ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
ביאורים- נס, או רגיל?
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
השגחת ה' שומרת עלינו לאורך כל הדורות; מנסי יציאת מצרים, הכניסה לארץ ישראל, דרך ההשגחה בגלות, שבה נשמר עם ישראל שלא יכלה גם במצבים הקשים ביותר, ועד לנסי שיבת ציון בדורנו.
ההשגחה הזאת מלווה גם בנסים רבים. הנס הוא סוג של התערבות אלוקית ישירה, ה' כאילו "לוקח את העניינים לידיים שלו" ומציל את המצב באופן גלוי. אבל לא בכל זמן ישנם נסים גלויים. האם זה אומר שה' איננו משגיח? ודאי שלא. השגחת ה' מלווה אותנו תמיד. גם באופן גלוי וגם בהסתר.
נס חנוכה משלב בתוכו נס גלוי ונס נסתר : נס פך השמן הוא נס גלוי – השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק בסוף לשמונה ימים. נס המלחמה הוא נס נסתר – החיילים ניהלו קרבות מתוכננים עם הרבה תחכום ותעוזה, ממש כמו בימינו. הנס הגלוי בא לעורר אותנו לשים לב לכל הנסים ה'קטנים' והנסתרים שבהם ה' מלווה אותנו יום-יום. בימים ההם, וגם בזמן הזה.
הלכה- מצוות הדלקת נרות חנוכה
תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה. בימים אלה חגגו ישראל והודו לה' שעזר להם לנצח את היוונים, לשחרר את ירושלים ולטהר את בית המקדש, ובאותם ימים דלק השמן שבמנורת המקדש בדרך נס.
על אף שמצוות הדלקת נרות בחנוכה היא מצווה מדברי חכמים, מברכים עליה: "ברוך אתה ה' [...] אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה". ולכאורה יש לשאול, הרי לא נצטווינו עליה בתורה שבכתב, ואם כן היאך אנו אומרים 'וציוונו'?
אלא שהתורה נתנה סמכות לחכמים לתקן מצוות, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". ועוד נאמר: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". וכדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' לנו, תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה.
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה כמו הגברים . ואף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, ובדרך כלל נשים פטורות ממצוות אלו, מכל מקום כיוון שגם הנשים היו שותפות בנס, אף הן חייבות במצווה. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יב, א)
דברים שבלב- גבורה אמתית
"מה יש, רבקי, פעם אחת תעתיקי במבחן. רק פעם אחת. הרי שתינו יודעות שכל המבחן הזה הוא ממש לא פייר. פתאום היא החליטה לעשות מבחן, מהיום למחר".
"אבל אני פשוט לא מסוגלת. הדבר שהכי קשה לי זה לשקר. הלב שלי לא נותן לי".
"תאמיני לי, אני מכירה את זה מקרוב. גם אני הייתי ככה". "אז מה קרה?" "את יודעת, אחרי שהעתקתי בפעם הראשונה היו לי ממש ייסורי מצפון. אחר כך זה עבר. היום זה כבר ממש לא מזיז לי".
"אז זהו, שאני לא רוצה להגיע לשחיקה הזאת ביחס לאמת. אני מעדיפה להיכשל במבחן הטיפשי הזה ולא להיכשל בעקרונות שלי. ללכת עם האמת עד הסוף מבחינתי זה הרבה יותר משמעותי מכל המבחנים בעולם. בשבילי זה המבחן האמתי..."
***
כמה פעמים עמדנו מול מצב כזה; מצב כמעט בלתי אפשרי – להגיד את האמת ולהפסיד או לשקר ולהרוויח. איך אפשר לעמוד בכלל בלחץ הענקי הזה ולא להתקפל? איך אפשר להיות אמתיים ולשמור בגבורה על העקרונות שלנו?
גם בדורם של החשמונאים עמדו היהודים מול לחץ כזה. להיות יהודי בזמן השלטון היווני-הלניסטי לא היה אטרקציה כל כך גדולה. אבל אם היית מחליט להתייוון? או אז היית זוכה לכבוד של מלכים. אז היית הופך להיות 'חלק מהחבר'ה'. זה היה הרבה יותר 'שווה' להתייוון. הרי בינינו, מי צריך את כל הכאב ראש הזה של היהודים, עם כל האיסורים וההגבלות? עדיף הרבה יותר להצטרף למחנה הנאור והריאלי. זה שחי את החיים בכיף ובהנאה, בלי ייסורי מצפון.
להיות חשמונאי, לעומת זאת, היה מעשה חתרני; לא להתפשר. ללכת עם האמת עד הסוף. ובעיקר – גם אם לא נראה כל כך שירוויחו מזה משהו. הרווח שביקשו החשמונאים לא היה איזה רווח חומרי – מעמד מכובד, כסף או הנאות. החשמונאים האמינו ביהדותם והם רצו להיות נאמנים רק לדבר אחד – לרצון ה' . גם אם זה יהיה קשה ולא נוח.
את הגבורה הזאת שאבו החשמונאים – וגם אנחנו בעקבותיהם, מהדבקות בתורה , שהיא הגילוי של רצון ה'. הדבקות בתורה נותנת לנו את הכוח להיות נחושים בשמירה על הערכים שלנו, ולדבוק בהם גם כשמסביב אנחנו לא ממש זוכים להערכה.
שאלה: באיזה תחום הייתם מוכנים להפסיד משהו כדי להשיג ערך שאתם מאמינים בו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
