בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • גבורה ומנהיגות
לחץ להקדשת שיעור זה
ז' חשוון תשע"ז

גבורה ומנהיגות- חלק ג'

undefined

רבנים שונים

ז' חשוון תשע"ז
3 דק' קריאה
ביאורים- התמודדות מול קושי
"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִֽיר" (משלי)
בקריאה ראשונית של הפסוק, נשמע שיש לנו כאן שתי קבוצות: 'ארך אפים' ו'מושל ברוחו', כלומר אנשים בעלי גבורה נפשית. ולעומתם, 'גבור' ו'לוכד עיר', כלומר אנשים בעלי גבורה גופנית. כולם כאן ניצבים בפני מבחן, והם עומדים בו בהצלחה. בא שלמה המלך ואומר לנו, 'דעו לכם, שהגבורה הנפשית נעלה וחשובה יותר מאשר הגבורה הגופנית'.
אבל אפשר גם להסביר את הפסוק אחרת. יכול להיות אדם סבלן ונוח לבריות. אך בסוף יכול להתברר, שהטיפוס הזה הוא כל כך 'ארך אפים' בגלל שאין לו ביטחון עצמי, והוא בעצם סובל מעודף רגשי נחיתות. אם תאמר 'מה זה משנה', יאמר לך שלמה המלך שזה משנה מאוד. אין ערך גדול לאדם שהוא בעל מידות טובות כי הוא חסר עמוד שדרה, ולכן קל לו לחייך ולהיות נחמד לכולם. החכמה היא כשצריך לעמוד בנסיון. כשיש לך עמדה מוצקה משלך, ואתה לא מתפרץ בזעם על מי שחולק עליך. במקום שיש קושי, שם יש גבורה. 'טוב ארך אפים - מגיבור', הסבלנות טובה כשהיא נובעת מתוך גבורה, ולא מתוך חולשה ורפיסות. ריבונו של עולם לא רוצה אנשים חסרי אופי. הוא רוצה גיבורים.
משלי טז, לב
פירוש ברטנורא על מסכת אבות, פרק ד, משנה א.

הלכה- מהי משמעות המילה 'ברכה'?
משמעות לשון ' ברכה ' – תוספת וריבוי. כמו שנאמר: "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ", והכוונה יוסיף וירבה את לחמך. וכן נאמר: "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ...", והכוונה שירבה ויוסיף על פרי בטנך ואדמתך.
אם כן מה זאת אומרת שאנו מברכים את ה' , הלא הוא שלם ואין סופי, ומה אפשר להוסיף ולהרבות בו? אלא שהכוונה לריבוי גילוי שכינתו בעולם, שעל ידי שאנו נהנים מעולמו ויודעים שהכול ממנו, ואומרים זאת, מתווסף גילוי שכינתו בעולם . אם כן באמירת הברכה איננו מתפללים עליו כביכול, אלא מציינים עובדה, שבזה שאנו יודעים שהכול בא ממנו, מתרבה גילויו בעולם.
מתוך כך שבכל ברכה וברכה יש גילוי שכינה נוסף בעולם, מתווספים על ידי כך חיים לעולם, שכן חיי העולם וכל אשר בו תלויים בקשר של העולם אל הבורא, מקור החיים. הרי שבכל ברכה שאנו מברכים נוצר צינור של שפע, שדרכו יורדים טללי ברכה וחיים אל העולם. (מתוך 'פניני הלכה' ברכות א, ג)

דברים שבלב- עניו גדול

"יש קפה גם בשבילי?" תוך כדי שאני מכין קפה במוצב הוא נכנס. אני ואודי בלענו את הרוק. היו לו הרבה פלאפלים על הכתף, ואנחנו סך הכול חפַּשׁי"ם [חיילים פשוטים].
הוא הציג את עצמו ואמר שקוראים לו דרור, ושהוא עומד להיות המח"ט הבא של גזרת חברון. "באתי ללמוד את השטח", אמר וחיוך קטן בזווית פיו.
"אולי תדבר עם המח"ט הנוכחי", אודי אמר, ואני התפלאתי איך יש לו אומץ להוציא מילה מהפה. "ברור", הוא חייך, "אבל אני רוצה לדבר גם אתכם. אני רוצה לשמוע מה דעתכם. המקום הזה, למשל, שאתם נמצאים בו, זו תצפית טובה?"
לא האמנו שזה קורה לנו. פעם ראשונה מאז שהתגייסנו שמישהו שואל אותנו מה דעתנו על מה שקורה כאן. למה שלמישהו יהיה אכפת מה אנחנו חושבים על התצפית ב'סמטת סוף העולם'?!
***
את השילוב המנצח בין גדלות וענווה אנו למדים מריבונו של עולם."בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו . כתוב בתורה: כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵ-ל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא' וכתוב אחר כך: 'עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה'". התורה מספרת שהקב"ה הוא גדול ועצום, ועם זאת הוא דואג לאנשים הכי פשוטים והכי נזקקים. המהר"ל מחדד את הדבר. לא רק שגדלות וענווה אינם סותרים, אלא ש אין גדלות בלי ענווה! הקב"ה כל כך גדול, ולכן הוא שם לב לכול. לדברים הכי גדולים וגם לפרטים הכי קטנים. למצוקות שלנו ולבקשות הכי פשוטות שלנו.
מנהיג גדול בעם ישראל חייב להיות בעל ענווה . בלי ענווה האדם עסוק בעצמו. חושב איך הוא יתקדם, ואיך הוא ייראה. הוא נמנע מלהתייעץ עם אנשים שקטנים ממנו. הוא אינו מודה בטעויות שעשה, בגלל עודף גאווה. הוא אטום לשינויים. לעומת זאת אדם עניו מבין שהוא רק שליח. שכל הכוחות שלו הם מאת ריבונו של עולם. אין לו נגיעה אישית שמסנוורת אותו. הוא נלחם על האמת ורוצה להשיג את המקסימום שהוא יכול. לשם כך הוא יכול ללכת לחיילים הפשוטים ולהתייעץ אתם בלי להרגיש שזה דבר חריג. זו גדלות.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il