בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וישלח
לחץ להקדשת שיעור זה

ויָּבֹא יַעֲקֹב... אֶל קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן

undefined

הרב יוסף כרמל

כסלו תשע"ז
2 דק' קריאה
חברון היא העיר בה גרו כל אבות האומה - אברהם יצחק ויעקב, כמוכח מהפסוק המשמש כותרת לדברינו השבוע.
הקניין הראשון באדמת ארץ ישראל נעשה בה לפני כארבעת אלפי שנים.
ירושלים הנה עיר יהודית "רק" שלשת אלפי שנים.
עובדה זו הביאה את אנשי חברון לפני מאה ועשר שנים (תרס"ז), לראות עצמם כמי שאינם כפופים להנהגה המרכזית בירושלים. הביטוי המעשי של השקפה זו היה הקמת מערך גיוס תרומות עצמאי, שלא היה כפוף לאנשי הועד הכללי, שישב בירושלים (לימים, תחת ישיבת מרכז הרב הישנה ברחוב הרב קוק). הועד הכללי היה הגוף שאסף תרומות מכל הקהילות ברחבי הפזורה והוא חילק את הכספים- "כספי החלוקה" בין כל היהודים שנזקקו לו ברחבי הארץ. אנשי הועד הכללי תבעו את אנשי חברון לדין תורה, לפני הרב הראשי ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
(סיכום הדברים מופיע באגרות הראי"ה אגרת לט).
נסכם בקצרה את טענותיהם של אנשי כולל חברון:
א. יהושע בן נון הרג את אדני צדק מלך ירושלים ובמסגרת הקרבות על כיבוש הארץ שרף עם ישראל את ירושלים (שופטים א' ח). לאחר כיבושה, יהודים לא גרו בירושלים (עיינו כדוגמא שופטים י"ט, יא-יב) עד ימי דוד המלך, שכבש מהיבוסים את עיר דוד ובנה מחדש את העיר.
ב. על פי חכמי האמת פתחו של גן העדן הוא בחברון, במערת המכפלה. וז"ל: "רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריחות גן עדן באותו הריח שהיה שם" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד ב). לעומת זה פתחו של גיהנום על פי כמה וכמה דעות בחז"ל מצוי בירושלים "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. ... בירושלים דכתיב נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון - זו גיהנם, ותנור לו בירושלים - זו פתחה של גיהנם. ...אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם" (עירובין דף יט ע"א).
ג. לפי זה, לא רק שהאבות בחרו כמקום קבורתם את חברון אלא שהם צעדו בעקבותיהם של אדם וחוה.
ד. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל.
ה. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.

הרב זצ"ל דחה את דבריהם והסביר:
א. בשום פנים ואופן אין "להקטין, ח"ו, מעלת קדושת ירושלים, ת"ו, נגד שאר ערי אה"ק איזו שתהיה, שזהו ממש פגם איסור הבמות".
ב. אין להביא ראיה מכך שהאבות בחרו לגור דווקא בחברון או בעיר אחרת, שהרי היו להם סיבות ואין זה מוריד ממעלתה וקדושתה של ירושלים. "דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם".
ג. גם הימצאותה של מערת המכפלה בחברון איננה מעניקה לה יתרון על ירושלים "הרי שאפילו קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה"ק חברון, כלולה. ג"כ בירושלם".

(בע"ה בקרוב יצא לאור "צפנת שמואל" ובו ביאור לספר שמואל-פרקי דוד שם אסביר באריכות את כל הנושא).

הבה נתפלל כי הקשר של כל עם ישראל לארץ ישראל יתחזק
וכל העם יתאחד סביב ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il