ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
כפי שלמדנו, ישנה מצוה לאהוב כל אדם מישראל. נראה שבמובן יותר כללי יש לאהוב את הכלל בישראל ולרצות בטובתם, גם אם חלק מתוכם רשעים. נביא מספר מקורות מחז"ל לאהבת האומה, בענין לימוד זכות על כלל ישראל:
"ושפטו את העם משפט צדק" שיהיו מטין את העם לכף צדק. אמר רבי יהודה ברבי שלום שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון שלימד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך שנאמר: (שופטים ו) "ויבא אליו מלאך ה' ויאמר לו לך בכחך זה" בכח זכות שלמדת על בני. הוי (מכאן רואים שיש חשיבות ללמד זכות, וזו כוונת הפסוק:) "ושפטו את העם משפט צדק" שיהיו מלמדין זכות על הדור"
(מדרש תנחומא פרשת שופטים סימן ד)
המדרש מלמדנו שיש חובה מיוחדת על השופטים ומנהיגי הדור ללמד זכות על האומה, גם בשעה שהדור נמצא במצב ירוד. דבר זה למדנו מגדעון בן יואש שעל אף שהקטין עצמו (ואולי דווקא בשל כך) ולא ראה את עצמו ראוי לקבל את הנהגת העם באומרו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי" (שופטים פרק ו פסוק טו), הקב"ה בחר בו כמושיע ישראל בגלל שלימד זכות על כלל ישראל.
נביא מדרש נוסף ממנו ניתן ללמוד על החשיבות הגדולה של לימוד זכות על כלל ישראל. המדרש נותן מספר דוגמאות על גדולי ישראל, אנשי המופת באומה שלא דייקו בלשונם ביחס למדרגת ישראל ולכן נענשו:
"אל תראני שאני שחרחורת". רבי סימון פתח (אמר): (משלי ל) "אל תלשן עבד אל אדוניו" נקראו ישראל עבדים שנאמר: (ויקרא כה) "כי לי בני ישראל עבדים", ונקראו הנביאים עבדים, שנאמר: (עמוס ג) "כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים", כך אמרה כנסת ישראל לנביאים אל תראוני בשחרחרותי (אל תבזו אותי מצד המעשים שהם מקולקלים, לדון אותי לכף חובה. פירוש "עץ יוסף"). אין לך שמח בבני יותר ממשה ועל ידי שאמר (במדבר כ) "שמעו נא המורים" נגזר עליו שלא יכנס לארץ.
דבר אחר, אין לך שמח בבני יותר מישעיהו, ועל ידי שאמר (ישעיה ו) "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" אמר לו הקדוש ברוך הוא ישעיה בנפשך את רשאי לומר, (שם ישעיהו ו') כי איש טמא שפתים אנכי ניחא (כלפי עצמך ניחא שתאמר "איש טמא שפתים"), שמא ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אתמהא (אני תמה איך אתה אומר שעם ישראל טמא שפתיים), תא חמי מה כתיב תמן (בא וראה מה כתוב בהמשך הפסוקים) "ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה", אמר רב שמואל: 'רצפה' - רוץ פה - רצוץ פה למי שאמר דלטוריא על בני (רצוץ את פיו של מי שאמר לשון הרע על בני).
ודכוותיה (כמו כן מצאנו) כתיב באליהו, שנאמר: (מלכים א יט) "ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל", אמר לו הקדוש ברוך הוא בריתי, שמא בריתך? (אין לך לומר שעם ישראל עזבו את בריתם עם ה'), "ואת מזבחותיך הרסו", אמר לו מזבחותי, שמא מזבחותיך?, "ואת נביאיך הרגו בחרב", אמר לו נביאי, ואת מה איכפת לך?, "אמר לו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה", תא חמי מה כתיב תמן (בא וראה מה כתוב בהמשך הפסוקים) "ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים" מה הוא רצפים? אמר רבי שמואל בר נחמן: רוץ פה - רצוץ פיות בכל מי שאמר דילטורייא על בני (רצוץ פה למי לשון הרע על בני).
רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין (היו נכנסים למקום בשם קיסרין) אמר ליה רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש, מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא (מהו זה שנכנס לעיר של חרופים וגידופים, אנשים רשעים). נחת ליה ריש לקיש מן חמריה וספא חלא ויהב בפומיה (ירד ריש לקיש מעל חמורו ואסף חול ונתן לתוך פיו של רבי אבהו). אמר ליה מהו כן? (למה עשית זאת?) אמר לו אין הקדוש ברוך הוא רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל (אין הקב"ה רוצה במי שאומר לשון הרע וקיטרוג על ישראל).
(שיר השירים רבה פרשה א, לט )
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לימד בשיחותיו לתלמידיו את דברי הגר"א ביחס למלמדים קטגוריה על כלל ישראל: "ה' יתברך שונא מקטרג על בניו, אף הקדושים". הגאון מוילנא מתבטא בכתביו בצורה חריפה מאוד על אנשים המקטרגים על ישראל, גם אם המקטרגים אנשים קדושים (שיחות הרצי"ה תולדות סדרה ג, פרוש הגר"א על תיקוני זוהר תיקון כא דף נז:).
ונסיים בדברי האר"י הקדוש בספר כוונות האר"י:
"קודם שהאדם יסדר תפילתו... צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי"
(שער הכוונות דרושי ברכת השחר)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
