ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
והנה, הגיע הרגע הגדול, שעת התקיעות. לפני התקיעות, החל הרבי לומר 7 פעמים עם כל הקהל את המזמור 'למנצח לבני קורח'. אותו יהודי, אמר בהתלהבות גדולה את המזמור עם הרבי, וממש נדבק בו ונכנס לעניין עד הסוף.
הרבי בירך על המצווה, ובאותה שעה היהודי התרכז כל כולו בתפילתו ובקשתו שיזכה לילדים. הרבי נטל שופר, וניסה לתקוע, אך התקיעה לא יצאה. ניסה הרבי שוב ושוב, ניסה לתקוע בשופרות נוספים, אך התקיעה לא יצאה.
מתח אדיר השתרר בבית הכנסת, כי אם הרבי לא מצליח בתקיעתו, מי יודע מה קורה בעולמות העליונים. והנה, עלה בדעתו של היהודי, שהתקיעה לא יוצאת, בגלל שהוא מרוכז בבקשתו. קשה היה ליהודי לוותר על הבקשה, מפני שהשתוקק מאד לילדים, וויתר על השהייה בחג עם משפחתו לטובת העניין. אך בכל זאת, לטובת התקיעות והישועות של כלל ישראל, החליט היהודי לוותר על בקשתו.
באותו רגע, שהיהודי וויתר, הצליח הרבי לתקוע.
והנה, באותה שנה נולד ליהודי בן. לאחר מספר שנים, בא אותו יהודי לרבי עם בנו הפעוט לקבל ברכה. כשעברו לפני הרבי, שאל הרבי את היהודי – 'זה הילד של התקיעות?'... (סיפור שפרסם ר' עודד מזרחי בעיתון 'בשבע').
סיפור זה הוא תמצית עבודת ה' המעולה של התקיעות, ואשרי מי שזוכה למשהו ממדרגה זו. בשעת התקיעות, היהודי וויתר על בקשותיו, ביטל את עצמו לה' לטובת כלל ישראל, ודווקא בגלל זה בקשתו התקבלה והוא זכה בילד בזמן התקיעות.
מתאימים הדברים, לדברים הידועים של הזוהר הקדוש האומר: שבראש השנה יהודי צריך ללכת בדרכה של האישה השונמית, שאמרה לאלישע הנביא, כשהציע לה להעביר את בקשותיה אל המלך- "בתוך עמי אנוכי יושבת". והנה, דווקא בזכות שכללה עצמה בתוך עם ישראל, זכתה להיוושע בילד. מדוע עבודה זו שייכת במיוחד לראש השנה?
בכל חג, חוזר מחדש ומאיר המאורע הראשון שלזכרו החג. בראש השנה, חוזר העולם ונברא מחדש. כל דבר חדש שנולד, הרי בתחילה יוצא הגזע המאחד הכול, ומכוחו מתפרטים הענפים. לפיכך, בראש השנה, העניין הוא להיות כלול בגזע – כלל ישראל. זו הסיבה שאנו תוקעים קול גולמי פשוט, ולא מנגינות מורכבות, אותיות והברות, כי הקול הפשוט כולל כל.
יתר על כן, בכל החגים אנו מציינים מאורעות שקורים במרוצת ההיסטוריה של העולם. לעומת זאת, בראש השנה, ובפרט בזמן התקיעות, אנו מציינים את בריאת העולם. בזמן הבריאה, ה' נותן את כוחות החיים לעולם לשנה זו. באותה שעה, אין לאדם כלל כוחות, ולפיכך אין לו כלל כוח לבקש. ה' הוא הבורא והפועל ולא האדם. לפיכך, באותה שעה, האדם יכול רק להתבטל למהלך האלוקי ולקבל כוחות. נמצא, שעבודת התקיעות היא עבודת התבטלות מוחלטת לדבר ה'.
זו הסיבה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר', ולא מברכים – 'לתקוע בשופר'. המצווה היא לשמוע ולא לתקוע. השמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל החושים, ובתקיעות אנו שומעים – מקבלים. ואף אונקלוס מתרגם לעיתים: 'שמע' – 'קבל'.
ויהי רצון שנזכה כולנו בראש השנה לשמוע – להתבטל לקול האלוקי המחייה את העולם, 'קול שופר' – להרגיש חלק מכלל ישראל, ומוך כך ישמע ה' תפילותינו ובקשתינו, ונכתב ונחתם כולנו יחד לחיים טובים ולשלום, ולשנת גאולה וישועה. שנה טובה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
