ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
אם כך, מהי המשמעות של כל התגלות וכיצד שתי הפרשיות יחד נותנות לנו תמונה שלמה ועמוקה יותר מבחינה רוחנית של הברית והבשורה?
בדברינו השבוע, ננסה להבין את הברית וההתגלות במידת הדין.
כאשר מידת הדין מופיעה בעולם עלולות להיות לכך השלכות חמורות, לכן אין זה פלא שהפרשיה נפתחת במילים הבאות:
"וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו..." (בראשית י"ז ג). (לכאורה, אין הסבר מדוע אברהם נבהל ונפל על פניו).
המדרש ובעקבותיו תרגום יונתן ורש"י הסבירו: "לפי שלא מל עדיין, נופל ומדבר עמו"
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יז סימן ג).
לפיכך צריך להסביר, שכיוון שבפסוקים הבאים יגיע הציווי על המילה, בינתיים אברהם, שהוא עדיין ערל חייב ליפול על פניו (אולי כדי "להסתיר" זאת). על פרשנות זו קשה, הרי הקב"ה נגלה לאברהם גם קודם לכן וגם אז אברהם לא היה מהול ובכל אופן לא נפל על פניו.
הרד"ק הסביר בכיוון אחר לגמרי, וז"ל: "ויפול אברהם על פניו - השתחוה והודה לאל על אשר אמר לו שיתן בריתו בינו ובינו שזה יהיה קיום האהבה אשר אהב".
גם החזקוני בעקבותיו הסביר בכיוון זה: "ויפל אברם על פניו - השתחוה על שמחת הבשורה".
על שניהם קשה, למה נקט הכתוב לשון נפילה ולא לשון השתחויה?
הרמב"ן, שכמובן היה מודע לקשיים שהערנו עליהם, מציע כיוון נוסף: "וטעם ויפול אברם על פניו - לכוין דעתו לנבואה. וכאשר השלים לו נבואת המצוה במילה קם אברהם ועמד, ובא אליו הדיבור שנית מן השמים ואמר לו שרי אשתך וגו', וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו והתפלל על ישמעאל". (על הרמב"ן קשה מהמקומות האחרים בתורה שם מוזכרת נפילה שכזו ואכמ"ל).
לכן, אחרי בקשת המחילה מן הראשונים, נציע בענווה דרך אחרת.
אברהם נפל על פניו בגלל מה שמופיע מיד בהמשך הפסוק: "וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר".
אברהם נפל על פניו מכיוון שההתגלות הייתה במידת הדין והנפילה מבטאת את היראה הנגרמת כתוצאה מכך (הגדרה זו מתאימה לכל ההופעות של הנפילה על הפנים בכל התורה).
כמו שכבר ציינו, כל הפרשיה מפסוק זה ועד סוף הפרשה כולה, רוויה ומתייחדת בזה שרק שם אלקים מופיע בה. דבר זה ברור גם מהתוכן - בפסוקים הבאים אברהם נצטווה במצוות ברית המילה. מצווה חשובה זו מביאה את האדם לשלמות, אבל הדרך היא דרך של כאב והסרה של הערלה, כולל פריעה. לכן, יש פוסקים שהתנגדו לשימוש במשככי כאבים בזמן המילה, דווקא כדי להבטיח את הכאב. קיומה של מצווה זו מלווה תמיד, בדימום ובבכי. כל אלה קשורים בטבורם למידת הדין. הדין קשור לחוק שיש לקיימו, גם אם הדבר כרוך בקשיים וגם אם אינו מובן.
בשבוע שעבר הזכרנו את האיסור לנסות לגלות את הנסתרות ולנסות לדעת מה העתיד צופן. לכאורה, יש דרך מותרת לעשות זאת שהרי חלק אחד מן הפרדס הוא הסוד וחכמי תורת האמת עוסקים בפן זה של התורה. ניתן ללכת אל המקובל (ואנו מתכוונים רק למקובלים אמיתיים) ולשאול אותו אם כדאי או לא לפנות לכיוון מסוים או לנקוט בפעולה מסוימת או לחדול ממנה, שהרי הוא מכיר את החוקים הנסתרים הקובעים מה יהיה בעתיד.
התורה מזהירה אותנו, גם אם מישהו יפנה לכיוון זה, הוא צריך לדעת ולקחת בחשבון שהוא יקבל תשובה רק על פי מידת הדין, עם כל הסכנות שיש בכך.
הדרך לקבל הנהגה במידת הרחמים היא דרך התמימות.
(על ההשפעה של כל זה על נושא הצחוק עיינו במאמרי 'חוק וצחוק' בתוך חמדת הארץ ד וגם באתר ארץ חמדה: http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/534-sFileRedir.pdf )
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בעקבותיו של אברהם אבינו, בדרך של 'תמים תהיה'
ולזכות להנהגה במידת הרחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.
