ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורה ומנהיגות
גבורה ומנהיגות- חלק ו'
"הקב''ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין"
'לכבוש את היצר' נשמע קצת מלחיץ, ובצדק. 'שמע, יש כאן אנרגיות בסדר גודל אטומי שעומדות להתפרץ בכל רגע, ורק שתדע, אתה זה שאחראי לבלום אותם', ההכרזה הזו לא מעודדת במיוחד. מאבק שאין לו סוף, מלחמת התשה פנימית בלי עצירות למנוחה, כל אלה מייצרים אוירה טעונה, שלא עולה בקנה אחד עם עבודת ה' בשמחה. אם נוסיף לרשימה המכובדת הזו את העובדה, שהאויב הוא לא פחות מאשר הנפש שלך, זה גם מתסכל. איך אתה אמור לחיות לפי הספר, ולהתכחש לרצונות הטבעיים שלך. לעשות מה שאלוקים אומר, ולהתעלם מעצמך?
זו אכן דרישה לא מוצדקת, ולכן היא גם מעולם לא נאמרה. התורה לא מנסה לדכא את האישיות, ולכבול את הנפש באזיקים של דרישות הלכתיות . הקב"ה ממש לא מעוניין שנמחק את ה'אני' שלנו בשביל למלא את רצונו. התורה לא באה לעזור לנו 'להרוג' את היצר הרע. להיפך. חז"ל מלמדים אותנו שהתורה באה 'לתבל את היצר הרע' כדי שיהיה לו טעם טוב, היא מעדנת את הגסות הגופנית, מזככת את הרצונות האנוכיים, כדי שכל הכוחות הנמצאים בנפש יביאו טובה וברכה לאדם.
הלכה- הטעם לתקנת נטילת ידיים
נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות שתיקנו חכמים.שני טעמים נאמרו בטעם מצוות הנטילה לפני אכילת הלחם. האחד, משום סרך תרומה. כלומר, כדי שהכהנים יתרגלו ליטול את ידיהם לפני אכילת התרומה, תיקנו חכמים שכל ישראל ייטלו את ידיהם לפני הסעודה. על ידי כך מנהג הנטילה ישתרש בקרב כל ישראל, והכהנים יתחזקו ליטול ידיים לפני אכילת תרומה. אף שכיום בית המקדש חרב, וכבר דורות על גבי דורות אין הכהנים אוכלים תרומה מפני הטומאה, תקנת הנטילה לא בטלה, שמהרה ייבנה בית המקדש ועלינו להיות מוכנים ורגילים במנהגי הטהרה.
הטעם השני, מפני שהידיים עסקניות ובתוך כך הן נוגעות במקומות שיש בהם זיעה או במקומות מטונפים, ואין ראוי לאכול בידיים מזוהמות. כדי לשמור על טהרת האכילה וקדושתה, תיקנו חכמים נטילת ידיים לפני הסעודה. אפילו מי שידיו נקיות, כגון שזה עתה רחץ אותן במים עם סבון, צריך ליטול את ידיו לפני אכילת הלחם, כדי לטהרן ולקדשן לקראת הסעודה. (מתוך 'פניני הלכה' ברכות ב, א)
דברים שבלב- פנה למקצוענים
קצת לפני הסוף עלתה לשידור אימא של גלינסקי. היא איחלה לבן שלה הצלחה בתפקיד החדש שהיא לא יכולה להגיד מהו. אנחנו ידענו מצוין מהו, ולא גילינו לה – אחראי על רשימת התורנות במטבח... היא מסרה לו המון נשיקות והרבה הצלחה והיא יודעת שהוא יעשה את התפקיד על הצד הטוב ביותר. כולם נקרעו מצחוק ודרור אמר ברצינות גמורה "אין כמו מקצועיות. בכל תחום. כל מה שעושים צריך לעשות הכי טוב שאפשר". מישהו בקהל צעק שהכי חשוב זה מוטיבציה, ודרור, באופן מפתיע, לא לגמרי הסכים אתו. "מוטיבציה זה חשוב מאוד, אבל לא במקום מקצועיות. מוכרחים להוביל את הכוח בצורה נכונה וללא טעויות. מפקד צריך לדעת לכתוב פקודות נכון, לתכנן מארב כמו שצריך, וללמד את חייליו הסתוואות תקינה. מוטיבציה גבוהה לא תציל אף אחד מבור שחובבן הכניס אליו את חייליו". (מתוך הספר 'וקראתם דרור' על דרור ויינברג הי"ד)
***
מעבר למידות הטובות שצריכות להיות למנהיג, הוא צריך להיות מקצוען. לדעת את תפקידו על הצד הטוב ביותר. לא מספיק להיות ענוותן וירא שמים, גיבור ועומד בלחץ. אם אתה לא יודע את התפקיד זה לא יספיק. לימדונו חז"ל "איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס [מנהיג] על הציבור? זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום, ואפילו במסכת כלה, דלא רגילי בה אינשי [שלא רגילים בה אנשים]". אנחנו צריכים כמנהיג רוחני את מי שיודע את הש"ס ישר והפוך, ובקיא בכל חדרי התורה. רק אדם כזה יוכל לדלות ממעמקי התורה פתרונות ודרכים להתמודדות עם המציאות העכשווית המשתנה. כך מנהיג צריך להיות בכל תחום. בתחום העסקי, החברתי וגם הפוליטי. מבין את התפקיד שלו וממלא אותו בצורה המושלמת ביותר.
שאלה למחשבה: אם עומדים לפניי שני אנשים לתפקיד פיקודי; הראשון מקצוען, אך לוקה במידותיו, והשני פחות מקצוען, אך בעל מידות טובות. במי אני צריך לבחור ולמה?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
