ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
והנה, הגיע הרגע הגדול, שעת התקיעות. לפני התקיעות, החל הרבי לומר 7 פעמים עם כל הקהל את המזמור 'למנצח לבני קורח'. אותו יהודי, אמר בהתלהבות גדולה את המזמור עם הרבי, וממש נדבק בו ונכנס לעניין עד הסוף.
הרבי בירך על המצווה, ובאותה שעה היהודי התרכז כל כולו בתפילתו ובקשתו שיזכה לילדים. הרבי נטל שופר, וניסה לתקוע, אך התקיעה לא יצאה. ניסה הרבי שוב ושוב, ניסה לתקוע בשופרות נוספים, אך התקיעה לא יצאה.
מתח אדיר השתרר בבית הכנסת, כי אם הרבי לא מצליח בתקיעתו, מי יודע מה קורה בעולמות העליונים. והנה, עלה בדעתו של היהודי, שהתקיעה לא יוצאת, בגלל שהוא מרוכז בבקשתו. קשה היה ליהודי לוותר על הבקשה, מפני שהשתוקק מאד לילדים, וויתר על השהייה בחג עם משפחתו לטובת העניין. אך בכל זאת, לטובת התקיעות והישועות של כלל ישראל, החליט היהודי לוותר על בקשתו.
באותו רגע, שהיהודי וויתר, הצליח הרבי לתקוע.
והנה, באותה שנה נולד ליהודי בן. לאחר מספר שנים, בא אותו יהודי לרבי עם בנו הפעוט לקבל ברכה. כשעברו לפני הרבי, שאל הרבי את היהודי – 'זה הילד של התקיעות?'... (סיפור שפרסם ר' עודד מזרחי בעיתון 'בשבע').
סיפור זה הוא תמצית עבודת ה' המעולה של התקיעות, ואשרי מי שזוכה למשהו ממדרגה זו. בשעת התקיעות, היהודי וויתר על בקשותיו, ביטל את עצמו לה' לטובת כלל ישראל, ודווקא בגלל זה בקשתו התקבלה והוא זכה בילד בזמן התקיעות.
מתאימים הדברים, לדברים הידועים של הזוהר הקדוש האומר: שבראש השנה יהודי צריך ללכת בדרכה של האישה השונמית, שאמרה לאלישע הנביא, כשהציע לה להעביר את בקשותיה אל המלך- "בתוך עמי אנוכי יושבת". והנה, דווקא בזכות שכללה עצמה בתוך עם ישראל, זכתה להיוושע בילד. מדוע עבודה זו שייכת במיוחד לראש השנה?
בכל חג, חוזר מחדש ומאיר המאורע הראשון שלזכרו החג. בראש השנה, חוזר העולם ונברא מחדש. כל דבר חדש שנולד, הרי בתחילה יוצא הגזע המאחד הכול, ומכוחו מתפרטים הענפים. לפיכך, בראש השנה, העניין הוא להיות כלול בגזע – כלל ישראל. זו הסיבה שאנו תוקעים קול גולמי פשוט, ולא מנגינות מורכבות, אותיות והברות, כי הקול הפשוט כולל כל.
יתר על כן, בכל החגים אנו מציינים מאורעות שקורים במרוצת ההיסטוריה של העולם. לעומת זאת, בראש השנה, ובפרט בזמן התקיעות, אנו מציינים את בריאת העולם. בזמן הבריאה, ה' נותן את כוחות החיים לעולם לשנה זו. באותה שעה, אין לאדם כלל כוחות, ולפיכך אין לו כלל כוח לבקש. ה' הוא הבורא והפועל ולא האדם. לפיכך, באותה שעה, האדם יכול רק להתבטל למהלך האלוקי ולקבל כוחות. נמצא, שעבודת התקיעות היא עבודת התבטלות מוחלטת לדבר ה'.
זו הסיבה שאנו מברכים – 'לשמוע קול שופר', ולא מברכים – 'לתקוע בשופר'. המצווה היא לשמוע ולא לתקוע. השמיעה היא החוש הפסיבי ביותר מכל החושים, ובתקיעות אנו שומעים – מקבלים. ואף אונקלוס מתרגם לעיתים: 'שמע' – 'קבל'.
ויהי רצון שנזכה כולנו בראש השנה לשמוע – להתבטל לקול האלוקי המחייה את העולם, 'קול שופר' – להרגיש חלק מכלל ישראל, ומוך כך ישמע ה' תפילותינו ובקשתינו, ונכתב ונחתם כולנו יחד לחיים טובים ולשלום, ולשנת גאולה וישועה. שנה טובה!
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
