ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
את מצוות אהבת ישראל אנו מוצאים גם בספר ישעיהו, בהדרכה יסודית וחשובה ששמה את הדגש על הנקודה החשובה והמרכזית.הנביא מתאר טענה שנשמעה מפי העם – מדוע אנו צמים ובוכים ואתה לא שועה לתפילותינו? לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע? כתגובה, ישעיהו מתאר תהליך תיקון חברתי שלאחריו ה' יענה לתפילות:
ה ֲכָזֶה, יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ--יוֹם עַנּוֹת אָדָם, נַפְשׁוֹ; הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן (-צמח כפוף) רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ - הֲלָזֶה תִּקְרָא-צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַה'? הֲלוֹא זֶה, צוֹם אֶבְחָרֵהוּ: פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת (-אזיקי-) רֶשַׁע, הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה (-עול); וְשַׁלַּח רְצוּצִים (-שבורים) חָפְשִׁים, וְכָל-מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ. הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ (-רפואתך) מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶך. אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי..." [ישעיה נח, ג-ט].
הנביא מדגיש שהמטרה של הצום אינה 'לצאת ידי חובה' ו'לסמן וי' על ידי הלקאה עצמית בלי לשים לב למעשים. בדיוק להיפך. מטרת הצום היא לגרום אהבה, אכפתיות ודאגה לאדם האחר. לאהוב את הזולת, לסייע למתקשים, לשבורים, לנדכאים ולעניים. זו העבודה שעל העם לעשות וזה מה שיביא דווקא למסייעים רפואה אור וצדק ואז גם כשיתפללו – ישמע ה' לקולם.
המלבי"ם בפירושו מבאר את התמיהה על מעשה הצום המדובר:
הכזה מוסיף לאמר: וגם אם הייתם מענים בו את נפשכם באמת, וכי זה יהיה צום הנבחר לה' מה שהאדם מענה את נפשו?! וכי העינוי נפש זאת יבקש ה'? או גם אם יכוף ראשו כאגמון ויציע שק ואפר – הלזה תקרא צום ויום רצון לה'?! כאילו זה כל עיקר הצום, וזה ירצה ה', העינוי והשק והאפר? – הלא המעשים החיצונים האלה באו רק לעורר הלבבות, והם רק קליפות אל התוכיות (-הפנימיות), שהם הכוונות, שהם רוחות ונפשות אל המעשים האלה, וזולתם (-בלעדיהם) הם פגרים מתים.
בהמשך דבריו מסביר המלבי"ם את עניינו של עינוי הנפש:
(ז) הלוא , אחר שביאר תנאי הצום – "הלא זה צום אבחרהו", מבאר תנאי העינוי: דע כי לא בעינוי נפש חפץ ה', לא במה שאתה לא תאכל, רק (-אלא) במה שתתן לרעב לאכול. ומבאר במעלת הצדקה שני עניינים ומדרגות זה למעלה מזה: א. שתתן לַעני מחסורו בלחם, ב. וכסות ובית דירה (-לגור). נגד (-כנגד) "לחם", אומר פרוס לרעב לחמך, אף שיש לך לחם שלם – תפרוס חציו לעני, ושתתן לו מן הלחם שלך הנקי. ונגד הדירה אומר ועניים מרודים תביא בית. ונגד הכסות – מבשרך אל תתעלם, לא יהיה זה דומה אצלך כאילו אתה גוזל את בשרך על בשר חוצה (-חיצוני, אחר) לך, רק כאילו נתתו על בשרך (-עצמך), כי כל בני אדם הם בשר אחד .
לפי דברי המלבי"ם מטרת הצום אינה לגרום לאדם 'לרזות', כמו שאין מטרתו שהאדם יהיה רעב. מטרת הצום הוא שהאדם ישים עצמו לרגע במקומו של העני, זה שכל השנה אין לו מה לאכול. צום כזה יביא את האדם להזדהות עמוקה עם מצבו של אחיו האביון, וממילא הוא יפרוס לו לחמו ויביאהו אל ביתו. כך הצום יחזק את האהבה בתוך עם ישראל וידגיש את האחדות ביניהם.
ישעיהו הנביא מלמד אותנו, שבאופן מפתיע גם מטרתו של הצום, שלכאורה הינו תיקון האדם כלפי בוראו – היא חיבור ואחדות בעם ישראל. כפי שנלמד בהמשך, נקודה זו הינה יסודית ושורשית בעבודת ה' כולה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
