ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
האם, ובאילו תנאים אני יכול לשתות או לאכול אחרי הסעודה מפסקת בערב יום כיפור?
תשובה
למי שרוצה לשתות או לאכול אחרי הסעודת המפסקת, עליו לומר בפה שאינו מקבל עליו התענית בסיום הסעודה, ואז מותר לאכול או לשתות עד שיקבל עליו את התענית קצת לפני 1 כניסתה. אם לא אמר בפירוש שהוא לא קיבל עליו התענית, ואפילו לא חשב זה בלב, יש עדיין על מי לסמוך שהתענית עדיין לא חלה, ולכן במקום צורך מותר לשתות ולאכול לאחר סיום הסעודה 2 .
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
275 - פתיחת מכללה בבעלות יהודית בשבתות ובחגים
276 - אכילה ושתיה אחרי סעודת מפסקת בערב יום הכיפורים
277 - השהיית פדיון הבן
טען עוד
1 יש מצות תוספת יוה"כ גם לענין הענויים שלה. עיין ביאור הלכה ריש סי' תריד ובמ"ב סי' תרכד ס"ק ג.
2 בגמרא (תענית יב ע"א) מבואר: "עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר דברי רבי. רבי אליעזר בר שמעון אומר עד קרות הגבר. אביי אמר לא שנו אלא שלא גמר סעודתו, אבל גמר סעודתו אינו אוכל. איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא כשלא ישן. אבל ישן אינו אוכל." הגמרא עוסקת בתענית המתחילה בבוקר, והמחלוקת היא האם דעתו של אדם לאכול עוד לאחר סעודת הערב. על פי זה, הרא"ש (יומא סי' כה, תענית סי' לח) פסק שבערב יום הכיפורים אם הפסיק לאכול בעוד יום גדול יכול לחזור ולאכול כל זמן שלא קיבל עליו התענית. וכן דעת הרי"ף (תענית ג ע"ב) והתוס' (תענית ל ע"ב ד"ה כל). אמנם, הראב"ד (בהשגות תענית ג. אות ג) כתב שהכל תלוי בסיום הסעודה, ושוב אינו יכול לאכול.
בשו"ע (תרח:ג, תקנג:ב), המחבר פסק כדברי הרא"ש והרי"ף שכל זמן שלא קיבל עליו התענית, יכול לאכול: "אף על פי שאכל סעודה המפסקת, מותר לחזור ולאכול אלא אם כן קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום." אמנם, המג"א ( סי' תרח ס"ק ד) כתב שיש לחשוש לכך שדעתו לקבל עליו את התענית בסיום הסעודה, ולכן נכון לפרש בפה לפני ברכת המזון שאינו מקבל עליו התענית.
בענין הגדרת קבלת התענית ואי קבלה, המגיד משנה כתב שצריך דווקא בפה. אבל ההגה"מ כתב שקבלה מועילה אפילו בלב. השו"ע (תקנג:א) והרמ"א פסקו שצריך קבלה בפה דווקא, והמ"ב (ס"ק ב) הביא מהב"ח והגר"א שכתבו אפילו קבלה בלב נחשבת קבלה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
לבדוק את החמץ שבלב
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רמב"ם וכוזרי
איך ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
