ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כל מי שמצוי בעובי הקורה של 'גילוי דעת' כזה, (וכותב שורות אלו, חווה זאת בעבר באופן אישי) יודע שבעניינים רגישים - ניסוח המכתב הוא מלאכת מחשבת, ולנוסח הסופי שפורסם קדמו טיוטות רבות. פעמים רבות, אחד הרבנים מסכים לחתום על הכיוון הכללי של המכתב, אך דורש לשנות מילה מסויימת, ואילו עמיתו דורש דווקא את הנוסח הראשון. וכך נאלצים המחתימים לסגנן את המכתב שוב ושוב, עד שעולה בידם הנוסח המוסכם.
שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב, שגיבש קבוצת רבנים סביב נושא תורני חשוב, הנוגע לעניין פוליטי נפיץ, שאחד הפוליטיקאים שאל אותו – למה הרבנים מתקשים לגבש הסכמה, ודנים על כל תג ופרט?
ענה לו הרב – דברי הפוליטיקאים בנושא זה ישכחו, ככל הנראה, בעוד מספר שנים. אולם, דעת הרבנים בנושא זה היא כעין פסיקת הלכה. יתכן, ודבריהם ישמשו תקדים למקרים דומים, שיעלו בעתיד בעוד עשרות שנים. במקרים עתידיים אלו, ידונו וידייקו בדברי הרבנים, כדי לגזור מהם את פסק ההלכה העתידי, לפיכך יש חשיבות לכל תג ופרט.
ככל שחלפו השנים, נוכחתי יותר ויותר בנכונות דברי הרב. כיום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, המילים והמשפטים מתגלגלים בחופשיות, נפלטים חופשי בנושאים חסרי חשיבות, ונדמה לרגע שאין מה לדייק ולדקדק בהם (טעות! המרשתת זוכרת הכל! כמעט הכול נשכח, אך כדאי להיזהר מפני נברן מתנכל! ). לעומתם, פסקי ההלכה ודברי רבותינו, נשקלים בפלס, והשפעתם שבה ומתגלה כעבור שנים רבות.
הרדב"ז הוא דוגמא מצוינת לפוסק חשוב, שפסקי הלכה שלו, שניתנו לשעתם בנושא נקודתי, הפכו לאחר מאות שנים לפסקים מחוללי מציאות. הרדב"ז – רבי דוד בן זמרא (שיום ההילולא שלו ב- כא' חשוון) היה ראש רבני מצריים, ממפרשי הרמב"ם, ופוסק מרכזי שמצויים בידינו כ- 2000 תשובות שלו.
כראש רבני מצריים, נשאל הרדב"ז בנוגע לאישה שהגיעה למצריים מקרב יהודי אתיופיה. בעולם היהודי כולו, לא הכירו את יהודי אתיופיה, אך למצריים הסמוכה לאתיופיה הגיעה אישה מעדה זו. הרדב"ז קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים, ובכך קבע תקדים הלכתי לדורות הבאים.
והנה, בדורות האחרונים, עת עלתה שאלת העלאת יהודי אתיופיה לארץ, הסתמכו פוסקים רבים על תשובת הרדב"ז (ודיין בית דינו - מהר"ם אלשקר) וזיהו את העדה האתיופית כיהודים. כך סלל הפסק הנקודתי הקדמון של הרדב"ז את עליית יהודי אתיופיה לארץ, ושינה כעבור מאות שנים את פני המציאות. כך שינתה תשובה הלכתית אחת את חייהם של מאות אלפים!
פסק חשוב נוסף של הרדב"ז עוסק בזיהוי של הסלע בפסגת הר הבית, כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, עניין מהותי הנוגע לזיהוי המקומות הקדושים לנו ביותר.
כך עוברת התורה שבעל פה מדור לדור, ומביאה את דבר ה' למציאות המשתנה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
