ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהפטרה של פרשת פקודי (השנה לא נקרא אותה) מצויה התשובה הבאה:
"וַיְהִי עִם לְבַב דָּוִד אָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ: רַק אַתָּה לֹא תִבְנֶה הַבָּיִת כִּי אִם בִּנְךָ הַיֹּצֵא מֵחֲלָצֶיךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי: וַיָּקֶם יְקֹוָק אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקֻם תַּחַת דָּוִד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק וָאֶבְנֶה הַבַּיִת לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
(מלכים א ח' יז. לפסוקים אלה עוד שלש מקבילות במקרא).
צריך להבין מה פשר הסבר זה! שהרי רצונו של דוד מוגדר בכתוב: "הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ".
דוד לא ישן בלילות כדי לממש ולהגשים את משימת חייו, כפי שמתואר בכתוב:
"אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיקֹוָק מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב"
(תהלים קל"ב ג-ה)
צריך להבין: אם כך, מה הייתה המניעה?
בברכת המזון נטבע מטבע שטבעו חכמים:
"רחם נא ד' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל מלכות בית דוד משיחך
ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
על פי זה, מלכות בית דוד קודמת לבנין המקדש. יתכן וכאן מצוי המפתח לפתרון החידה. התשובה היא שיש צורך בכינונו של בית מלכות קודם לבנין המקדש! רק בית מלכות קבוע יכול לבנות מקדש קבוע במקום משכן מטלטל ולא קבוע. זאת מפני שגם המלכות וגם המקדש הקבוע הם חלק מהליך בחירה ארוך שנים, בו מתברר מי נבחר כערך מקודש לדורות.
ההליך מפורט בברכת "רחם": קודם נבחר עם ישראל מבין כל האומות. לאחר מכן נבחרה ירושלים מבין כל המקומות בעולם, כמרכז הרוחני של עם ישראל לדורות. אחר כך נבחר דוד המלך מתוך עם ישראל, כמייסד שושלת המלכות לדורות. רק אז יכול לבא לידי ביטוי ומימוש תפקיד המלך כמייצג את עם ישראל, כבונה המקדש. לכן, כל עוד אין בנו של דוד יושב על כסאו, אין עדיין בית מלכות קבוע וממילא אין גם אפשרות לבנות בית קבוע. לפי זה, הקב"ה לא מנע מדוד לבנות את בית המקדש, דוד קיבל פרס על מלחמותיו ומסירות נפשו עבור כלל ישראל במלחמות ד' אשר נלחם, הוא הראשון שזכה לשושלת מלכותית ולכן בנו הוא זה שיבנה את בית המקדש הקבוע.
הסבר זה מבוסס על העובדה המפליאה כי לפני דוד המלך לא הצליח אף אחד ממנהיגיו של העם להושיב את בנו על כסאו. לא משה רבנו, לא יהושע בן נון ואף לא אחד מן השופטים זכה לכך. גם שני המנהיגים הגדולים והדגולים שקדמו לדוד לא זכו לכך, למרות שמאוד רצו בזה. בניו של שמואל לא המשיכו בדרכו וגם בניו של שאול לא ישבו על כסאו. דוד שיסד את מדינת היהודים הראשונה, הוא ורק הוא זכה לכך וממילא זכה גם לזה שבנו בנה את המקדש שהחליף את המשכן.
אחד הלקחים לדורנו היא שהדרך לבנין בית המקדש ולשותפות בערכי הנצח של עם ישראל, עוברת גם היא דרך השותפות בבנין המדיני והצבאי של מדינת היהודים.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בדיקת פירות ט''ו בשבט
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
