ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- קבעוני לדורות
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דקלה אלואי ז"ל
זהו אחד ממרכיביו היסודיים של נס הפורים, וממילא של השמחה עליו. ראינו בעינינו וחווינו על בשרנו 1 , כיצד הבורא יתברך מחיֶה הכל 2 , ושולט בכל מערכות הטבע, והופך 3 את המציאות הנגלית על פניה ומגלה במגילה את הסודות היותר כמוסים של הנהגת ה' את עולמו 4 .
זוהי גם תחושת "ונהפוך הוא" 5 שאת גרעינה הפנימי נטע אלוקים גם במהלך הדורות 6 , והיא זאת שגורמת בבוסריות ובתחושה חלקית-סובייקטיבית לתָעֵל אותה לכיווּן של מסגרות כגון מורים ותלמידים 7 . אך צריכים אנו לגלות את עומק השמחה , ולא להיסחף אחרי קליפותיה החלקיות של אותה תחושה 8 .
הניצחון על עמלק ואחשורוש לא היה פרי של כוחות אנושיים גרידא 9 , וגם אינו משאיר מקום להוריד את רמת הכרת הנס 10 רק להצלת חיינו גרידא 11 .
כשם שבתפילת 'על הנסים' של פורים 12 , אין כמעט איזכור של הקיום היהודי אשר ניצל 13 , כי הוא נובע 14 מעיקר העניין של הניצחון על הרשעה, 15 השליטה על השחיתות , וההתגברות על הפירוד והפיצול של עמלק 16 .
וכך נאמר לקראת סיום המגילה, בעניין מחשבתו של המן, תפיסתו , דרכו ותוכניתו 17 :
"ובבואה לפני המלך, אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אותו ואת בניו על העץ" 18 .
הספר, הוא גם ספרם של אותם פסוקים המתארים את מלחמת עמלק 19 , כפי שנאמר למשה רבנו לשים באוזניו 20 של יהושע בן נון, לכתוב זיכרון בספר 21 , על דבר הצורך למחות את עמלק מן העולם, כי אין כיסא ה' ומלכותו 22 דרך ישראל בעולם - מתגלים בשלמות כל עוד קיימת המחיצה העמלקית 23 .
זהו היסוד של הציר המרכזי במאורעות של המגילה, ואכן רווח וגם הצלה 24 עמדו ליהודים ממקומו של עולם 25 , המלך האלוקי, אשר רק רצונו והשגחתו, תָכְניוֹתיו ויעדיו - מובילים את העולם.
והפלא של המהפך, עת מחשבתו של המן היא זאת שהייתה הרועץ לגביו - והוא נתלה על העץ שהכין. היה ויהיה דֶגֶם לאויבי ישראל אם לא יתקנו דרכם וישובו מעלילותם 26 .
לב. "דברי שלום ואמת"
איגרת הפורים היא איגרתם של אסתר בת אביחיל 27 ומרדכי היהודי. כך גם קוראים את המגילה כאיגרת 28 , וזוכרים בכך את הנס שהתגלה במהפך האיגרות אשר ללא התקנות המוזרות של מלכות הרִיק הפרסית, אז הכל היה נגמר רק בביטול "האיגרות הראשונות" 29 . ומשעה שלא יכלו לנהוג על פי "דתי המלך" 30 , אזי באו האיגרות החדשות, ויצרו את המהפך של המלחמה, הניצחון והשלטון 31 .
לכתיבתה של האיגרת, מתלווים ספרים אשר נשלחים אל כל היהודים ומחדדים את השליחות שבה פעלו מרדכי ואסתר 32 - אשר תוכנם מוגדר: "דברי שלום ואמת" 33 . גם המחיצה המלאכותית בין שלום ואמת 34 , נופלת בעת גילוי האמת הגדולה , המחיה והמשמחת של פורים 35 . לא עוד העמדת הפיצול בין הדאגה לחיים לבין הנאמנות לערכים 36 , אלא הכל עולה בקנה אחד, ומתגלה כמסכת שלימה של אדם, ארץ ועם 37 המהווים כלי לגילוי הצדק האלוקי בעולם 38 .
למגילת אסתר ולפורים לא שייך, אפוא, שלום מדומה 39 , מקוטע 40 , העוסק רק בבקשת השלווה האנושית גרידא 41 , ועלול לדחוק הצִדה את בירור הזהות האמִתית 42 .
לא עוד אמת קרה, מנוכרת 43 , סמכותית גרידא 44 , שידור של מוחלטות ללא חיבור 45 - אלא, אמת עם שלום 46 , ערכים עם חיים, אמונה עם הנפש 47 , תורה עם אורה 48 , ולכן מתוך חוויה אמתית 49 של פתיחות היחיד והציבור כאחד 50 אל רצון אבינו שבשמיים 51 , חוויה של שכל ורגש יחד 52 , של לימוד וחיים יחד 53 , חוויה שמתוכה מקבלים מרצון 54 את מעמד הר סיני ומשמעויותיו לאורך כל הדורות 55 .
אמנם, חיסרון אחד עדיין לא תוקן, ולכן דברי השלום והאמת 56 שהתחברו יחד, עדיין צריכים לשלב נוסף של גאולה שלֵמה 57 . שהרי נס פורים מתרחש בחוץ לארץ 58 , ועדיין היו אז עבדי אחשורוש 59 , ובכך גם מוסבר בהיבטים מסוימים מדוע אין אמירת הלל בפורים 60 .
אבל, במהותו של תהליך ההתחברות בין האמת לשלום 61 מתברר גם כי קריאת המגילה היא בעצמה קריאת ההלל 62 . לאמור, כי בהסתר 63 ובמעבה המציאות מתגלה אורו של משיח 64 , שבו ה' "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה" 65 .
החסד האלוקי יברר, אפוא, מהו מקומה האמִתי של האומה הישראלית 66 , מהי זהותם העצמית של היהודים 67 , מהו דרישת הטוב לישראל 68 , וכיצד "דובר שלום לכל זרעו" 69 הוא הגילוי האמתי של דרכו של מרדכי 70 , אשר גם אם לא ירדו חבריו לסוף דעתו והיה רצוי רק ל"רֹב אחיו" 71 , הוא זה שהוביל עם אסתר את המהפך הגדול 72 , אשר ממנו התברר בשלמות מהו אדם ומהם חיים 73 , מהו טוב ומהי אמת 74 , מהו חופש 75 ומהי נאמנות, מהי הַקְרָבָה ומהי התקרבות 76 , מהו מקומנו האמתי שאם נחלש ביחסנו אליו גם נפגע בעצמיותנו 77 , וגם בתפקידנו ביחס לעולם כולו 78 .
מגילת אסתר נתגלגלה ברוח הקודש 79 והיא חלק מהנבואה כי היא נצרכה לדורות 80 , והיא מלמדת אותנו בתוך החיים עצמם 81 מהי התחברות ולְמה ולמי להתחבר 82 , וכיצד להיות שְלִיחוֹת 83 וּשְלִיחִים 84 נאמנים באותו מהלך כולל 85 , אחדותי ומשמח של "דברי שלום ואמת" 86 .
או אז נוכל לומר הלל שלם 87 , במקומנו הטבעי 88 , בגילוי עצמיותנו 89 , ובמלוא עָצמתינו וענוותנותנו 90 , באמירה של הכרה פנימית 91 : "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בענינו" 92 .
ובפתיחות אמִתית 93 נחווה את חווית הענווה 94 בשיאה : "זה היום עשה ה' - נגילה ונשמחה בו" 95 , לא רק ביום, במאורע, בנס, ברווח ובהצלה 96 אלא בו - בה' 97 , בבורא, בנותן החיים ובנוטע התקווה, בקובע הדרך ויוצר הכוחות והמשימות, כאשר "הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" 98 .
וגם אם באים ימים שבהם נדמה לעתים כי רואים סדקים וצללים 99 , כי חשים טלטלות וחוסר אונים, כי זקוקים לרחמים 100 , ולא תמיד סבלנים לראות את הרווח 101 - ידוע נדע 102 גם מכוחם של ימי הפורים להתחבר למעיין הטהור של ריבון העולמים 103 , להיות מודעים לפוטנציאל, לשמוח בחלקנו ולהסתער על משימותינו ולנצח 104 .
לא בכדי את הלימוד המיוחד של מהות גאולת ישראל ודרכיה, לימדונו רבותינו רבי חייא רבה ורבי שמעון בן חלפתא 105 בהולכם בבקעת הארבל; ובראותם את איילת השחר שבקע אורָה,ּ אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא:
"כך היא גאולתם של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת".
ולימוד זה מתבסס בגמרא שם על נבואת מיכה 106 , אשר יושב ומצפה 107 לה', ואיננו מתבטל ואיננו נכנע למציאות, אלא גם כאשר הוא יושב בחושך "ה' אור לי" 108 , ומבעד לכתמים ומעבר לעננים ובין החולשות ובתוך הנפילות 109 , הוא רואה את התקדמות הגאולה כפי שלמדנו משחוקו של רבי עקיבא 110 , ומעוז הענווה של רב יוסף 111 הרואה זכות 112 לשבת בצל הגללים של החמור של המשיח 113 .
הביסוס הנוסף באותה סוגיה, קשור בגמרא לכל הלימוד ממגילת אסתר רק בסופו של המהלך "ליהודים הייתה אורה ושמחה", וראשיתו - מרדכי רק יושב בשער המלך 114 , ולפנינו לכאורה רק רצף של 'מקרים' ו'אירועים' ו'יומנים' ו'חדשות' 115 - והנה מכל אלו יחד, צומחת 116 תמונה שלֵמה של גאולת אמת מורכבת, של לֵדה חדשה. ככל לֵדה חדשה בעולם הזה, מלווה בייסורים 117 המזככים את הגוף, את החומר, את המקובעות האנושית, ומאפשרת למערכת הטבעית 118 לעכל כראוי את גודל האור החדש 119 . זוהי גבורת הגבורות האלוקית 120 להניע את מהלך התיקון העולמי דרך ישראל 121 , באופן מדורג ושיטתי, כדי לטהר את כל כוחות החיים. ימי הפורים יתנו בנו עָצְמה של "כל קווֵיך לא יבושו ולא ייכלמו לנצח כל החוסים בך" 122 .
בעזרת צור ישראל וגואלו נדע לטהר את הלב, ליישר את הדעת, לגדל את הרצון, לשבור את המחיצות, להסיר את הספקות, לחבר ולהתחבר כראוי ולפעול עם א-ל 123 בשמחה ובטוב לבב 124 .
^ 1 כמו המבואר בתהלים מ"ד, ב.
^ 2 ובחוויה זאת, היה המרכיב של "הסרת הטבעת" משמעותי במיוחד - על פי מגילה יד ע"א.
^ 3 הרחבה בפירושו של מו"ר הרב יהושע בכרך בספרו 'כתבוני לדורות' עמ' 138-149.
^ 4 וגם אם "בהדי דכבשי רחמנא - למה לך?" - ברכות י ע"א - מצוה ללמוד עד שידו משגת את הבנת דרכי ה' בעולם - ברכות יז ע"א "גמור בכל לבבך" ופירוש מהרש"א שם.
^ 5 אסתר ט', א.
^ 6 כמו במסכת מגילה טו ע"א, לעניין "חתכוהו מגדולתו".
^ 7 אם כי אין בהכרח כוונות זדוניות ב'תיעול' זה.
^ 8 כפי שמתואר באופן כללי - ב'תורה אור', דברי ה'חפץ חיים', יג-יד.
^ 9 ולכן תקופת ימי הפורים שייכת ל"ראו כל אפסי ארץ", כפי שלמדנו לעיל, סעיפים יג-יד.
^ 10 כמו 'ברכת הגומל' שמשמעותה להגדיל את איכות הנס, גם במהלך החיים הטבעיים.
^ 11 וזהו גם רווח וגם הצלה - ולא רק זו האחרונה, על פי אסתר ד', יד.
^ 12 הן בתפלת העמידה הן בברכת המזון.
^ 13 אם כי זוהי ודאי שמחה גדולה והודאה לאלוקי ישראל שגאלם.
^ 14 מעין דברי המשנה במסכת ראש השנה פ"ג מ"ח, על "מסתכלים כלפי מעלה", כלומר כלפי הנקודה הרוחנית - הפנימית של המאבק, מניעיו ותוצאותיו.
^ 15 ועל כך אנו מתפללים בימי ראש השנה ויום הכפורים - "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", לא בבחינת קבוצת אנשים מסוימת, אלא את השליטה של הזדון.
^ 16 כמתואר בשמו"א ל', י בהתנהגותו של דוד בכל שלביה - על פי האורים והתומים, לעומת מעשהו של עמלק.
^ 17 אסתר ט', כה.
^ 18 מגילה טז ע"ב.
^ 19 שמות י"ז, יד.
^ 20 פירוש רש"י שם, בגלל שיהושע יכניסם לארץ.
^ 21 שמות שם.
^ 22 כפי ששלמה המלך יושב על כיסא ה' בעולם - הוא כיסא מלכות בית דוד - על פי מל"א ח', כ; דהי"א כ"ח, ה.
^ 23 על פי מדרש מכילתא שמות י"ז, שם.
^ 24 פירוש 'מנות הלוי', לרבי שלמה אלקבץ - על המגילה, פרק ד' בסופו.
^ 25 "הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו" - בראשית רבה, סח.
^ 26 כפי אותה מסורת ב'אוצר הגאונים', מובא ב'כלבו' סימן נח - על תפילת 'עלינו לשבח' שחוברה על ידי יהושע בן נון, ושבה נאמר:"להפנות אליך כל רשעי ארץ".
^ 27 אסתר ט', כט.
^ 28 על פי מגילה יט ע"א.
^ 29 פירוש רבי משה אלשיך למגילה ח', ח.
^ 30 כאותו מונח חיצוני שבמגילה מוצג כריק מתוכן אם אין לו מגמה מוסרית-ערכית.
^ 31 והוא שבא לידי ביטוי בעיקר בתפילת 'על הנִסים'.
^ 32 לא על דעת עצמם ולא מרצונם בלבד.
^ 33 אסתר ט', ל.
^ 34 אם מחפשים את הנוחות והשלווה גרידא - כמבואר בפירוש רש"ר הירש במדבר כ"ה, יב, לעניין "בריתי שלום".
^ 35 כמו קריסתם של כל המחיצות שתוארו לעיל שעיקרן חיצוניות, עכשוויות ושטחיות.
^ 36 ומגמתה של העמדה הזו ברורה - גם אם אינה זדונית - ומורידה את הרף הרוחני-מוסרי התובע מהאדם לנוע ולהשתפר.
^ 37 כאשר בלב הכל, הקשר בין המקדש לאומה - כפי שלמדנו לעיל בסעיף יט.
^ 38 כגון בראשית י"ח, יז-יט.
^ 39 כדוגמת נחמיה ו', בעניין ההצעה 'הנדיבה' ל'רדת' מהמלאכה של בניין החומות של ירושלים - ולעשות שלום.
^ 40 כפי תיאורו של ישעיהו בפרק כ"ח בעניין המנוחה והמרגוע ובפירושי רש"י, ראב"ע ורד"ק שם.
^ 41 על פי בראשית רבה פד.
^ 42 עוד בעניין כגון זה 'בסוד היחיד והיחד' עמ' 426-429, בעניין הטרקלינים.
^ 43 לעומת משלי כ"ב, ו, ופירושי רש"י ומלבי"ם.
^ 44 אם נשארים בכפייה - על פי שבת פח ע"א.
^ 45 לא 'בעלי' אלא 'אישי' - נבואת הושע ב', טז-יח, ופירוש רש"י שם.
^ 46 כנבואת זכריה ח', טו, על אהבת שניהם יחד.
^ 47 על פי ראב"ע שמות ל"א, יח, בעניין "אם לא ידע חכמת נשמתו גופו ונפשו".
^ 48 אסתר ח', טז - ומסכת מגילה טו ע"ב.
^ 49 שאינה רק חִוויא - על פי מה שלמדנו לעיל בסעיף יח.
^ 50 מעין הכיווּן המבואר ב'משך חכמה' שמות ג', ט - על עניין היחיד והציבור.
^ 51 כפי הקדמת 'אבינו' ל'מלכנו' - וכן בתענית כה ע"ב בתפילת רבי עקיבא.
^ 52 עוד על כך במאמר 'הדור', עקבי הצאן, עמ' קי-קיב.
^ 53 נבואת ירמיהו ל"א, ל-לו.
^ 54 עוד על כך ב'אורות התורה' פי"א, ה; פי"ב ג.
^ 55 ואז יהיו בכל יום חביבים בעיניך כחדשים - על פי מסכת ברכות סג ע"ב.
^ 56 כמו שמשתלבים הטוב והשלום על פי המהלך האלוקי - אסתר י', ג .
^ 57 על פי דברים כ"ו, טז-יט; כ"ז, א-י, ומסכת ברכות ח ע"א, בעניין 'ד' אמות'.
^ 58 מגילה יד ע"א דברי רבי חייא בר אבין בשם רבי יהושע בן קרחה.
^ 59 לפי דעה נוספת של רבא, שם.
^ 60 אם כי לדעת רבי נחמן שם, קריאתה של המגילה זוהי בעצם אמירת ההלל בפורים כפי שנלמד להלן.
^ 61 אחרי הסרת המחיצות המלאכותיות ועווּתֵי המושגים שקשורים לכך.
^ 62 עוד על כך - ב'קדושת הלוי' לפורים.
^ 63 ואסתר מן התורה מניין שנאמר: "הסתר אסתיר פני" על פי חולין קלט ע"ב.
^ 64 בראשית רבה פה, א, והרחבה במאמרו של מו"ר הרב יהושע צוקרמן, 'מרחבים', ח"ה, עמ' 131-162.
^ 65 ברכת 'מגן אברהם' בתפילת שמונה עשרה.
^ 66 לעומת חזונות אנושיים חלקיים וזמניים.
^ 67 הרחבה בחולין פט ע"א - "חושקני בכם" לעניין ההיבט המידותי.
^ 68 אסתר י', י.
^ 69 גם בהיבט של כל זרע עמו לדורות הבאים על פי רש"י שם.
^ 70 על פי 'מנות הלוי' לפרק ד' בתחילתו ובסופו.
^ 71 אסתר י', ג, ופירוש ראב"ע שם.
^ 72 כפי שלמדנו לעיל בסעיפים יט-כג.
^ 73 לעומת הראוותנות שבפרק א' במגילה.
^ 74 הרחבה בדברי 'מורה נבוכים' ח"א פ"ב, בעניין חטא הנחש.
^ 75 בהיבט של "כרצון איש ואיש" לעומת ושתי, למשל.
^ 76 בתקופה שלפני "הסרת הטבעת", ולאחריה.
^ 77 מעין המתואר בשמו"ב כ"ד, לעניין ירושלים ומקום המקדש - ובמיוחד שם פירוש רד"ק לפסוקים טו-יז.
^ 78 הרחבה במסכת יבמות סג ע"א.
^ 79 מגילה טו ע"א.
^ 80 שם יד ע"א.
^ 81 כאשר שם שמיים באופן מוצהר - כתוב, אינו בולט.
^ 82 מעין מה שלמדנו לעיל בסעיפים ד-ה, וסעיף יח.
^ 83 על פי מדרש שוחר טוב, משלי ל"א לעניין "ותאמץ זרועותיה".
^ 84 הרחבה בבמדבר רבה כא, לעניין 'גודרות' ו'פורצים'.
^ 85 שגם חרבונה זכור לטוב כחלק מאותו מכלול - אסתר סוף פרק ו'.
^ 86 אסתר סוף פרק ט' וסוף פרק י'.
^ 87 פסחים קיז ע"א.
^ 88 בארץ ישראל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 89 וכן בתפילת השחר, "לא על צדקתינו" - ומבואר בדניאל ט', יח.
^ 90 כדברי רש"י בראשית כ"ב, א-ב, לעניין "הנני".
^ 91 ולא כצפצוף הזרזיר בעלמא.
^ 92 תהלים קי"ח, כג.
^ 93 לא רק באופן מגמתי כאשר הדבר נוח ומוצא חן בעינינו.
^ 94 שהיא מוסיפה בריאות וכוח כאשר היא אמתית - 'מידות הראי"ה', 'ענווה', בסוף המידה.
^ 95 תהלים קי"ח , כד.
^ 96 מצד מה שאנו נגאלנו - ועוד על כך ב'שפת אמת', 'בשלח' שנת תרל"ג.
^ 97 עפ"י פירוש מלבי"ם, תהלים שם.
^ 98 דברים ח', יז-יח, ופירוש האברבנאל בשם הר"ן, שם.
^ 99 עוד על כך בספר 'מתוך התורה הגואלת' בעריכת הרב ח. אביהוא שוורץ, תשמ"ג, עמ' כ-כח.
^ 100 ואלו תלויים גם בברכה האנושית ובמאמצינו - כמבואר בברכות י ע"א, בבא קמא נ ע"א ביאור 'שיטה מקובצת' לעניין המים, על פי חגיגה טו, בעניין משל הרימון.
^ 101 ראוי כי "אם לא עכשיו אימתי" לא יהפך להיות רצון למכור הכל בעד נזיד עדשים בגלל עייפות ורעב, שטחיות ופינוק.
^ 102 כפי שנאמר לאברהם אבינו ב'ברית בין הבתרים' (בראשית ט"ו, יג, ומדרש רבה שם).
^ 103 וכן בברכת 'הנותן ליעף כוח', ופירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' עו-עח.
^ 104 עוד על כך בפירוש 'קול אליהו' סוכה נב ע"ב, לעניין העשייה האלוקית, ומאמצי בני האדם.
^ 105 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
^ 106 מיכה ז'.
^ 107 שבת לא, ופירוש רש"י ור"ן שם.
^ 108 מיכה ז', ח.
^ 109 "אלמלא שנפלתי - לא קמתי" ('ילקוט שמעוני', ופירושו ב'שערי תשובה' לרבינו יונה שער שני, פ"ה).
^ 110 מסכת מכות כד ע"ב.
^ 111 סוטה ה ע"א - "לעולם ילמד אדם מדת קונו".
^ 112 לא חלילה במובן של טשטוש הכאב או התעלמות מהקשיים.
^ 113 סנהדרין צח ע"ב.
^ 114 דוגמאות אלו מובאות בירושלמי ברכות שם.
^ 115 ומשיח בא בהיסח הדעת (על פי סנהדרין צח ע"א).
^ 116 כנבואת זכריה פרק ג' ופרק ו'.
^ 117 "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא ניתנו אלא על ידי יסורין. תורה, ארץ ישראל ועולם הבא" (דברי רבי שמעון בר יוחאי בברכות ה ע"א).
^ 118 וכפירושו של המלבי"ם על שמות ו', א-ב.
^ 119 מדרש 'שוחר טוב', תהלים י"ח.
^ 120 כמו ביומא סט ע"ב.
^ 121 הרחבה ב'אגרות הראי"ה' ח"א.
^ 122 פיוט 'שושנת יעקב', שנאמר לאחר קריאת המגילה.
^ 123 על פי ויקרא רבה, 'אמור', כז, ב, וירושלמי שבת פ"ו הט"ו.
^ 124 דברים כ"ח, מה-מח, ורמב"ם 'הלכות לולב', פ"ח הט"ו, ו'מוסר אביך' פ"א, סע' ח'.
^ 2 ובחוויה זאת, היה המרכיב של "הסרת הטבעת" משמעותי במיוחד - על פי מגילה יד ע"א.
^ 3 הרחבה בפירושו של מו"ר הרב יהושע בכרך בספרו 'כתבוני לדורות' עמ' 138-149.
^ 4 וגם אם "בהדי דכבשי רחמנא - למה לך?" - ברכות י ע"א - מצוה ללמוד עד שידו משגת את הבנת דרכי ה' בעולם - ברכות יז ע"א "גמור בכל לבבך" ופירוש מהרש"א שם.
^ 5 אסתר ט', א.
^ 6 כמו במסכת מגילה טו ע"א, לעניין "חתכוהו מגדולתו".
^ 7 אם כי אין בהכרח כוונות זדוניות ב'תיעול' זה.
^ 8 כפי שמתואר באופן כללי - ב'תורה אור', דברי ה'חפץ חיים', יג-יד.
^ 9 ולכן תקופת ימי הפורים שייכת ל"ראו כל אפסי ארץ", כפי שלמדנו לעיל, סעיפים יג-יד.
^ 10 כמו 'ברכת הגומל' שמשמעותה להגדיל את איכות הנס, גם במהלך החיים הטבעיים.
^ 11 וזהו גם רווח וגם הצלה - ולא רק זו האחרונה, על פי אסתר ד', יד.
^ 12 הן בתפלת העמידה הן בברכת המזון.
^ 13 אם כי זוהי ודאי שמחה גדולה והודאה לאלוקי ישראל שגאלם.
^ 14 מעין דברי המשנה במסכת ראש השנה פ"ג מ"ח, על "מסתכלים כלפי מעלה", כלומר כלפי הנקודה הרוחנית - הפנימית של המאבק, מניעיו ותוצאותיו.
^ 15 ועל כך אנו מתפללים בימי ראש השנה ויום הכפורים - "כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ", לא בבחינת קבוצת אנשים מסוימת, אלא את השליטה של הזדון.
^ 16 כמתואר בשמו"א ל', י בהתנהגותו של דוד בכל שלביה - על פי האורים והתומים, לעומת מעשהו של עמלק.
^ 17 אסתר ט', כה.
^ 18 מגילה טז ע"ב.
^ 19 שמות י"ז, יד.
^ 20 פירוש רש"י שם, בגלל שיהושע יכניסם לארץ.
^ 21 שמות שם.
^ 22 כפי ששלמה המלך יושב על כיסא ה' בעולם - הוא כיסא מלכות בית דוד - על פי מל"א ח', כ; דהי"א כ"ח, ה.
^ 23 על פי מדרש מכילתא שמות י"ז, שם.
^ 24 פירוש 'מנות הלוי', לרבי שלמה אלקבץ - על המגילה, פרק ד' בסופו.
^ 25 "הקב"ה מקומו של עולם ואין העולם מקומו" - בראשית רבה, סח.
^ 26 כפי אותה מסורת ב'אוצר הגאונים', מובא ב'כלבו' סימן נח - על תפילת 'עלינו לשבח' שחוברה על ידי יהושע בן נון, ושבה נאמר:"להפנות אליך כל רשעי ארץ".
^ 27 אסתר ט', כט.
^ 28 על פי מגילה יט ע"א.
^ 29 פירוש רבי משה אלשיך למגילה ח', ח.
^ 30 כאותו מונח חיצוני שבמגילה מוצג כריק מתוכן אם אין לו מגמה מוסרית-ערכית.
^ 31 והוא שבא לידי ביטוי בעיקר בתפילת 'על הנִסים'.
^ 32 לא על דעת עצמם ולא מרצונם בלבד.
^ 33 אסתר ט', ל.
^ 34 אם מחפשים את הנוחות והשלווה גרידא - כמבואר בפירוש רש"ר הירש במדבר כ"ה, יב, לעניין "בריתי שלום".
^ 35 כמו קריסתם של כל המחיצות שתוארו לעיל שעיקרן חיצוניות, עכשוויות ושטחיות.
^ 36 ומגמתה של העמדה הזו ברורה - גם אם אינה זדונית - ומורידה את הרף הרוחני-מוסרי התובע מהאדם לנוע ולהשתפר.
^ 37 כאשר בלב הכל, הקשר בין המקדש לאומה - כפי שלמדנו לעיל בסעיף יט.
^ 38 כגון בראשית י"ח, יז-יט.
^ 39 כדוגמת נחמיה ו', בעניין ההצעה 'הנדיבה' ל'רדת' מהמלאכה של בניין החומות של ירושלים - ולעשות שלום.
^ 40 כפי תיאורו של ישעיהו בפרק כ"ח בעניין המנוחה והמרגוע ובפירושי רש"י, ראב"ע ורד"ק שם.
^ 41 על פי בראשית רבה פד.
^ 42 עוד בעניין כגון זה 'בסוד היחיד והיחד' עמ' 426-429, בעניין הטרקלינים.
^ 43 לעומת משלי כ"ב, ו, ופירושי רש"י ומלבי"ם.
^ 44 אם נשארים בכפייה - על פי שבת פח ע"א.
^ 45 לא 'בעלי' אלא 'אישי' - נבואת הושע ב', טז-יח, ופירוש רש"י שם.
^ 46 כנבואת זכריה ח', טו, על אהבת שניהם יחד.
^ 47 על פי ראב"ע שמות ל"א, יח, בעניין "אם לא ידע חכמת נשמתו גופו ונפשו".
^ 48 אסתר ח', טז - ומסכת מגילה טו ע"ב.
^ 49 שאינה רק חִוויא - על פי מה שלמדנו לעיל בסעיף יח.
^ 50 מעין הכיווּן המבואר ב'משך חכמה' שמות ג', ט - על עניין היחיד והציבור.
^ 51 כפי הקדמת 'אבינו' ל'מלכנו' - וכן בתענית כה ע"ב בתפילת רבי עקיבא.
^ 52 עוד על כך במאמר 'הדור', עקבי הצאן, עמ' קי-קיב.
^ 53 נבואת ירמיהו ל"א, ל-לו.
^ 54 עוד על כך ב'אורות התורה' פי"א, ה; פי"ב ג.
^ 55 ואז יהיו בכל יום חביבים בעיניך כחדשים - על פי מסכת ברכות סג ע"ב.
^ 56 כמו שמשתלבים הטוב והשלום על פי המהלך האלוקי - אסתר י', ג .
^ 57 על פי דברים כ"ו, טז-יט; כ"ז, א-י, ומסכת ברכות ח ע"א, בעניין 'ד' אמות'.
^ 58 מגילה יד ע"א דברי רבי חייא בר אבין בשם רבי יהושע בן קרחה.
^ 59 לפי דעה נוספת של רבא, שם.
^ 60 אם כי לדעת רבי נחמן שם, קריאתה של המגילה זוהי בעצם אמירת ההלל בפורים כפי שנלמד להלן.
^ 61 אחרי הסרת המחיצות המלאכותיות ועווּתֵי המושגים שקשורים לכך.
^ 62 עוד על כך - ב'קדושת הלוי' לפורים.
^ 63 ואסתר מן התורה מניין שנאמר: "הסתר אסתיר פני" על פי חולין קלט ע"ב.
^ 64 בראשית רבה פה, א, והרחבה במאמרו של מו"ר הרב יהושע צוקרמן, 'מרחבים', ח"ה, עמ' 131-162.
^ 65 ברכת 'מגן אברהם' בתפילת שמונה עשרה.
^ 66 לעומת חזונות אנושיים חלקיים וזמניים.
^ 67 הרחבה בחולין פט ע"א - "חושקני בכם" לעניין ההיבט המידותי.
^ 68 אסתר י', י.
^ 69 גם בהיבט של כל זרע עמו לדורות הבאים על פי רש"י שם.
^ 70 על פי 'מנות הלוי' לפרק ד' בתחילתו ובסופו.
^ 71 אסתר י', ג, ופירוש ראב"ע שם.
^ 72 כפי שלמדנו לעיל בסעיפים יט-כג.
^ 73 לעומת הראוותנות שבפרק א' במגילה.
^ 74 הרחבה בדברי 'מורה נבוכים' ח"א פ"ב, בעניין חטא הנחש.
^ 75 בהיבט של "כרצון איש ואיש" לעומת ושתי, למשל.
^ 76 בתקופה שלפני "הסרת הטבעת", ולאחריה.
^ 77 מעין המתואר בשמו"ב כ"ד, לעניין ירושלים ומקום המקדש - ובמיוחד שם פירוש רד"ק לפסוקים טו-יז.
^ 78 הרחבה במסכת יבמות סג ע"א.
^ 79 מגילה טו ע"א.
^ 80 שם יד ע"א.
^ 81 כאשר שם שמיים באופן מוצהר - כתוב, אינו בולט.
^ 82 מעין מה שלמדנו לעיל בסעיפים ד-ה, וסעיף יח.
^ 83 על פי מדרש שוחר טוב, משלי ל"א לעניין "ותאמץ זרועותיה".
^ 84 הרחבה בבמדבר רבה כא, לעניין 'גודרות' ו'פורצים'.
^ 85 שגם חרבונה זכור לטוב כחלק מאותו מכלול - אסתר סוף פרק ו'.
^ 86 אסתר סוף פרק ט' וסוף פרק י'.
^ 87 פסחים קיז ע"א.
^ 88 בארץ ישראל - על פי מגילה יד ע"א.
^ 89 וכן בתפילת השחר, "לא על צדקתינו" - ומבואר בדניאל ט', יח.
^ 90 כדברי רש"י בראשית כ"ב, א-ב, לעניין "הנני".
^ 91 ולא כצפצוף הזרזיר בעלמא.
^ 92 תהלים קי"ח, כג.
^ 93 לא רק באופן מגמתי כאשר הדבר נוח ומוצא חן בעינינו.
^ 94 שהיא מוסיפה בריאות וכוח כאשר היא אמתית - 'מידות הראי"ה', 'ענווה', בסוף המידה.
^ 95 תהלים קי"ח , כד.
^ 96 מצד מה שאנו נגאלנו - ועוד על כך ב'שפת אמת', 'בשלח' שנת תרל"ג.
^ 97 עפ"י פירוש מלבי"ם, תהלים שם.
^ 98 דברים ח', יז-יח, ופירוש האברבנאל בשם הר"ן, שם.
^ 99 עוד על כך בספר 'מתוך התורה הגואלת' בעריכת הרב ח. אביהוא שוורץ, תשמ"ג, עמ' כ-כח.
^ 100 ואלו תלויים גם בברכה האנושית ובמאמצינו - כמבואר בברכות י ע"א, בבא קמא נ ע"א ביאור 'שיטה מקובצת' לעניין המים, על פי חגיגה טו, בעניין משל הרימון.
^ 101 ראוי כי "אם לא עכשיו אימתי" לא יהפך להיות רצון למכור הכל בעד נזיד עדשים בגלל עייפות ורעב, שטחיות ופינוק.
^ 102 כפי שנאמר לאברהם אבינו ב'ברית בין הבתרים' (בראשית ט"ו, יג, ומדרש רבה שם).
^ 103 וכן בברכת 'הנותן ליעף כוח', ופירוש 'עולת ראי"ה', ח"א, עמ' עו-עח.
^ 104 עוד על כך בפירוש 'קול אליהו' סוכה נב ע"ב, לעניין העשייה האלוקית, ומאמצי בני האדם.
^ 105 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
^ 106 מיכה ז'.
^ 107 שבת לא, ופירוש רש"י ור"ן שם.
^ 108 מיכה ז', ח.
^ 109 "אלמלא שנפלתי - לא קמתי" ('ילקוט שמעוני', ופירושו ב'שערי תשובה' לרבינו יונה שער שני, פ"ה).
^ 110 מסכת מכות כד ע"ב.
^ 111 סוטה ה ע"א - "לעולם ילמד אדם מדת קונו".
^ 112 לא חלילה במובן של טשטוש הכאב או התעלמות מהקשיים.
^ 113 סנהדרין צח ע"ב.
^ 114 דוגמאות אלו מובאות בירושלמי ברכות שם.
^ 115 ומשיח בא בהיסח הדעת (על פי סנהדרין צח ע"א).
^ 116 כנבואת זכריה פרק ג' ופרק ו'.
^ 117 "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולן לא ניתנו אלא על ידי יסורין. תורה, ארץ ישראל ועולם הבא" (דברי רבי שמעון בר יוחאי בברכות ה ע"א).
^ 118 וכפירושו של המלבי"ם על שמות ו', א-ב.
^ 119 מדרש 'שוחר טוב', תהלים י"ח.
^ 120 כמו ביומא סט ע"ב.
^ 121 הרחבה ב'אגרות הראי"ה' ח"א.
^ 122 פיוט 'שושנת יעקב', שנאמר לאחר קריאת המגילה.
^ 123 על פי ויקרא רבה, 'אמור', כז, ב, וירושלמי שבת פ"ו הט"ו.
^ 124 דברים כ"ח, מה-מח, ורמב"ם 'הלכות לולב', פ"ח הט"ו, ו'מוסר אביך' פ"א, סע' ח'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
