ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
1. שני עמודים גבוהים מעוצבים ומקושטים – יכין ובועז. 2. ברכת מים - הים של שלמה. 3. בסיס הברכה – שני עשר בקר. 4. עשרה כיורות – לצורך קידוש ידים ורגלים קודם הכניסה לשרת בקודש. 5. עשר מכונות – בסיסים, לעשרת הכיורים.
כל התוספות הללו היו גלויות לעין כל, שהרי עמדו בחצר המקדש שהייתה פתוחה לכל (על פי כללי מורא וכבוד מקדש). אחת השאלות הקשות בהקשר לתוספות אלה היא השאלה מה היה המקור עליו סמך שלמה המלך בבנייתם. בספר דברי הימים א מצוי תקציר של מגילת המקדש שכללה את ההוראות הנבואיות שקיבל שלמה מדוד שקיבל משמואל הנביא. כך מסכמת המגילה את הדברים :
"וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִיים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים...: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְקֹוָק עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א כ"ח יא-יט).
תוכניות אלה הועברו כנראה באותו לילה נורא הוד, בו נפגשו שלשלת הענקים, שמואל שאול ודוד, בביתו של שמואל הנביא ברמה. לילה בו עסקו הם בנבואה בעניין "נויו של עולם"=בית המקדש. עיון בפסוקים מגלה שאין ולו רמז לתוספות אלה, והתשובה לכך היא כנראה ששלמה בחכמתו (עיין רד"ק מלכים א' ז' לג ודו"ק) ראה לנכון לבנות תוספות עצומות אלה שהכתוב מתארם בדרך זו "לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה" (ירמיהו נ"ב כ).
ננסה הפעם להבין את התוספת הראשונה – יכין ובועז. נסיונות רבים נעשו בנסיון להסביר מה פשרם ומה פשר שמותיהם.
המיוחס לרש"י על דברי הימים מביא בעקבות המדרש שני פירושים:
1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר ישיש כגבור לרוץ (תהלים י"ט)"
2. "חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט"ז) וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו' נכון וגו') ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז" (דברי הימים ב ג' יז).
הרד"ק מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב. יכין שיכון הבית לעולם ובועז שיתן הא-ל בו העוז והקיום.
הרלב"ג טוען שהכל נעשה על פי תורת הסוד. בכיוון מעין זה מפרש גם המלבי"ם. לשיטתו העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית- חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה ד' לפי הצורך והמצב.
מורנו ורבנו הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל קרא לאחד מספריו העוסק בהלכות "תורה ומדינה" בשם "עמוד הימיני". בהקדמה לספר מבאר הוא מדוע בחר בשם זה (ולא רק בגלל הרמז לשם אביו הי"ד). נביא כאן את דבריו החשובים שלא איבדו מהרלוונטיות שלהם גם כמעט ארבעים שנה מיום כתיבתם והם מאירים את דרכנו גם כיום. וז"ל:
"ובבנות שלמה את בית האלקים הקים עמודיו שנים: עמוד הימיני – יכין, ועמוד השמאלי – בועז. סמלים לשמש ולירח, אשר אף הם אינם אלא סמלים – הירח, כנגד מלכות בית דוד, כדברי חז"ל, והשמש – כהמשך עקבי לדבריהם (ואשר משום מה סתמוהו) – כנגד מלכות התורה, אשר על תופסיה נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"; 'בועז' – בו עוז, ואין עוז אלא תורה (עי' זבחים קט"ז ורש"י שם).
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
נתפלל כולנו שאכן מגמות אלה רק ילכו ויתחזקו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
