ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפילה
"וביאור הענין, כי הנה השכל שבנפש המשכלת, שהוא המשכיל כל דבר, נקרא בשם חכמה, כ"ח מ"ה. (כאן כוונת המושג 'חכמה' הוא הרעיון הראשוני שעולה בדעתו של האדם) וכשמוציא כוחו אל הפועל, שמתבונן בשכלו להבין דבר לאשורו ולעמקו מתוך איזה דבר חכמה המושכל בשכלו, נקרא בינה (זאת אומרת שמעיין ברעיון שעלה בדעתו והוא מדייק אותו , מנסחו כראוי ומגדיר אותו היטב) והן הם אב ואם המולידות אהבת ה' ויראתו ופחדו".
עד כאן האדמו"ר הזקן מתאר תהליך של חשיבה שנכון לכל מחשבה ולימוד שהם. ראשית עולה רעיון, ואחר כך מעיינים בו היטב. המשך התהליך הוא שהלב נמשך אחרי המסקנות של המחשבה.
לדוגמא: אם אני שם לב שמישהו רימה אותי וגרם לי להפסד, בשלב ראשון אחרי שדבר זה מתברר לי אני מברר היטב בדעתי - מה הוא חשב? מה הוא רצה להרוויח? כיצד עשה זאת? ככל שאני מרבה מחשבות בכיוון זה, לאט לאט הן "זוחלות וגולשות" לכיוון הלב ורגשות של כעס הולכים וגואים בי. אם כך הדבר במחשבות של כעס, בוודאי שגם במחשבות של אהבה וחיבה הלב נמשך אחרי המחשבה השכלית.
עכשיו האדמו"ר הזקן ממשיך את הרעיון, אולם הוא מתאר את התהליך לא בכעס או אהבה שבין בני אדם, אלא ביחס למחשבה על האלוקות.
"כי השכל שבנפש המשכלת, כשמתבונן ומעמיק מאד בגדולת ה', איך הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמיה כלא חשיב (איך הוא ממלא את כל העולמות וסובב את כל העולמות והכל לפניו חשוב כאין) נולדה ונתעוררה מדת יראת הרוממות במוחו ומחשבתו לירא ולהתבושש מגדולתו יתברך שאין לה סוף ותכלית, ופחד ה' בלבו. ושוב יתלהב לבו באהבה עזה כרשפי אש, בחשיקה וחפיצה ותשוקה ונפש שוקקה לגדולת אין סוף ברוך הוא"
(תניא פרק ג')
עד כאן תיארנו את קצה-קצהו של תהליך ה"התבוננות" החבד"י (שהוא נושא מרכזי מאוד בחשיבה החבד"ית, ונידון באריכות ובסוגי התבוננות שונים, וממילא סוגי יראה ואהבה שונים הנולדים מהם, עד כדי דקויות על דקויות של תחושות נפשיות) אולם טרם נגענו בנושא התפילה.
כעת נראה כי עיקר עניינה של התפילה בחב"ד הוא תהליך זה של ההתבוננות.
"...כמו בשעת קריאת שמע ותפילה, שהיא שעת מוחין דגדלות למעלה (שעה שיש בה גילויים עליונים של האלוקות), וגם למטה היא שעת הכושר לכל אדם, שאז מקושר חכמה בינה ודעת (כל כוחות השכל) שלו לה' להעמיק דעתו בגדולת אין סוף ברוך הוא, ולעורר את האהבה כרשפי אש בחלל הימני שבליבו, לדבקה בו בקיום התורה ומצוותיה מאהבה"
(תניא, פרק יב)
פה האדמו"ר הזקן מגלה דעתו (כפי שמבואר בעוד מאמרים רבים שלו) כי התפילה היא היא הזמן המיועד להתבוננות שכלית במציאות האלוקית, במטרה לעורר את האהבה והיראה כראוי.
מחר נראה ציטוטים (אחדים מני רבים) כיצד האדמו"ר הזקן מפרט רעיון זה על סדר התפילה.
האם מותר לפנות למקובלים?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיא השיאים בפסח!
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
