ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כל מי שמצוי בעובי הקורה של 'גילוי דעת' כזה, (וכותב שורות אלו, חווה זאת בעבר באופן אישי) יודע שבעניינים רגישים - ניסוח המכתב הוא מלאכת מחשבת, ולנוסח הסופי שפורסם קדמו טיוטות רבות. פעמים רבות, אחד הרבנים מסכים לחתום על הכיוון הכללי של המכתב, אך דורש לשנות מילה מסויימת, ואילו עמיתו דורש דווקא את הנוסח הראשון. וכך נאלצים המחתימים לסגנן את המכתב שוב ושוב, עד שעולה בידם הנוסח המוסכם.
שמעתי פעם מתלמיד חכם חשוב, שגיבש קבוצת רבנים סביב נושא תורני חשוב, הנוגע לעניין פוליטי נפיץ, שאחד הפוליטיקאים שאל אותו – למה הרבנים מתקשים לגבש הסכמה, ודנים על כל תג ופרט?
ענה לו הרב – דברי הפוליטיקאים בנושא זה ישכחו, ככל הנראה, בעוד מספר שנים. אולם, דעת הרבנים בנושא זה היא כעין פסיקת הלכה. יתכן, ודבריהם ישמשו תקדים למקרים דומים, שיעלו בעתיד בעוד עשרות שנים. במקרים עתידיים אלו, ידונו וידייקו בדברי הרבנים, כדי לגזור מהם את פסק ההלכה העתידי, לפיכך יש חשיבות לכל תג ופרט.
ככל שחלפו השנים, נוכחתי יותר ויותר בנכונות דברי הרב. כיום, בעידן הפייסבוק והטוויטר, המילים והמשפטים מתגלגלים בחופשיות, נפלטים חופשי בנושאים חסרי חשיבות, ונדמה לרגע שאין מה לדייק ולדקדק בהם (טעות! המרשתת זוכרת הכל! כמעט הכול נשכח, אך כדאי להיזהר מפני נברן מתנכל! ). לעומתם, פסקי ההלכה ודברי רבותינו, נשקלים בפלס, והשפעתם שבה ומתגלה כעבור שנים רבות.
הרדב"ז הוא דוגמא מצוינת לפוסק חשוב, שפסקי הלכה שלו, שניתנו לשעתם בנושא נקודתי, הפכו לאחר מאות שנים לפסקים מחוללי מציאות. הרדב"ז – רבי דוד בן זמרא (שיום ההילולא שלו ב- כא' חשוון) היה ראש רבני מצריים, ממפרשי הרמב"ם, ופוסק מרכזי שמצויים בידינו כ- 2000 תשובות שלו.
כראש רבני מצריים, נשאל הרדב"ז בנוגע לאישה שהגיעה למצריים מקרב יהודי אתיופיה. בעולם היהודי כולו, לא הכירו את יהודי אתיופיה, אך למצריים הסמוכה לאתיופיה הגיעה אישה מעדה זו. הרדב"ז קבע שיהודי אתיופיה הם יהודים, ובכך קבע תקדים הלכתי לדורות הבאים.
והנה, בדורות האחרונים, עת עלתה שאלת העלאת יהודי אתיופיה לארץ, הסתמכו פוסקים רבים על תשובת הרדב"ז (ודיין בית דינו - מהר"ם אלשקר) וזיהו את העדה האתיופית כיהודים. כך סלל הפסק הנקודתי הקדמון של הרדב"ז את עליית יהודי אתיופיה לארץ, ושינה כעבור מאות שנים את פני המציאות. כך שינתה תשובה הלכתית אחת את חייהם של מאות אלפים!
פסק חשוב נוסף של הרדב"ז עוסק בזיהוי של הסלע בפסגת הר הבית, כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, עניין מהותי הנוגע לזיהוי המקומות הקדושים לנו ביותר.
כך עוברת התורה שבעל פה מדור לדור, ומביאה את דבר ה' למציאות המשתנה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
