ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהפטרה של פרשת פקודי (השנה לא נקרא אותה) מצויה התשובה הבאה:
"וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וַיָּקֶם יְקֹוָק אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
(מלכים א ח' יז. לפסוקים אלה עוד שלש מקבילות במקרא).
צריך להבין מה פשר הסבר זה! שהרי רצונו של דוד מוגדר בכתוב: "הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ".
דוד לא ישן בלילות כדי לממש ולהגשים את משימת חייו, כפי שמתואר בכתוב:
"אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיקֹוָק מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב"
(תהלים קל"ב ג-ה)
צריך להבין: אם כך, מה הייתה המניעה?
בברכת המזון נטבע מטבע שטבעו חכמים:
"רחם נא ד' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מלכות בית דוד משיחך
ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
על פי זה, מלכות בית דוד קודמת לבנין המקדש. יתכן וכאן מצוי המפתח לפתרון החידה. התשובה היא שיש צורך בכינונו של בית מלכות קודם לבנין המקדש! רק בית מלכות קבוע יכול לבנות מקדש קבוע במקום משכן מטלטל ולא קבוע. זאת מפני שגם המלכות וגם המקדש הקבוע הם חלק מהליך בחירה ארוך שנים, בו מתברר מי נבחר כערך מקודש לדורות.
ההליך מפורט בברכת "רחם": קודם נבחר עם ישראל מבין כל האומות. לאחר מכן נבחרה ירושלים מבין כל המקומות בעולם, כמרכז הרוחני של עם ישראל לדורות. אחר כך נבחר דוד המלך מתוך עם ישראל, כמייסד שושלת המלכות לדורות. רק אז יכול לבא לידי ביטוי ומימוש תפקיד המלך כמייצג את עם ישראל, כבונה המקדש. לכן, כל עוד אין בנו של דוד יושב על כסאו, אין עדיין בית מלכות קבוע וממילא אין גם אפשרות לבנות בית קבוע. לפי זה, הקב"ה לא מנע מדוד לבנות את בית המקדש, דוד קיבל פרס על מלחמותיו ומסירות נפשו עבור כלל ישראל במלחמות ד' אשר נלחם, הוא הראשון שזכה לשושלת מלכותית ולכן בנו הוא זה שיבנה את בית המקדש הקבוע.
הסבר זה מבוסס על העובדה המפליאה כי לפני דוד המלך לא הצליח אף אחד ממנהיגיו של העם להושיב את בנו על כסאו. לא משה רבנו, לא יהושע בן נון ואף לא אחד מן השופטים זכה לכך. גם שני המנהיגים הגדולים והדגולים שקדמו לדוד לא זכו לכך, למרות שמאוד רצו בזה. בניו של שמואל לא המשיכו בדרכו וגם בניו של שאול לא ישבו על כסאו. דוד שיסד את מדינת היהודים הראשונה, הוא ורק הוא זכה לכך וממילא זכה גם לזה שבנו בנה את המקדש שהחליף את המשכן.
אחד הלקחים לדורנו היא שהדרך לבנין בית המקדש ולשותפות בערכי הנצח של עם ישראל, עוברת גם היא דרך השותפות בבנין המדיני והצבאי של מדינת היהודים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
