ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
כל יהודי הוא חלק מכל כלל ישראל, וקשור בכל הנשמות כולן. אבל לקשר הזה יש רמות שונות. משל למה הדבר דומה: לתא בגוף האדם. כל תא משפיע על כל הגוף, לטובה ולרעה. אם אני נדקר ברגלי, הגוף כולו קופץ, ורפלקסולוגים יודעים לסמן איך משפיעים על ידי לחיצות בכף הרגל על האיברים בגוף האדם. ועם זאת, המוח הוא המנהל את כל האישיות, והלב מרגיש את כל החוויות שעוברות עלינו ברטט עמוק יותר, לאין ערוך מכל האיברים.
נשמה כללית היא נשמה שהיא המוח או הלב של האומה ומנהיגה אותה בדרך ה', או שמרגישה את כל מכאוביה ואת כל השמחה האלוקית השרויה במעמקיה.
קרוב אליך (659)
הרב יצחק גינזבורג
269 - סודה של החסידות
270 - מה זה אומר שאדם הוא "נשמה כללית"?
271 - מתי ראית אור קטן שמנצח חושך גדול?
טען עוד
למה התורה רוצה שנמתין בין אכילת בשר וחלב?
בדרך כלל אנחנו צריכים לבנות בתוכנו קומה של הליכה אחרי ה' בתמימות ובמסירות, מפני שגבהו מחשבותיו ממחשבותינו יותר משגבהו שמיים מארץ, ובקשת הטעם לעולם עסוקה בחלק משני של התורה. ועל זה אמר ר' מנחם מנדל מקוצק, "אינני מאמין באלוקים שאני יכול להבין אותו".
ואף על פי כן ניתנו טעמי מצוות להידרש, ומצאנו שמצוות בשר וחלב היא חלק מהרחמנות הנדרשת מאתנו שלא לזלזל בכאבם של בעלי החיים, ולכן אין לטרוף הכל בגסות. על זה באו ציוויים נוספים כגון "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד", "לא תיקח האם על הבנים" ומכאן גם האיסור של גדי בחלב אמו.
החלב הוא השפע שמחייה את בעלי החיים, הבשר הוא בעלי החיים עצמם, ועלינו להיות רגישים לסבלם ולא לטרוף זרוע אף קודקוד.
האם מותר לקרוא ספרי פנטזיה ומדע בדיוני כמו הארי פוטר?
מצינו בהלכה איסור לקרוא בספרי חול: "מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק... אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום 'מושב לצים' ועובר משום 'אל תפנו אל האלילים' - לא תפנו אל מדעתכם". ויש שהתירו בלשון הקודש.
כמובן שהכל תלוי בערכם של הדברים – ככל שהם נושאים ערך משמעותי יותר, כך יש יותר מקום לקרוא בהם.
ברוב הספרים הבדיוניים קשה למצוא ערך, אך העשרת הדמיון והרחבת הדעת ותחושת החופש לעתים גם היא חשובה. אם אדם מרגיש מחנק כבד בלא כך, אזי נהגו להקל בזה בתנאים האמורים. וככל שהאדם הוא בעל מעלה אמיתית יותר, בוודאי אינו זקוק לכל זה, אלא ישמח בתורה שדבריה מתוקים מזהב ומפז רב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














