ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
על אף שיש הבדל גדול בין האוירה בימי הדין ראש השנה ויום הכיפורים שעל אף החסדים והרחמים המתגלים בהם הרי שסוף סוף כשמם כן הם, ימי דין. ובין אווירת השמחה הגדולה של ימי חג הסוכות, הושענא רבה, ושמיני עצרת שבארץ ישראל מאוחד יחד עם שמחת תורה. עם זאת אנו מוצאים בכל ספרי המחשבה והפנימיות רצף ברור בין ימי הדין לימי השמחה.
ובתוך כל השמחה של "שמחת בית השואבה" וארבעת המינים, נשזר חוט עדין של אימת הדין בתפילת ההושענות של חג הסוכות, ובמיוחד ביום השביעי שנקרא יום הושענא רבה, ומשווה לכל ימי השמחה גוון של תשובה וטהרה.
המאמר הבא מורה לנו שבעצם תהליך התשובה מקבל את ערכו האמיתי כשהוא יורד בסופו של דבר לפסים מעשיים ואף ברי קיימא:
"שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה" (שיר השירים ח) איתא (כתוב) בבית אברהם שמרמז בזה על יום הכיפורים והושענא רבה, שהם ימי חתימה. יום הכיפורים החתימה של ימים הנוראים, והושענא רבה החתימה של חג הסוכות.
"שימני כחותם על לבך" כנגד יום הכיפורים, שהחותם שלו הוא בעבודת התפילות שיהודים שופכים לבבם לפני השם יתברך. "כחותם על זרועך" הוא הושענא רבה, שהוא החותם של המצוות המעשיות בחג הסוכות - סוכה וד' מינים, שהם בחינת זרועך (הסוכה היא כעין חיבוק שה' מחבק אותנו – שתי הדפנות ועוד טפח יוצרים צורה של יד מחבקת).
ויש להוסיף בזה בהושענא רבה שהוא החותם של סוכות, אז החתימה על עניינים המעשיים, בחינת "כחותם על זרועך". כי ישיבת הסוכה וד' מינים הם כנגד כל חלקי האברים המעשיים, וכמו דאיתא (כמו שכתוב) במדרש: "לולב כנגד השדרה המקשרת את המוח עם האברים התחתונים, אתרוג כנגד הלב, הדס כנגד העיניים, וערבה כנגד השפתיים" שכולל בזה כל חלקי האדם ומרומז על טהרת האברים.
(נתיבות שלום ח"ב עמי רי)
העולה מן הדברים, שבעצם תהליך התשובה שהוא, כשמו, השיבה אל הקדושה ואל ההארה הנשמתית, אי אפשר שיופיע אך ורק בלב אלא הוא חייב להופיע בכל הליכותיו של היהודי, גם מעשיות ביותר והשיא של זה הוא במצוות סוכה שבה כלשון השלחן ערוך: "כיצד מצות ישיבה בסוכה: שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה" הייינו שכל החיים הרגילים הופכים למצווה אחת גדולה.

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

למה ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה באנו לעולם הזה?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה המשמעות הנחת תפילין?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















