ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
קולמוסים רבים נשתברו בפירוש הציווי שבפסוקים אלה.
מה נכתב על האבנים? בחז"ל הובאו שלשה פירושים:
א. כפשוטו, כל התורה נכתבה על האבנים ולא רק בעברית אלא בשבעים לשון (רש"י).
ב. דעת רשב"י (ע"פ הכתוב בספר יהושע), שרק ספר דברים נכתב.
ג. דעת רבי יוסי, שרק דברים שקשורים לאומות העולם נכתבו על האבנים (כנראה בשבעים לשון), כמו הפסוקים העוסקים בקריאה לשלום.
אבן עזרא במקום בשם הרס"ג הביא: "ויאמר הגאון ז"ל, כי כתוב עליהם מספר המצות, כמו הכתובות בהלכות גדולות בענין אזהרות" וסיכם "ויפה אמר".
לפי דעתם, על האבנים נכתבה רק רשימה בקיצור של תרי"ג מצוות.
הרמב"ן, שצידד בדעה הראשונה של חז"ל, שכל התורה נכתבה (אבל לא בשבעים לשון) הסביר: "ויתכן שהיו האבנים גדולות מאד, או שהיה ממעשה הנסים".
האברבנאל לעומתם, הביא דעה, שמה שהיה אמור להופיע על האבנים הוא רק סיפור יציאת מצרים והכניסה לארץ.
סוגיה מקבילה מצויה בענין ספר התורה, שהמלך אמור לכתוב לעצמו ולשאת אותו לכל מקום. וז"ל הכתוב:
"וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם" (דברים פרק י"ז, יח-יט).
בסוגיא במסכת סנהדרין הסבירו: "וכתב לו את משנה וגו' - כותב לשמו שתי תורות, אחת שהיא יוצאה ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו. אותה שיוצאה ונכנסת עמו (עושה אותה כמין קמיע, ותולה בזרועו, שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט)" (דף כא ע"ב).
הרש"ש במקום הקשה: "קשה לי, הא אסור לתלות ספר תורה אפילו בכיס?" ואיך נשא המלך כך את ספר התורה? ותירץ "ולולי דמסתפינא הייתי אומר דספר תורה שניה לא היתה תורה שלמה אלא מספר המצות בקוצר וכמו שפירשו (הרס"ג ואבן עזרא) קרא דוכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת דמזבח הר עיבל...".
הרש"ש הביא גם את דעת המהרש"ל "שכתב שהיה בכתיבה דקה" כלומר ספר התורה של המלך נכתב בכתב כל כך קטן שהיה ניתן לשאת בקלות את ספר התורה המיניאטורי הזה.
אבל המהרש"א במקום: "כבר כתב עליו שאינן אלא דברי נביאות". (תודה לכבוד הרב הראשי של רומא הרב ד"ר שמואל די סייני שהפנה אותי למקור זה).
בימינו התחדשה האפשרות לכתוב את כל התורה כולה, על חתיכת אבן קטנה (סיליקון). היום יש לכל אדם ולא רק למלך, את האפשרות לקחת עמו לכל מקום (ששה ימים בשבוע), את הספריה התורנית שלו ולנצל כל דקה פנויה ללימוד תורה.
בהזדמנות זו נכיר תודה לכל מי שהעלה את הספריות התורניות על המרשתת, כמו היברו בוקס - HEBREW BOOKS וספריה -SEFRIA, ובכך הנגישו את כל התורה (כמעט), בכל מקום (כמעט), לכל מי שחפץ ללמוד. גם זה מסימני ה"אתחלתא דגאולה". (עיינו גם בהמשך בתשובה העוסקת במקרה שכזה, במדור התשובות מתוך שו"ת "במראה הבזק" שמפורסמת השבוע).
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכלוך הקדוש
האם מותר לפנות למקובלים?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
