ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מידות
כפי שלמדנו, ישנה מצוה לאהוב כל אדם מישראל. נראה שבמובן יותר כללי יש לאהוב את הכלל בישראל ולרצות בטובתם, גם אם חלק מתוכם רשעים. נביא מספר מקורות מחז"ל לאהבת האומה, בענין לימוד זכות על כלל ישראל:
"ושפטו את העם משפט צדק" שיהיו מטין את העם לכף צדק. אמר רבי יהודה ברבי שלום שיהיו מטין ומלמדין עליהם זכות לפני הקדוש ברוך הוא. ממי אתה למד? מגדעון בן יואש, שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקדוש ברוך הוא מבקש אדם שילמד עליהם זכות ולא היה מוצא, שהיה הדור דל במצות ובמעשים. כיון שנמצא זכות בגדעון שלימד עליהם זכות, מיד נגלה עליו המלאך שנאמר: (שופטים ו) "ויבא אליו מלאך ה' ויאמר לו לך בכחך זה" בכח זכות שלמדת על בני. הוי (מכאן רואים שיש חשיבות ללמד זכות, וזו כוונת הפסוק:) "ושפטו את העם משפט צדק" שיהיו מלמדין זכות על הדור"
(מדרש תנחומא פרשת שופטים סימן ד)
המדרש מלמדנו שיש חובה מיוחדת על השופטים ומנהיגי הדור ללמד זכות על האומה, גם בשעה שהדור נמצא במצב ירוד. דבר זה למדנו מגדעון בן יואש שעל אף שהקטין עצמו (ואולי דווקא בשל כך) ולא ראה את עצמו ראוי לקבל את הנהגת העם באומרו: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי" (שופטים פרק ו פסוק טו), הקב"ה בחר בו כמושיע ישראל בגלל שלימד זכות על כלל ישראל.
נביא מדרש נוסף ממנו ניתן ללמוד על החשיבות הגדולה של לימוד זכות על כלל ישראל. המדרש נותן מספר דוגמאות על גדולי ישראל, אנשי המופת באומה שלא דייקו בלשונם ביחס למדרגת ישראל ולכן נענשו:
"אל תראני שאני שחרחורת". רבי סימון פתח (אמר): (משלי ל) "אל תלשן עבד אל אדוניו" נקראו ישראל עבדים שנאמר: (ויקרא כה) "כי לי בני ישראל עבדים", ונקראו הנביאים עבדים, שנאמר: (עמוס ג) "כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים", כך אמרה כנסת ישראל לנביאים אל תראוני בשחרחרותי (אל תבזו אותי מצד המעשים שהם מקולקלים, לדון אותי לכף חובה. פירוש "עץ יוסף"). אין לך שמח בבני יותר ממשה ועל ידי שאמר (במדבר כ) "שמעו נא המורים" נגזר עליו שלא יכנס לארץ.
דבר אחר, אין לך שמח בבני יותר מישעיהו, ועל ידי שאמר (ישעיה ו) "ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב" אמר לו הקדוש ברוך הוא ישעיה בנפשך את רשאי לומר, (שם ישעיהו ו') כי איש טמא שפתים אנכי ניחא (כלפי עצמך ניחא שתאמר "איש טמא שפתים"), שמא ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אתמהא (אני תמה איך אתה אומר שעם ישראל טמא שפתיים), תא חמי מה כתיב תמן (בא וראה מה כתוב בהמשך הפסוקים) "ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה", אמר רב שמואל: 'רצפה' - רוץ פה - רצוץ פה למי שאמר דלטוריא על בני (רצוץ את פיו של מי שאמר לשון הרע על בני).
ודכוותיה (כמו כן מצאנו) כתיב באליהו, שנאמר: (מלכים א יט) "ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל", אמר לו הקדוש ברוך הוא בריתי, שמא בריתך? (אין לך לומר שעם ישראל עזבו את בריתם עם ה'), "ואת מזבחותיך הרסו", אמר לו מזבחותי, שמא מזבחותיך?, "ואת נביאיך הרגו בחרב", אמר לו נביאי, ואת מה איכפת לך?, "אמר לו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה", תא חמי מה כתיב תמן (בא וראה מה כתוב בהמשך הפסוקים) "ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים" מה הוא רצפים? אמר רבי שמואל בר נחמן: רוץ פה - רצוץ פיות בכל מי שאמר דילטורייא על בני (רצוץ פה למי לשון הרע על בני).
רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין (היו נכנסים למקום בשם קיסרין) אמר ליה רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש, מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא (מהו זה שנכנס לעיר של חרופים וגידופים, אנשים רשעים). נחת ליה ריש לקיש מן חמריה וספא חלא ויהב בפומיה (ירד ריש לקיש מעל חמורו ואסף חול ונתן לתוך פיו של רבי אבהו). אמר ליה מהו כן? (למה עשית זאת?) אמר לו אין הקדוש ברוך הוא רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל (אין הקב"ה רוצה במי שאומר לשון הרע וקיטרוג על ישראל).
(שיר השירים רבה פרשה א, לט )
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לימד בשיחותיו לתלמידיו את דברי הגר"א ביחס למלמדים קטגוריה על כלל ישראל: "ה' יתברך שונא מקטרג על בניו, אף הקדושים". הגאון מוילנא מתבטא בכתביו בצורה חריפה מאוד על אנשים המקטרגים על ישראל, גם אם המקטרגים אנשים קדושים (שיחות הרצי"ה תולדות סדרה ג, פרוש הגר"א על תיקוני זוהר תיקון כא דף נז:).
ונסיים בדברי האר"י הקדוש בספר כוונות האר"י:
"קודם שהאדם יסדר תפילתו... צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי"
(שער הכוונות דרושי ברכת השחר)
איך ללמוד אמונה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהפרי ועד הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
