ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הקניין הראשון באדמת ארץ ישראל נעשה בה לפני כארבעת אלפי שנים.
ירושלים הנה עיר יהודית "רק" שלשת אלפי שנים.
עובדה זו הביאה את אנשי חברון לפני מאה ועשר שנים (תרס"ז), לראות עצמם כמי שאינם כפופים להנהגה המרכזית בירושלים. הביטוי המעשי של השקפה זו היה הקמת מערך גיוס תרומות עצמאי, שלא היה כפוף לאנשי הועד הכללי, שישב בירושלים (לימים, תחת ישיבת מרכז הרב הישנה ברחוב הרב קוק). הועד הכללי היה הגוף שאסף תרומות מכל הקהילות ברחבי הפזורה והוא חילק את הכספים- "כספי החלוקה" בין כל היהודים שנזקקו לו ברחבי הארץ. אנשי הועד הכללי תבעו את אנשי חברון לדין תורה, לפני הרב הראשי ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
(סיכום הדברים מופיע באגרות הראי"ה אגרת לט).
נסכם בקצרה את טענותיהם של אנשי כולל חברון:
א. יהושע בן נון הרג את אדני צדק מלך ירושלים ובמסגרת הקרבות על כיבוש הארץ שרף עם ישראל את ירושלים (שופטים א' ח). לאחר כיבושה, יהודים לא גרו בירושלים (עיינו כדוגמא שופטים י"ט, יא-יב) עד ימי דוד המלך, שכבש מהיבוסים את עיר דוד ובנה מחדש את העיר.
ב. על פי חכמי האמת פתחו של גן העדן הוא בחברון, במערת המכפלה. וז"ל: "רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריחות גן עדן באותו הריח שהיה שם" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד ב). לעומת זה פתחו של גיהנום על פי כמה וכמה דעות בחז"ל מצוי בירושלים "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. ... בירושלים דכתיב נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון - זו גיהנם, ותנור לו בירושלים - זו פתחה של גיהנם. ...אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם" (עירובין דף יט ע"א).
ג. לפי זה, לא רק שהאבות בחרו כמקום קבורתם את חברון אלא שהם צעדו בעקבותיהם של אדם וחוה.
ד. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל.
ה. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.
הרב זצ"ל דחה את דבריהם והסביר:
א. בשום פנים ואופן אין "להקטין, ח"ו, מעלת קדושת ירושלים, ת"ו, נגד שאר ערי אה"ק איזו שתהיה, שזהו ממש פגם איסור הבמות".
ב. אין להביא ראיה מכך שהאבות בחרו לגור דווקא בחברון או בעיר אחרת, שהרי היו להם סיבות ואין זה מוריד ממעלתה וקדושתה של ירושלים. "דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם".
ג. גם הימצאותה של מערת המכפלה בחברון איננה מעניקה לה יתרון על ירושלים "הרי שאפילו קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה"ק חברון, כלולה. ג"כ בירושלם".
(בע"ה בקרוב יצא לאור "צפנת שמואל" ובו ביאור לספר שמואל-פרקי דוד שם אסביר באריכות את כל הנושא).
הבה נתפלל כי הקשר של כל עם ישראל לארץ ישראל יתחזק
וכל העם יתאחד סביב ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
