ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
בחז"ל ובראשונים מצאנו כמה כיוונים:
יונתן תרגם: "וְצַלִי בַּאֲתַר בֵּי מוּקְדָשָׁא" ובעקבותיו רש"י: "הוא הר המוריה שנאמר בו (לעיל כ"ב ד) וירא את המקום מרחוק",
חזקוני פרש: "מאבני המקום מאבני המזבח שיצחק אביו נעקד עליו"
בעל הטורים העיר: "ג' פעמים כתיב מקום בפסוק. רמז לג' רגלים שיעלו בניו למקום ההוא"
כולם מצאו ראיות ורמזים לכך שמדובר בהר הבית, הר המוריה, מקום המקדש.
רשב"ם ורד"ק פירשו אחרת ולא ייחסו למקום זה כל ייחודיות.
הרשב"ם הסביר: "אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז"
ומעין זה ברד"ק: "בדרכו פגע בָּעֶרֶב במקום אחד שהיה בדרך יום אחד מבאר שבע, והיה עֶרֶב ולן שם כי לא יכול ללכת יותר באותו יום כי כבר בא השמש בבאו במקום".
אבן עזרא ראה בפסוק המופיע בסוף הפרשיה: "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כ"ח יט) ובפסוק המופיע בפרשת וישלח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" (שם, ל"ה א) כמי שמפרשים מהו ה"מקום" שעליו נאמר וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. לכן פירש שהכוונה לבית אל. ראיה נוספת הוא הביא מדברי הנביא הושע: "והטעם במקום הידוע היום, וכן אמר הושע ושם ידבר עמנו (הושע יב, ה), כי הוא התנבא על ירבעם בן יואש, והוא היה בבית אל, ואמר לשון רבים בעדו ובעד עמוס, ובספר עמוס מבואר".
ננסה לבאר את המסתתר מאחורי פירושו של אבן עזרא.
לתרגום, לרש"י, לחזקוני ולבעל הטורים היה חשוב להדגיש כי כבר בתקופת האבות הר הבית היה בבחינת ה מקום המיוחד לעבודת ד'.
אבן עזרא רצה ללמדנו שאף על פי שבתקופת האבות לבית אל היה מקום חשוב בעבודת ד', עם בחירתה של ירושלים בימי דוד נפסלו שאר המקומות.
ירבעם הראשון, שחלק על מלכות בית דוד ובחירתו לדורות, חלק גם על בחירתה של ירושלים. לכן הקים בבית אל מרכז לעבודת ד'. נביאי האמת יצאו כנגדו חוצץ. הראשון שעשה זאת היה איש האלקים שבא מיהודה שחז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא (עיינו מלכים א י"ג כל הפרק, מלכים ב כ"ג יז, מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לז ד"ה עשרה נקראו).
אליהו נאבק בחיאל בית האלי, שהיה כנראה ראש הממסד הדתי בבית אל, שמשך את העם לעבודת הבעל (עיינו סוף פרק ט"ז ותחילת פרק י"ז, במלכים א).
גם הנביא עמוס ניסה להילחם באמציה כהן בית אל, והגיע עמו לעימות חזיתי שגם ירבעם השני היה מעורב בו (עיינו עמוס ז' ז-יז).
הנביא הושע, שהאבן עזרא מצטט אותו ואלו דבריו: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (י"ב ד-ה) מתמצת בסדרת רמזים, בשני פסוקים אלה, את המאורעות המרכזיים בפרשיות: תולדות – ויצא – וישלח, שקשורים לבית אל ולמאבק של יעקב בעשיו ובשרו. לשון הרבים שנקט הושע בסוף דבריו משמשת לדעת אבן עזרא, הפניה לביקורתו של הנביא עמוס כנגד בית אל וכהניה.
הבה נתפלל שהקשר של כל עם ישראל כולו, על כל חלקיו, עם ירושלים יתחזק וילך.
לירושלים יש את הכח לאחד את כל עם ישראל.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שבועות מעין עולם הבא!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
