ונתנה תוקף": "לפקוד על כל צבא מרום בדין"). אך הנה גילוי זה תלוי במעשה התחתונים ועל זה נאמר: "תקעו בחדש שופר כו'". וביאור ענין שופר וגם ענין עשרת ימי תשובה שאמרו רבותינו ז"ל ע"פ "דרשו ה' בהמצאו - אלו עשרת ימי תשובה". ולמה הימים האלו הם דוקא ימי תשובה? הנה "מלכותך מלכות כל עולמים" כתיב. פירוש "עולמים" לשון העלם, שקודם התהוות העולמות היה הוא ושמו בלבד, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צמצם והעלים אור שפע אין סוף ברוך הוא שלא יהיה רק גילוי מלכותו (כפי שביארנו, גילוי של מה שיכול להאיר במקומות רחוקים ונפרדים כביכול ממנו) שמגילוי מלכותו יתברך לבד הוא שחיים וקיימים כל העולמות עליונים ותחתונים"
(מחר נברר בע"ה מדוע עשרת ימי תשובה הם דווקא ימי תשובה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
