ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
באגרת התשובה מגדיר האדמו"ר הזקן את מצוות התשובה כ"עזיבת החטא בלבד", החלטה מעשית של שינוי, קבלת עול מלכות שמים ומחויבות לקיים את רצון ה'. התשובה מוצגת כעניין ביצועי, אופרטיבי, וזה עיקר התשובה, מצד אחד.
לאידך גיסא, מבואר במקומות רבים שהתשובה היא עניין רוחני.
עניינה של מצווה הוא צוותא וחיבור. המצוות נקראות "דרכי ה'", דרך היא דבר שמחבר שני קצוות, והמצווה מחברת יהודי מהקצה התחתון שהוא העולם הזה, עם מצווה המצוות – הקדוש ברוך הוא. אם יהודי עושה עבירה הוא עובר על רצונו והופך את הצוותא לריחוק ואפילו ניתוק.
זוהי בעיה אמיתית, ונימוסים אינם מספיקים בשביל לפתור אותה. אם סתם אדם חטא לסתם מלך, התפייסות תיישר את ההדורים. אבל כשאדם התרחק או התנתק מהקדוש ברוך הוא, התנצלות ודרך ארץ לא מספיקים. התשובה מתקנת את החטא מכיוון שהיא איננה רק התפייסות אלא פעולה עמוקה של תיקון הנתק הרוחני.
התשובה היא התעוררות עמוקה של הנשמה; עמוקה יותר מאשר הקשר המורגש בנפש בשעת קיום מצווה. כשמתעורר העומק הזה של הנשמה – מתגלה הקשר הפנימי והעצמי של הנשמה עם הקדוש ברוך הוא, לא מצד המצוות, לא על־ידי המצוות, אלא מצד הנשמה עצמה.
קרוב אליך (649)
הרב יצחק גינזבורג
309 - ווינר או לוזר
310 - בשינוי ריאלי מול רגשות בתפילה
311 - ימים "רגילים" מול ימים קדושים
טען עוד
כדי להכריע בין שני הצדדים, עלינו לשאול שאלה פשוטה, מעין 'קלאץ קאשע': היות ובתנועת התשובה נוצר קשר עמוק בין הנשמה לקדוש ברוך הוא בלי המצוות – איך זה מסתדר עם תשובה כפשוטה, שעסוקה בתיקון המעשים? כאשר פתאום מתברר שיש קשר עמוק יותר שלמעלה מהמצוות, מה יביא את האדם לקיים מצוות מכאן ולהבא?
התשובה היא, שקשר עמוק מגדיל את המחויבות ולא מקטין אותה. הדברים העמוקים שנוגעים בפנימיות הלב, לרוב אינם נאמרים כהוראה והם נותרים כמשאלה סמויה, אך מי שרגיש ושם לב למשאלות סמויות, מרגיש מחויבות למלא אותן עוד יותר מאשר בקשות רגילות.
יש דברים שאבא אומר לבנו לעשות, כמו להגיע בזמן לתפילה, אבל יש דברים שאבא לא אומר. האב משתוקק לראות את הבן שלו 'נכנס לעניינים' ופתאום מתעמק בתפילה או מהדר במצווה, אך לעולם הוא לא יאמר לבנו שהוא חייב לעשות אותם. אי אפשר לומר את זה כציווי, זה אישי מדי. אם הבן לא יעשה את הדברים האלה, זו לא עבירה, אי אפשר לומר שהוא לא בסדר. אך למרות זאת, אם מתפתח קשר עמוק בין אב ובנו, הבן הרגיש יקלוט את הראש של האב, ויירתם בכל כוחו למילוי משאלות לבו הפנימיות של אביו. הרצונות האלו יהיו הרבה יותר יקרים לו, והוא יעשה אותם בהרבה יותר התלהבות וחיות.
באותו אופן, כשאנחנו חושפים את פנימיות הקשר הבלתי־תלוי שלנו עם הקדוש ברוך הוא, אנחנו חשים צורך פנימי חזק לקיים את מצוותיו. בשעה שאדם עושה תשובה והוא מתחבר עם בעל הרצון, הוא מרגיש עד כמה שהמצוות הן לא רק הוראה אלא משאלת לב פנימית של הקדוש ברוך הוא – האם הוא לא יעשה את המצוות ביתר תוקף וחיות?!
וכאן התשובה לדילמה האמורה, האם חשוב הדגש הפנימי או החלק המעשי? מובן שהם דבר אחד. דווקא הרגש הפנימי הוא זה שמביא את המעשה בפועל לתכלית השלמות, וזו התשובה האמיתית.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
האם מותר לפנות למקובלים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה באנו לעולם הזה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הנאה ממעשה שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
סודו החינוכי של חודש שבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך יוצרים את השבת ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
